חנן ברנד מונה לסמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות

בתפקידו יהיה אחראי על קידום וניהול ההשקעות ביזמים וסטרטאפים בתחילת דרכם הנמצאים בשלב פיתוח הרעיון, וכן בחממות ותוכניות אחרות של הרשות לפיות אקוסיסטמים תמטיים, גיאוגרפיים ודמוגרפיים.

דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “אני מברך את חנן על כניסתו לתפקיד ומשוכנע שהידע והניסיון הרב שהוא מביא עימו, וההיכרות העמוקה – עם דרכם המפותלת של יזמים ומשקיעים ובעבודה מול גורמים ציבוריים – יצליחו לשמר את היתרון היחסי של ישראל בעולם חברות ההזנק. בדיוק השבוע סיכמנו את 2021 שהייתה שנה יוצאת דופן, וגם ראינו כיצד האקוסיסטם היזמי הישראלי היה הסקטור שהתאושש הכי מהר מתקופת הקורונה, אבל אסור לישראל לשקוע לשאננות. היתרון היחסי של ישראל הוא משאב חיוני שחשוב שיישמר. ההייטק הישראלי פורץ גבולות כבר כמה שנים וכולנו – גופי ממשלה והמגזר הפרטי – צריכים לעבוד יחד כדי להבטיח שהמגמה הזו תימשך”.

ברנד כיהן ב-15 השנים האחרונות כמנהל השקעות במגוון קרנות הון סיכון, בין היתר בחממה הטכנולוגית ניות, קרן עופר הייטק, קרן JVP ובתפקידו האחרון כשותף-מנהל של הקרן האמריקאית-ישראלית Cornerstone Venture Partners. הוא הוביל השקעות בעשרות חברות סטארטאפ ישראליות החל משלבי הפרי-סיד והסיד עד לשלב הצמיחה, והיה חבר בדירקטוריון של מגוון חברות בתחומי התקשורת, מערכות מידע, תוכנה ארגונית, בינה מלאכותית, האינטרנט של הדברים (IOT) ועוד.

ברנד הוא אחד ממייסדי עמותת Made in Jerusalem, הפועלת מ-2012 לקידום האקוסיסטם היזמי-טכנולוגי בירושלים ולהגדלת שיעור העובדים מאוכלוסיות מגוונות בתחום, וכיהן כיו”ר העמותה מהקמתה. כמו כן היה שותף בועדת ההיגוי ומנטור במגוון אקסלרטורים ותכניות יזמות בישראל ובחבר הנאמנים של עזריאלי, המכללה האקדמית להנדסה בירושלים. לברנד תואר ראשון בהצטיינות במנהל עסקים ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, ותואר MBA מהטכניון במסלול ניהול חברות עתירות ידע.

חנן ברנד: “בכל שנותיי המקצועיות עד כה, הייתה לי הזכות לעבוד בצמוד למאות חברות סטארטאפ, החל משלב הרעיון ועד לשלב הצמיחה, וחוויתי מקרוב את ההשפעה האדירה שיש לרשות החדשנות על האקוסיסטם הישראלי. אני נרגש מההזדמנות להצטרף ולהוביל כסמנכ”ל הרשות את חטיבת ההזנק בתמיכה בדור ההמשך של “הסטארטאפ ניישן”. הכח היצירתי העצום שיש בישראל, וה-DNA היזמי שמחפש פתרונות לבעיות, הם הקטר שהוביל לצמיחה האדירה בשנים האחרונות, והפיכת ישראל למודל לחיקוי בעולם. אך כדי לשמר את היתרון התחרותי, אנחנו חייבים לעודד יותר ישראלים וישראליות, ממגוון רב ככל האפשר, הן דמוגרפית והן גאוגרפית, להצטרף לעולם הטכנולוגי, ולהאמין ביכולתם להפוך רעיונות פורצי דרך למציאות”.