מדיניות חטיבת צמיחה
ועדות המחקר בחטיבת צמיחה מדרגות את הבקשות בהיבטים טכנולוגיים, בהיבטים כלכליים-משקיים ובהיבט של יכולות החברה. בין השאר הוועדה מעריכה את מידת החדשנות הטכנולוגית הייחודית של תכנית הפיתוח, את האתגרים בפיתוח תוצרי התכנית, את התרומה הטכנולוגית של המו”פ, את ההזדמנויות והסיכונים למסחור תוצרי התכנית ואת התרומה הטכנולוגית והתעסוקתית של הפרויקט לכלכלת ישראל.
מדיניות חטיבת צמיחה היא להעדיף תמיכה בחברות צומחות:
חברה בצמיחה (Growth Company) מוגדרת חברה המגדילה את מספר העובדים או ההכנסות שלה בהיקף שנתי ממוצע של לפחות 10% בשלוש השנים האחרונות.
במידה שחברה איננה “חברה בצמיחה”, חשוב להסביר האם וכיצד אישור תכנית המו”פ צפוי להשפיע לטובת שינוי מגמה זו.
סוגי חברות בחטיבת צמיחה
- חברות בוגרות (ממומנות בעיקר מהכנסותיהן). לרוב, לחברות אלו מגוון מוצרים או טכנולוגיות, הנמצאים בשלבים שונים של פיתוח, מסחור ומכירות, ובקשת המו”פ היא לקידום של חלק אחד מהם.
- חברות בתחילת שלבי הצמיחה (ממומנות בעיקר מהשקעות; לרוב אלו הן חברות הזנק שעברו לשלב הצמיחה). לעיתים, אלו חברות בעלות טכנולוגיה/מוצר בודד, ובקשת המו”פ למעשה מכילה את כלל/ליבת פעילות החברה. מימון של חברות אלו ניתן למעשה לכלל פעילות החברה.
הערכת סיכונים ואתגרי פיתוח בתכנית:
במהלך שנות תכנית שהוגשה, לרוב החטיבה מצפה לראות ירידה ברמת הסיכון (ובמורכבות הפיתוח) של תכנית המו”פ והפעילויות השונות בה. נטיית חטיבת צמיחה הינה להמשיך ולממן תכניות בסיכון גבוה ולהוריד את שיעור התמיכה בתכניות שרמת הסיכון שלהם ירדה.
בחברות בוגרות אין סיכון לקיום החברה מכישלון תכנית מו”פ בודדה, ולכן מצופה לראות תכנית מו”פ בעלת אתגרי פיתוח משמעותיים (בסיכון גבוה).
בחברות בתחילת שלבי הצמיחה קיים לרוב סיכון מוחשי לקיום החברה מכישלון תכנית המו”פ, ולכן גם אם אתגרי הפיתוח פחות משמעותיים, תכנית המו”פ תהיה בסיכון גבוה (לחברה).
שקלול רמת החדשנות ואתגרי תכנית המו”פ (היבט טכנולוגי):
בחברות בוגרות משוקללת רמת החדשנות/האתגר של כלל המשימות בבקשה.
בחברות בתחילת שלבי הצמיחה משוקללת רמת החדשנות/האתגר של כלל המשימות בבקשה, תוך מתן משקל גבוה יותר למשימות הליבה של התכנית (כלומר, משקל נמוך למשימות בחדשנות נמוכה הנחוצות לתכנית הפיתוח).
פוטנציאל ומיצוב בשוק:
כאשר קיים שוק העומד בפני שיבוש (Disruption) ובשל כך קיימת אי וודאות (סיכון) לגבי פוטנציאל השוק או מיצוב החברה בו, החטיבה רואה זאת באור חיובי.
תרומה למשק:
תרומה משמעותית למשק היא כאשר הצלחת תכנית המו”פ מאיצה את צמיחתה של חברה ישראלית בינלאומית שלמה. חברה שלמה היא כזו המנוהלת מישראל ומקיימת בארץ היקף ניכר משרשרת הערך של הפעילות העולמית (ניהול, תפעול, מו”פ, ייצור, שיווק ועוד), ובכך מביאה לתעסוקה בשכר גבוה למגוון עובדים מעבר לליבת עובדי המו”פ של החברה.
בחברות בוגרות הציפיה לראות חברה שלמה בצמיחה.
בחברות בתחילת שלבי הצמיחה הציפיה לראות פוטנציאל לצמיחה מהירה (יחסית לתחומה) שיביא למכירות משמעותיות ולביסוס חברה ישראלית גלובאלית.
