מבוא
שינויי האקלים מזמנים לאנושות מגוון אתגרים מורכבים כגון פיתוח בר-קיימא, ביטחון תזונתי, שיפור בריאות, וגישה למים נקיים; אתגרים המחייבים פיתוח פתרונות חדשניים. ייצור ביולוגי (Biomanufacturing) מוגדר כשימוש במערכות ביולוגיות שהונדסו או שנעשה בהן שימוש מחוץ להקשר הטבעי שלהן, לייצור חומרים, כימיקלים ואנרגיה – מתמקם במהירות בחזית המאמץ המדעי וההנדסי וזוכה להכרה בפוטנציאל הגלום בו להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים.
כך לדוגמא, האקדמיה הלאומית להנדסה בארצות-הברית קבעה 14 אתגרים הנדסיים מרכזיים, שמרביתם, כמו שיפור הנדסת תרופות או ניהול מחזור החנקן, קשורים קשר הדוק להתקדמות הייצור הביולוגי. כתבי עת מדעיים מובילים, דוגמת מגזין Science, העלו סוגיות קריטיות הקשורות לייצור ביולוגי ברשימת 125 השאלות המאתגרות שלהם, המתמקדות באנרגיה חלופית וייצור מזון בר-קיימא. גם האו”ם הכיר באתגרים בפיתוח בר-קיימא, כמו רעב וצרכי אנרגיה, שבהם ייצור ביולוגי יכול להציע פתרונות.
תחומים מרכזיים בהם ייצור ביולוגי נמצא על סף מהפכה:
לייצור ביולוגי פוטנציאל מהפכני במספר תחומים העומדים בלב משימות ה-SDG של האו”ם, מתוכם נדגיש את SDG 3: בריאות טובה ורווחה, SDG 2: אפס רעב, SDG 12: צריכה וייצור אחראיים, SDG 6: מים נקיים ותברואה ו-SDG 13: פעולה למען האקלים.
בריאות:
ייצור ביולוגי עושה צעדים משמעותיים ברפואה, במיוחד באמצעות טיפולים רגנרטיביים ויצירת פלטפורמות חדשות המבוססות על מיקרואורגניזמים, צמחים או בעלי-חיים לייצור תרופות. התקדמויות אלו מבטיחות לשנות את הגישה הקיימת לטיפולים רפואיים ולייצור תרופות.
ייצור מזון ופוטוסינתזה מלאכותית:
ייצור ביולוגי מאפשר לקדם חדשנות במחזור החנקן, במיוחד עם פיתוח צמחים רב-שנתיים בעלי דרישות חנקן נמוכות ובתי זיקוק ביולוגיים חדשים. חדשנות זו צפויה לשנות את מערכות ייצור המזון הקיימות, כולל שילוב תהליכי פוטוסינתזה מלאכותית.
שימור מים:
החיפוש אחר מים נקיים ושימור משאבים קיימים הוא תחום נוסף שבו הייצור הביולוגי מראה פוטנציאל, בעיקר באמצעות הצגת פתרונות המפחיתים את צריכת המים, במיוחד באמצעות פוטוסינתזה מלאכותית.
רקע
שרשרת הייצור של הייצור הביולוגי
ייצור ביולוגי הוא תחום מורכב ורב-תחומי המשלב את עקרונות הביולוגיה, הביוטכנולוגיה וההנדסה במטרה לייצר טווח רחב של מוצרים מסחריים בקנה-מידה מסחרי ותוך שמירה על עקרונות הקיימות. התחום כולל את השימוש בתאים חיים, רקמות או אורגניזמים כבסיס לייצור, תוך ניצול התהליכים הטבעיים שלהם ליצירת חומרים, כימיקלים, תרופות ומוצרי-מזון.
