פודטק

תעשיית הפודטק (טכנולוגיות מזון) מסומנת על ידי רשות החדשנות כאחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים והמבטיחים ביותר של ההייטק הישראלי. ישראל נחשבת כיום למעצמה עולמית בתחום, שנייה רק לארה"ב בהיקף ההשקעות הפרטיות בחלבונים חלופיים. הפודטק הישראלי אינו מתמקד רק בשיפור טעמים, אלא בשיבוש וייעול שרשרת אספקת המזון הגלובלית, מתוך מטרה להבטיח ביטחון תזונתי לנוכח משבר האקלים וגידול האוכלוסייה.

על פי פעילות הרשות, האקו-סיסטם של הפודטק נשען על מספר עוגנים מרכזיים:

• מובילות בחלבונים חלופיים (Alternative Proteins): זהו עמוד התווך של הפודטק הישראלי. הרשות תומכת בעשרות חברות המפתחות תחליפי בשר, חלב, דגים וביצים. הדבר נעשה באמצעות טכנולוגיות עמוקות (Deep Tech) כגון התססה (פרמנטציה) מדייקת, חקלאות תאית (גידול תאים במעבדה) ועיבוד מתקדם של רכיבים צמחיים מתקדמים.
• ביוקונברג'נס (Bio-Convergence) במזון: שילוב דיסציפלינות – הנדסה, תוכנה, ננו-טכנולוגיה וביולוגיה – כדי ליצור פתרונות מזון. למשל, שימוש בבינה מלאכותית (AI) ובביולוגיה חישובית לפיתוח מולקולות טעם חדשות, או אלגוריתמים לייעול תהליכי גידול של פטריות ואצות למאכל ברמת החלבון.
• הקמת תשתיות ייצור וסקייל-אפ (Scale-up): אחד האתגרים הגדולים בפודטק הוא המעבר מפיתוח במעבדה לייצור מסחרי. כדי למנוע "בריחת טכנולוגיות" לחו"ל, רשות החדשנות משקיעה רבות בהקמת מתקני מו"פ ותשתיות לאומיות (כמו מכוני התססה מתקדמים ומעבדות רטובות), המאפשרים לסטארט-אפים לייצר ולבדוק את מוצריהם בקנה מידה רחב בתוך ישראל.
• חקלאות חכמה וקיימות (AgriFood-Tech): החיבור ההדוק שבין החקלאות לצלחת. התחום כולל טכנולוגיות למניעת בזבוז מזון לאורך שרשרת האספקה, פיתוח זנים עמידים לאקלים קיצוני, וחקלאות אנכית חכמה שחוסכת במשאבי קרקע ומים.

המעטפת של רשות החדשנות: הרשות בונה ומטפחת את התעשייה הזו מלמטה למעלה. היא עושה זאת באמצעות הקמת חממות טכנולוגיות ייעודיות (עם דגש חזק על אזורי הפריפריה, המהווים מוקד משיכה לחברות פודטק), תמיכה במאגדי מחקר המשלבים את האקדמיה והתעשייה המסורתית, ומענקים ייעודיים המפחיתים את הסיכון הכלכלי העצום הכרוך בפיתוח טכנולוגיות מזון חלוציות.