יכולות החברה:
חברות בוגרות – הדגש הינו בעיקר לצוות הרלוונטי לתכנית המו”פ.
חברות בתחילת שלבי צמיחה – הדגש הינו להערכה מקיפה של כלל החברה.
העמסת פעילויות בחברות בוגרות:
במידה והתיק מכיל פעילויות בעלות רמת חדשנות גבוהה לצד פעילויות חדשניות פחות, מדיניות הרשות איננה “ללקט” משימות ולאשר את הפעילויות החדשניות בלבד.
כך לדוגמא, תכנית הכוללת פעילויות בעלות ציון חדשנות גבוה לצד פעילויות בעלות ציון חדשנות נמוך, תקבל הערכת חדשנות כוללת בינונית.
תיקי סל בחברות בוגרות:
יש להימנע מלהכליל בתיק המוגש פרויקטים מרובים שאינם קשורים זה לזה באופן ישיר, ולהגישם כל אחד בנפרד.
היקף פעילות החברה וגודל הצוות הממומנים:
- בחברות בוגרות, מדיניות החטיבה היא לתמוך בפעילויות החברה המאופיינות בחדשנות גבוהה ובאתגרי פיתוח משמעותיים, אשר ישמשו בסיס לפיתוח ארוך טווח של מוצרי החברה העתידיים (טווח בינוני וארוך). על הבקשה להתמקד בליבת המו”פ של התוכנית (העמסת פעילויות הנדסיות ושלבי פיתוח מתקדמים יורידו את דירוג הבקשה).
- בחברות בתחילת שלבי הצמיחה, מדיניות החטיבה היא לתמוך בכלל פעילויות המו”פ של החברה, לרבות משימות בחדשנות נמוכה ופעילויות פיתוח הנדסיות ואחרות הנחוצות לביצוע תכנית הפיתוח. מקובלת על החטיבה האפשרות שכלל או מרבית צוות המו”פ של החברה ייתמכו במסגרת הבקשה.
דגשים לתמיכה בניסויים קליניים בעולם הפארמה
פרוייקטי פיתוח בעולם הפארמה מתאפיינים בתקופות מחקר ממושכות ובסיכון ועלות גבוהים. להלן יפורטו הדגשים למדיניות חטיבת צמיחה בהערכת תכניות פיתוח הכוללות ניסויים קליניים.
- החטיבה רואה השפעה משמעותית בתמיכה החל מניסויי בטיחות ראשוניים באדם ועד לניסויים המדגימים לראשונה את יעילות התרופה בחולים, ומייחסת חשיבות גדולה לביצוע איכותי של אותם הניסויים.
- החטיבה רואה השפעה פחותה לתמיכתה לאחר שלבים אלו, שכן ביצוע איכותי של שלבים אלו מביא לרוב לירידת סיכון משמעותית (הגעה לאבן-דרך מימונית המאפשרת גיוס הון חיצוני בהיקף נרחב).
- התמיכה היא בכל הפעילויות הדרושות לביצוע הניסוי, ביניהן: תכנון הפרוטוקול לניסוי הקליני, הדרכת אתרים קליניים, עלויות ישירות לטיפול בחולה ובדיקות נלוות המהוות חלק מהפרוטוקול, עלויות ישירות עבור הצוות הרפואי המטפל בנבדק, עלויות ישירות ל- CRO לניהול הניסוי, ועדות בטיחות, ניתוח סטטיסטי, ביטוח, וועדה מדעית מייעצת.
- החטיבה מכירה בעובדה כי במקרים רבים קיימת חשיבות (הן רגולטורית והן עבור גיוסי הון עתידיים) לביצוע הניסויים במרכזים בינלאומיים מובילים בעלי מומחיות קלינית בתחום ספציפי, ניסיון בביצוע ניסויים קליניים ונפח חולים מספיק. על החברה להצדיק בהתאם את ביצוע הניסויים הללו בחו”ל ולהראות ניסיון לכלול מרכזים רפואיים בארץ כחלק מהאתרים הקליניים בהם יבוצע הניסוי.
- החטיבה מצפה שבחברה המגישה יועסק מנהל קליני במשרה מלאה ובמידה והמדובר בניסוי קליני בשלב מתקדם גם מנהל רגולטורי. שניהם בעלי ניסיון בינלאומי רלוונטי.
- בחברות קטנות, בעלות יכולת מימונית ומחקרית מוגבלת הנמצאות בשלבי ניסוי מתקדמים, החטיבה לא נוטה לתמוך ביותר מתכנית קלינית אחת לפיתוח אינדיקציות/מולקולות שונות (במקביל), וזאת בטרם אחת האינדיקציות השלימה בהצלחה שלב ניסוי קליני מתקדם.