תהליך הייצור הביולוגי מתחיל עם חומרי הזנה ביולוגיים (Biological Feedstocks), הכוללים חומרי גלם מתחדשים כגון תרביות מיקרוביאליות, ביומסה של צמחים או אצות ותרביות תאים של בעלי-חיים (Animal Cell-Lines). מערכות ביולוגיות אלו משמשות כמקור העיקרי לחומרי הגלם לייצור ביולוגי. בחירת חומר ההזנה תלויה לרוב במוצר הסופי הרצוי וביעילות תהליך הייצור.
| עיבוד ביולוגי (Bioprocessing) | הוא רכיב מרכזי בייצור ביולוגי. שלב זה כולל שימוש בטכניקות שונות כמו תסיסה, הנדסה מטבולית והמרה אנזימטית כדי להפוך את החומרים הביולוגיים למוצרים הרצויים. באמצעות עיבוד ביולוגי, חומרי ההזנה הביולוגיים מומרים למוצרים בעלי ערך, ולעיתים קרובות כוללים ייצור אנזימים, חלבונים, אנטיביוטיקה, ויטמינים, דלקים ביולוגיים ומולקולות ביולוגיות אחרות. |
| ביוריאקטורים (Bioreactors) | ממלאים תפקיד מכריע בתהליך זה – תפקידם לגדל תאים ותרביות בתנאים מבוקרים, איפטום (Optimization) תגובות ביולוגיות ומקסום תפוקת המוצר. העיצוב וההפעלה של ביוראקטורים הם קריטיים להצלחת תהליכי הייצור הביולוגי, מכיוון שהם מספקים את הסביבה הנחוצה לצמיחת תאים ולהיווצרות מוצרים. |
| ביו-פבריקציה (Biofabrication) | היא היבט חדשני נוסף של ייצור ביולוגי, שבו חומרים ביולוגיים מורכבים לכדי מבנים ומוצרים מורכבים יותר. תהליך יכול לכלול טכניקות מתקדמות כמו הנדסת רקמות או הדפסה ביולוגית תלת-ממדית, שלהן יישומים בתעשיות רפואיות, תרופות, אנרגיה, חקלאות, מוצרים צריכה ואפילו תעשיית המזון. |
| עיבוד במורד הזרם (Downstream Processing) | הוא השלב הסופי של ייצור ביולוגי, הכולל התאוששות, טיהור ופורמולציה של המוצרים לאחר הייצור. שלב זה חיוני להבטיח שהמוצרים הסופיים יעמדו בתקני הבטיחות, הטוהר והאיכות הנדרשים ומתאימים לשימושם המיועד. |
ייצור ביולוגי מהווה שינוי משמעותי ביחס לפרקטיקות ייצור מסורתיות; על-ידי שילוב מערכות ביולוגיות עם טכנולוגיות ייצור, התחום מציע פלטפורמה ידידותית לסביבה וגמישה בייצור. גישה זו לא רק מפחיתה את הפסולת וההשפעה הסביבתית, אלא גם נמנעת מהתלות במשאבים בלתי-מתחדשים דוגמת פטרוכימיקלים. לכן, ייצור ביולוגי הוא מרכיב קריטי במעבר לעבר כלכלה ביולוגית ברת-קיימא.
היסטוריה קצרצרה של ייצור ביולוגי
במשך אלפי שנים, ניצלו בני-האדם את הכוח של תהליכים ביולוגיים לייצור מוצרי-צריכה. לחם, בירה, יין וגבינה לדוגמא, התבססו על תסיסה מיקרוביאלית של אורגניזמים שנמצאו בחומרי הגלם. במאה ה-20, התקדמויות בתחום המיקרוביולוגיה, ביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה זירזו את הופעתו של הייצור הביולוגי המודרני. התחום התקדם במהירות דרך כמה צמתי-מפתח:
ייצור ביולוגי 1.0 – הבסיס לייצור הביולוגי: התמקדות בתסיסת מטבוליטים ראשוניים כמו אצטון ואתנול באמצעות תרביות יחידניות (מונוקולטורה).
ייצור ביולוגי 2.0 – עלייה במורכבות התהליכים הביוטכנולוגיים: התפתחויות טכנולוגיות אפשרו ייצור אנטיביוטיקה, כגון פניצילין, על-ידי שימוש בזנים מוטנטיים ייעודיים ותהליכי תסיסה תת-קרקעיים.
ייצור ביולוגי 3.0 – הופעת הביוטכנולוגיה התעשייתית: טכנולוגיית ה-DNA הרקומביננטי (rDNA) אפשרה ייצור בקנה-מידה גדול של חלבונים בעלי ערך טיפולי, אנזימים ומולקולות ביולוגיות.
