על ההסכם לכלול התייחסות לידע המקדמי של מקבל ההטבה ולידע החדש שיפותח במסגרת שיתוף הפעולה.
ידע מקדמי – על מקבל ההטבה להישאר הבעלים בידע המקדמי ובכל הזכויות הנובעות ממנו. ככל שנדרש שימוש בידע המקדמי של מקבל ההטבה על ידי החברה הזרה יש להגביל שימוש זה לצורך ביצוע תוכנית שיתוף הפעולה בלבד.  ככל שידרש להעניק זכויות נוספות בידע המקדמי בעתיד, הענקת זכויות אלו צריכות להיות בהתאם לכללי הרשות ולקבלת אישור ועדת המחקר בהתאם לעניין.
ידע חדש – בתיקי שת”פ קיימת הדרישה כי מקבל ההטבה יהיה בעלים בידע חדש שנוצר כבכל מסלולי הרשות בשינויים המתחייבים. קיימות מספר גישות אפשריות לחלוקת הזכויות והבעלות בקניין הרוחני החדש בין השותפים:
  • חלוקה לפי תחומים טכנולוגיים (לדוגמה: שיתוף פעולה בין חברת תכנה וחברת חמרה).
  • כל צד בעלים על ידע חדש אשר פותח על ידו – תידרש התייחסות מפורשת לחלוקה של ידע אשר פותח במשותף ולחלוקת הזכויות בו.
  • חלוקת הבעלות בידע החדש בהתאם לביסוס על ידע מקדמי.
  • בעלות משותפת לפי התרומה של כל צד לידע החדש.
על הסכם להיות מחייב וחתום על ידי כל הצדדים להסכם כאשר לא מספק מזכר הבנות וכדו’.