דגשים לתכניות הרצה
תכנית הרצה הינה תכנית הכוללת מתקן הרצה – אבטיפוס, דגם ניסוי או מתקן חצי חרושתי (מתקן פיילוט), המשמש לבדיקת התכנות, להוכחת ערך או להצפת שינויים ושיפורים של טכנולוגיה קיימת, בסביבת עבודה המדמה באופן חלקי או מלא את שוק המטרה שלה. בנוסף, יישומם יהיה בקנה מידה ובטווח זמן מוגבלים, ולפני יציאה לייצור סדרתי או לכניסה מסחרית לשוק.
על מוצרים המוגשים במסגרת התוכניות במסלול זה להיות בשלים להרצה וללא תכולות מו”פ משמעותיות.
ניתן לכלול במסגרת התוכנית פעילויות התאמת מוצר, החיוניות לטובת ביצוע הפיילוט, אולם יש לקחת בחשבון כי ככל שרכיבים אלו משמעותיים יותר (בהיבטי זמן/משאבים/סיכון) – הדבר יפחית את סיכויי ההצלחה.
תכניות הרצה (פיילוטים) עשויות להופיע במספר מסלולים בחטיבת צמיחה, תחת קולות קוראים מוגדרים.
רקע – תכנית הרצה:
מטרת התמיכה בתכנית הרצה: הרחבת הערך הכלכלי, על בסיס טכנולוגיה מוכחת – להביא להתקדמות משמעותית במוכנות המוצר למסחור ולסייע בקידום חדירת המוצר לשוק באמצעות היישום באתר הניסוי. יצירת אימפקט משמעותי לצמיחת החברה.
האמצעי: תמיכה בפרט בשלבי פיתוח מתקדמים (פיילוטים; TRL 6-8), ובחלק מהמסלולים בשיתוף גורמי הרגולציה והממשל הרלבנטיים לאתרי ולמתקני הניסוי.
דגשי מדיניות לתכנית הרצה (פיילוט):
- שייכות לתחומים בהם ישנם כשלי שוק מובחנים, כגון: מימון (בסיכון גבוה); חסמי רגולציה; מגבלות גישה לאתרי לקוחות.
- יצירת אימפקט משמעותי לצמיחת החברה:
- להביא להתקדמות משמעותית במוכנות המוצר למסחור
- לסייע בקידום חדירת המוצר לשוק באמצעות היישום באתר הניסוי
- השפעה משקית (בארץ ובעולם) מיישום החדשנות (בתכניות משותפות עם גורמי ממשל, תתווסף אמת מידה בתחום הרגולטורי של השותף הממשלתי).
תהליך הבדיקה וההערכה של תכנית הרצה:
קיימים עד שלושה רכיבים בהערכת תכנית הרצה:
- בודק מקצועי של רשות החדשנות – בכל תכנית הרצה, בנהלי הבדיקה הרגילים של המערך הטכנולוגי של הרשות.
- בודק משרד ממשלתי- בחלק מהתכניות המשותפות עם גורמי ממשלה, ימונה ע”י השותף הממשלתי בודק מטעמו שיעריך בין היתר את אמת המידה הנוספת (המשרדית) במסגרת חוות הדעת שיגבש, וכן יהווה ממשק לבחינת המעטפת הרגולטורית (במידה ותידרש). בחלק מהמסלולים הבודק הממשלתי יתבקש להערכות נוספות.
- מעטפת רגולטורית לתכנית ההרצה- בחלק מהתכניות המשותפות עם גורמי ממשל, במידה ונדרש אישור רגולטורי מיוחד לצורך ביצוע תכנית ההרצה, ייבצע השותף הממשלתי תהליך פנימי להסדרתו. ניתן להגיש בקשה לתמיכה רגולטורית ישירות לשותף הממשלתי גם ללא הגשת בקשה לתמיכה מטעם רשות החדשנות.
הערכת תכנית ההרצה:
- הצורך – האם אתר ההרצה עונה לצרכי הלקוח וצרכי השוק שהפיילוט בא לפתור.
- תיאור תכולת תכנית ההרצה, לרבות מצב המוצר בתחילת התוכנית ובחינת בשלותו לתכנית ההרצה.
- חדשנות ועומק טכנולוגי של המוצרים נשוא הפיילוט, בתחילתו.