ייצור ביולוגי 4.0 – ייצור יעיל ובר-קיימא: מתמקד בקידום קטגוריות מוצרים חדשות דרך רפואה רגנרטיבית, ביולוגיה סינתטית ועיבוד ביולוגי מתקדם. התפתחות זו מדגישה יעילות וקיימות, לצד שילוב ביולוגיה סינתטית, ביולוגיית מערכות Systems Biology)), גנטיקה והנדסת-תהליכים.
חדשנויות טכנולוגיות מאפיינות ומאפשרות את הייצור הביולוגי דור 4.0:
- רפואה רגנרטיבית באמצעות תאי-גזע לגידול רקמות ואיברים פונקציונליים, מציעה פתרונות להשתלות ותיקון איברים.
- הנדסה מטבולית וביולוגיה סינתטית להנדסת מיקרואורגניזמים המסוגלים לייצר דלקים, כימיקלים ותרופות בצורה יעילה וסילומית (Scalable).
- מערכות ביולוגיות (Biosystems) סינתטיות במבחנה (ivSB) העושות שימוש בקוקטייל אנזימטי חוץ-תאי לזירוז (קטליזה) תגובות כימיות. על-ידי עקיפת המגבלות הקיימות בגידול מיקרואורגניזמים, טכנולוגיה זו מאפשרת להשיג רמות גבוהות של תפוקה ויעילות בתהליך הייצור.
- תהליכים ביולוגיים מתקדמים המאחדים בכלי אחד תסיסה באמצעות מיקרואורגניזמים עם מערכות ביולוגיות מלאכותיות במבחנה (ivSB), לצורך המרה ישירה של ביומסה למגוון שימושים, דוגמת מזון, חומרים ואנרגיה.
ייצור ביולוגי ושינויי אקלים
משבר האקלים המחריף מחייב מציאת פתרונות חדשניים בהקדם. הייצור הביולוגי, המעמיד במוקדו את השימוש במערכות ביולוגיות לייצור בר-קיימא, יכול להפוך לשחקן מפתח – הן בהפחתת פליטת גזי-החממה (GHG) והן בשיפור העמידות (Resilience) אל מול השפעות שינויי האקלים.
איפחות (מיטיגציה) שינויי אקלים באמצעות ייצור ביולוגי
אחד התחומים המבטיחים ביותר של הייצור הביולוגי הוא מעבר משיטות ייצור מסורתיות המבוססות על דלקים מאובנים, לאלטרנטיבות ברות-קיימא יותר. אחד מתתי-התחומים הבולטים ביותר הוא הדלקים הביולוגיים. באמצעות הנדסה מטבולית ניתן לשפר אורגניזמים כגון אצות ומיקרואורגניזמים כדי לייצר דלקים ביולוגיים בעלי צפיפות אנרגיה גבוהה. דלקים מתחדשים אלה יכולים להפחית משמעותית את הפליטות, בעיקר במגזר התחבורה. עם זאת, מידת הקיימות של דלקים ביולוגיים אלה תלויה במספר גורמים עקיפים, כולל ייצור ושינוע חומרי הגלם ותהליכי ייצור ספציפיים; והאתגר המרכזי היה ונותר התאמת יכולת הייצור של פתרונות אלו לדרישת האנרגיה הגלובלית.
תחום מבטיח נוסף בייצור ביולוגי הוא לכידה ושימוש בפחמן; זאת, בהתבסס על מיקרואורגניזמים או מערכות אנזימטיות להסרת פחמן דו-חמצני ממקורות מזהמים, והמרתו למוצרים שימושיים, לדוגמא, פלסטיק ביולוגי ודלקים סינתטיים. למרות הפוטנציאל של תת-תחום זה, טכנולוגיות אלו עדיין אינן יעילות מספיק כדי להשפיע משמעותית על פליטות הפחמן הגלובליות.
לבסוף, ייצור ביולוגי סולל את הדרך לייצור חומרים ברי-קיימא. המרת חומרי-גלם מתחדשים לחומרים אחרים יכולה להפחית משמעותית את התלות בפטרוכימיקלים. גם כאן, יעילות, סילום (Scalability) והתגברות על מהמורות רגולטוריות עדיין מהווים אתגרים בפני אימוץ רחב היקף של חומרים אלה.
