ליזמים ולמשקיעים יש תפקיד חשוב בבניית כלכלה מכלילה, מקיימת ושוויונית יותר. מדדי ESG מתייחסים לשלושת גורמי המפתח במדידת ההשפעה החברתית והסביבתית של השקעה: E: סביבה, S: חברה, G: ממשל תאגידי. קריטריונים של ESG עוזרים למשקיעים להעריך טוב יותר את הביצועים הכספיים העתידיים של חברות, הן מבחינת התשואה והן מבחינת הסיכון.
המקור של השקעות אחראיות
הפרקטיקה של השקעות ESG החלה בשנות השישים, כאשר משקיעים מסוימים החליטו להוציא סוגי מניות או סקטורים שלמים מתיקי ההשקעות שלהם, כמו למשל ייצור טבק, סחר בנשק או מעורבות במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.
נושאים אלו רלוונטיים יותר מאי פעם. אתגרי משבר האקלים כמו עליית מפלס הים והסיכון לשיטפונות, סוגיות של FAKE NEWS, פרטיות ואבטחת נתונים, שינויים דמוגרפיים ולחצים רגולטוריים, מולידים גורמי סיכון חדשים עבור המשקיעים. מכיוון שחברות מתמודדות עם מורכבות הולכת וגוברת בקנה מידה עולמי, המשקיעים חייבים לעצב מחדש את הגישות המסורתיות להשקעה.
לא מדובר במגמה חולפת אלא בשינוי פרדיגמה של ממש. ב-2018, פירסם לארי פינק, מנכ”ל BLACKROCK (קבוצת ניהול הנכסים הגדולה בעולם המנהלת כיום למעלה מ-8 טריליון דולר) מכתב למנכ”לים של חברות ציבוריות בו הסביר שחברות שלא יאמצו שיקולי ESG, לא יקבלו השקעה מבלקרוק. ההערכה היא ששליש מהנכסים הפיננסיים המנוהלים כיום בארה”ב הן השקעות אחראיות, המתנהלות לפי קריטריוני ESG והנושא ממשיך לתפוס תאוצה, גם בישראל.
התפיסה לגבי השקעות אחראיות
התפיסה הרווחת עד כה הייתה ששיקולי ESG הן נחלתן של חברות גדולות שיכולות להרשות לעצמן ליעד משאבים להתמקדות בסיכונים עתידים או באחריות תאגידית. האם ESG רלוונטיים לסטארט-אפ בתחילת הדרך?
בדצמבר האחרון, STARTUPS500, קרן VC מעמק הסיליקון המתמחה בהשקעות PRESEED, פירסמה סקר בקרב חברות פורטפוליו. במקביל PITCHBOOK פירסם סקר על השקעות מקיימות בקרב קרנות הון סיכון. הממצאים מראים שסטארט-אפים מבינים את התועלת העסקית הטמונה בהשקעות אחראיות ומספר גדל והולך של משקיעי VC מאמצים מדדי ESG ממוטיבציות שונות הנעות בין ניהול סיכונים לבניית מוניטין. השאלה היא לא “אם”, אלא “איך” להטמיע ואיך למדוד.
שילוב מדיניות ESG בשלב מוקדם של הקמת סטרטאפ הגיוני מבחינה עסקית.
היתרונות של השקעות ESG לסטארטאפים
שילוב מדיניות ESG בשלב מוקדם של הקמת סטארט-אפ הגיוני מבחינה עסקית. מעבר לניהול סיכונים, הוא פותח הזדמנויות להגיע לקהלי לקוחות חדשים כמו למשל דור ה-Y שלהם מודעות חברתית וסביבתית חזקה, הוא מאפשר לבנות תרבות ארגונית מכלילה ומגוונת יותר המודעת לשאיפות ורווחת עובדיה ומעלה סיכויים למשוך ולשמר כישרונות בארגון. בנוסף מדיניות ESG מסייעת לתהליכי חדשנות מכיוון ששילוב של תרבויות ותפיסות עולם שונות בסביבת העבודה מעודד חשיבה יצירתית.
הרשתות החברתיות מאלצות את המנהלים לנהוג בשקיפות ובאחריות ולאמץ גישה עסקית פרוגרסיבית ואחראית יותר. חברות הטק הגדולות (Facbook, Google, Amazon) נמצאות 24 שעות ביממה תחת רדאר הביקורת הציבורית.
מה שנכון לגבי חברות מבוססות, נכון גם לגבי חברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. גם אלו יתפתחו (או שואפות להתפתח) לחברות מבוססות עם דירקטוריונים תובעניים, עובדים דורשניים ובסיסי צרכנים אקטיביסטים.
חברות סטארט-אפ חייבות להיות מודעות למגמה הזאת ולנהוג בהתאם. עבור מייסדים ומנהלים, המשמעות היא מעבר להכרה בחשיבותם של :ESG איך מתרגמים אותם למטרות החברה. בפועל, חייבים להתחיל לשלב מדיניות ESG בתפעול הארגוני ולתקשר אותן בצורה עקבית גם בחדר הישיבות וגם ברשתות חברתיות.
הסטארט-אפים בימינו
רוב הסטארט-אפים של היום נולדו אחרי המשבר הגדול של 2009, ולכן הקורונה הוא המשבר הגדול הראשון בו הם נתקלו. על מנת להסתגל למציאות חדשה, מיזמים בשלבים מוקדמים צריכים לבנות חוסן במודלים העסקיים שלהם. מייסדי ומנהלי חברות סטארט-אפ צריכים לתעדף ממשל תאגידי פרגמטי עם מנהיגות סביבתית, השקעה ומודעות חברתית על פני מודלים של צמיחה בכל מחיר שפועלים לפי הערכות שווי פרטיות מנופחות כמו במקרה של WeWork.
סטארט-אפים צריכים לבחון היטב את המודלים העסקיים שלהם, כדי לקבוע אם הם יהיו בני קיימא ככל שמשבר הקורונה יימשך והמשבר הבלתי נמנע הבא יכה. הם צריכים לענות על שאלות חשובות: האם החברה שלי צריכה להשתנות כדי להקדים את המגמה, או לתת מענה לצורך אמיתי?