- איכות אתר הפיילוט (לרבות: תשתיות ואמצעים; יכולות ופערים; סינרגיה עם החברה מגישת הבקשה; צוות אתר ההרצה)
- אתגרי הפיילוט (לרבות: סיכונים טכנולוגיים/הנדסיים; מורכבות וסיבוכיות בביצוע; אתגרי הטמעה אצל הלקוח)
- איכות הפיילוט:
- על מוצרים המוגשים במסגרת התוכניות במסלול זה להיות בשלים להרצה וללא תכולות מו”פ משמעותיות.
- התרומה לבשלות המוצר, להוכחת היתכנות פעולתו בסביבה תפעולית/מבצעית והסרת אי וודאויות (לרבות: טכנולוגיות/הנדסיות, מול צרכי לקוח, מול רגולציה).
- התועלת לקירובו של המוצר לשוק, למסחורו ולחדירתו לשוק ולפיכך תינתן עדיפות לפיילוטים בהם יש שת”פ עם לקוחות חיצוניים פוטנציאליים.
- התועלת לחברה (הנדסית ועסקית) והאימפקט של עמידה ביעדי תכנית ההרצה על צמיחתה
- הסטאטוס החוזי בין החברה לאתר הפיילוט
- הסדרי הבעלות בידע בין החברה לאתר הפיילוט
- התרומה המשקית החברתית והציבורית של הפיילוט
- ייתכנו דגשים נוספים במסלולים ותתי-מסלולים שונים
טבלת המשימות:
- כל משימה תיבחן לאור תרומתה להשגת יעדי הפיילוט. יש להקפיד לכלול רק משימות שתורמות ליעדי תכנית ההרצה והשלמתה.
- תקצוב יינתן לכלל המשימות ללא קשר לרמת הסיכון/חדשנות הטמונה בהם.
- יש לוודא כי קיימת תכנית ניסוי סדורה ומוגדרת היטב (כגון מהלך הניסוי, קבוצת ביקורת אם נדרשת, אופן מדידת התוצאות, מדדי הצלחה/כישלון) וכן משימת בקרה האומדת את מידת העמידה ביעדי התכנית. משימה זו תוצג הן בטופס הבקשה הייעודי כחלק ממשימות התכנית המבוקשת והן בטופס תקציב הבקשה כחלק מתקצוב הבקשה ובהתאם למשימת הבקרה המוצעת.
- ניתן לכלול במסגרת התוכנית פעילויות התאמת מוצר, החיוניות לטובת ביצוע הפיילוט, אולם יש לקחת בחשבון כי ככל שרכיבים אלו משמעותיים יותר (בהיבטי זמן/משאבים/סיכון) – הדבר יפחית את סיכויי ההצלחה.
בחינת אתר הפיילוט:
האתר הוא קבלן משנה של החברה מגישת הבקשה (בין אם בתשלום או לאו).
יש לתת דגש ליכולות הרלוונטיות של האתר, התאמה לייעדי הפיילוט, תשתיות מתאימות, אמצעים מיוחדים, סינרגיה עם החברה המגישה, פערים.
בחינת נושא הקניין הרוחני:
לא נדרש כי במהלך ביצוע הפיילוט יפותח IP חדש. עם זאת, במידה ומפותח IP חדש ע”י החברה או קבלן המשנה, יהיה ה-IP בבעלות הבלעדית של החברה מגישת הבקשה.
במידה ולמגיש הבקשה אין בעלות מלאה על ה-IP של המוצר/טכנולוגיה עליו מתבססת תוכנית ההרצה, הרי שמצופה כי יפותח בתוכנית קניין רוחני משמעותי שכאמור יהיה בבעלותו הבלעדית של מגיש הבקשה.
במידה קיים הסכם בין החברה ובין אתר ההרצה (בין אם כקבלן משנה או לא), יש לשים לב אם הוא כולל או צפוי לכלול רישיונות שימוש בידע, ולהביא מידע זה לידיעת הבודק (יידרש אישור עתידי נפרד כמקובל ברשות).
דגשים לתמיכה בעולם של תעשייה מוטת ייצור
בתיקים העוסקים בפיתוח קווי ייצור/תהליכי ייצור חדשניים וייחודיים (או תחרותיים) מסוגם בעולם, המיועדים לייצור מוצרים מוחשיים, הנמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים:
- קווי הייצור/תהליכי הייצור יכולים להיות לשימוש עצמי של מגיש הבקשה ולאו דווקא לצורך מכירתם כמוצר מדף .
- אין חובה שהמוצר המיוצר יגלם חדשנות גבוהה (טכנולוגית ו/או פונקציונאלית).
- על המוצר המיוצר להיות בעלי פוטנציאל שוק משמעותי בשוק הגלובאלי.
לשאלות ובירורים
לשאלות ובירורים יש לפנות:
- חטיבת צמיחה – Growth@innovationisrael.org.il