הסתגלות (Adaptation) לשינויי אקלים באמצעות ייצור ביולוגי
לצד איפחות, ייצור ביולוגי מציע גם כלים אפקטיביים – לפחות פוטנציאלית – להסתגלות לשינויים באקלים, בעיקר פיתוח זנים עמידים לשינויי אקלים באמצעות טכנולוגיות עריכת גנים כמו CRISPR, שבתורם יכולים לסייע להשגת בטחון תזונתי. אלא שכפי שנראה להלן, גם כאן התחום ניצב בפני מספר אתגרים משמעותיים. תחום אחר בעל פוטנציאל משמעותי הוא ביורמדציה (Bioremediation). שימוש במערכות מיקרוביאליות לטיהור אוויר, קרקע ומים מזוהמים יכול לשקם מערכות אקולוגיות שלהן תפקיד קריטי בלכידת פחמן וביצירת הגנה טבעית מפני השפעות האקלים המשתנה. עם זאת, תהליכי ביורמדציה נוטים להיות ספציפיים לסביבה נתונה ודורשים פתרונות מותאמים לכל מערכת אקולוגית ייחודית, מה שעומד בסתירה לעקרון הייצור בקנה המידה הרחב של הייצור הביולוגי.
יישומים מרכזיים של ייצור ביולוגי בהקשרי אקלים
ייצור ביולוגי כולל שימוש בטכנולוגיות ביולוגיות וחומרים ממקורות ביולוגיים על מנת להתמודד עם אתגרי אקלים וסביבה. בתחום זה נעשים פיתוחים רבים לשיפור קיימות, הפחתת פליטות גזי חממה ושמירה על משאבי טבע. במסמך זה נסקור יישומים מרכזיים בתחום זה.
ייצור אנרגיה – אחת הדוגמאות הבולטות לשימוש בטכנולוגיות ביולוגיות היא ייצור דלקים בר-קיימא. דלקים ביולוגיים כמו ביו-אתנול וביו-דיזל מופקים ממקורות ביולוגיים שונים, כגון גידולים חקלאיים ושאריות חקלאיות. דלקים אלו יכולים להפחית את התלות בנפט ולצמצם פליטות גזי חממה. דוגמה לחברה אחת מיני רבות שעוסקות באנרגיה ממקורות ביולוגיים, Green Volt הפורטוגלית מייצרת כוח חשמלי מביומסה.
באמצעות אופטימיזציה של תהליכי ייצור אנרגיה ביולוגיים, ניתן לשפר את היעילות האנרגטית ולייצור פתרונות יעילים יותר לניצול מקורות אנרגיה מתחדשים כמו ביו-גז וביו-דיזל. התהליכים הביולוגיים מאפשרים ייצור אנרגיה בתנאים מתחדשים ותורמים לצמצום הפליטות. Dall Energy הדנית מתמקדת בפיתוח אמצעי ייצור המאפשרים הפקה של אנרגיה תרמית מביו-מסות שונות. EnzymoCore הישראלית מייצרת ומפתחת אנזימים לתעשיית הביודיזל.
לכידה ושימוש בפחמן – שימוש במיקרואורגניזמים ופתרונות מבוססי ביולוגיה ללכידה והמרה של פחמן דו-חמצני הוא יישום מתקדם המסייע להורדת רמות הפחמן באטמוספירה. הפתרונות הביולוגיים תורמים להפחתת פליטות ושיפור איכות האוויר. LanzaTech הבריטית מפתחת יכולות ביולוגיות המאפשרות לכידת פחמן והמרתו לאבני הבניין הכימיות של מוצרים כגון דלקים, בדים ואריזות.
טיפול בפסולת – פתרונות ביולוגיים לפסולת מתמקדים בפיתוח חומרים מתכלים ומחזור פסולת פלסטית וביולוגית. לדוגמה, חומרים מתחדשים מבוססי ביולוגיה יכולים להחליף חומרי פלסטיק מבוססי נפט ולתרום להפחתת פסולת ולהגנה על הסביב. Susteen Technologies הגרמנית מפתחת תהליך של המרת פסולת אורגנית לאנרגיה בת קיימה. carbios הצרפתית פיתחה אנזימים מיוחדים שיכולים לפרק פולימרים פלסטיים שונים לחומרים בסיסיים שניתן להשתמש בהם מחדש לייצור פלסטיק חדש.
מזון וחקלאות – יישום טכנולוגיות ביולוגיות לשיפור היבולים וייעול תהליכי החקלאות הוא תחום מתפתח שמטרתו להתמודד עם שינויי האקלים ולשפר את הקיימות החקלאית. פתרונות ביולוגיים יכולים לשפר את עמידות הצמחים, להגדיל את היבולים ולהקטין את השימוש בחומרים כימיים. לדוגמה חברת BioBee Biological Systems הישראלית עוסקת בפיתוח אמצעי הדברה מבוססי ביולוגיה. כמו כן, ישנם תהליכי ייצור מתקדמים בתעשיית המזון באמצעות ביוטכנולוגיה ביניהם מיצוי חלבונים מצומח ופיתוח בשר מתורבת, לדוגמה חברת Brevel הישראלית המפתחת טכנולוגיה לגידול מיקרו-אצות על מנת למצות את הפוטנציאל שלהן כמקור חלבון חלופי.
חומרים ביולוגיים – ייצור כימיקלים ממקורות מתחדשים מאפשר פיתוח תעשיות יותר אקולוגיות. חומרים אלו יכולים להחליף כימיקלים מבוססי נפט ולצמצם את ההשפעה הסביבתית של התעשייה. Asahi Kasei Corporation היפנית מייצרת פלסטיק מהונדס מביומסה.
בנייה מבוססת ביולוגיה – פיתוח חומרים ידידותיים לסביבה וטכנולוגיות בנייה מתקדמות מבוססות ביולוגיה יכולים לשפר את הקיימות בענף הבנייה. החומרים הביולוגיים יכולים להפחית את פליטות הפחמן ולהגביר את יעילות האנרגיה של מבנים. בין הדוגמאות הבולטות לבנייה מבוססת ביולוגיה היא בטון ביולוגי; בחברות הבולטות בתחום ניתן לציין את Green Basilisk ההולנדית, המייצרת תוסף גרגירי ביולוגי לבטון, המספק יכולת איחוי עצמית לסדקים ובכך משפר את עמידות הבטון במים; Minus Materials האמריקנית, העושה שימוש במיקרו אצות לחידוש ביולוגי ולשיפור יכולות ספיגת הפד”ח של אבן גיר ו-Grown Bio ההולנדית, המייצרת אריחי בידוד לבנייה באמצעות תפטיר.
התגברות על אתגרים הקשורים לייצור ביולוגי בהקשרי אקלים
מימוש הפוטנציאל המלא של הייצור הביולוגי בהקשרי התמודדות עם שינויי אקלים כרוך בהתגברות על מספר אתגרים מרכזיים. ראשית, מעבר תהליכי ייצור ביולוגי מקנה-מידה מעבדתי לקנה-מידה תעשייתי מהווה חסם קריטי, הדורש מימון והשקעות תשתית משמעותיים. שנית, מורכבות תהליכי הייצור מקשה על השגת ניטרליות סביבתית, נרטיב מרכזי של הייצור הביולוגי. שלישית, מורכבויות רגולטוריות ואתיות, במיוחד בכל האמור להנדסה גנטית, מקשות על התקדמות התחום והפיכתו למסחרי. רביעית ואחרון, ייצור ביולוגי עדיין נתקל בקשיי קבלה מצד ציבור הצרכנים בשל החשש ממוצרי צריכה מהונדסים גנטית; ולכן גם פוטנציאל אימוץ המוצרים הסופיים אינו ברור.
שוק הייצור הביולוגי
גודל השוק:
שוק הייצור הביולוגי המתקדם (דור 4.0) העולמי, הוערך בשנת 2022 בכ-19 עד 21 מיליארד דולר והוא צפוי לגדול בקצב גידול שנתי מצרפי ממוצע (CAGR) של כ-7%, ולהגיע לכ-35 ל-48 מיליארד דולר עד שנת 2031.
בארצות-הברית, ייצור ביולוגי לסוגיו השונים משיא תרומה משמעותית לכלכלה האמריקנית המוערכת ב-94.6 מיליארד דולר; ובשקלול כל המוצרים המיוצרים מחומרים ביולוגיים (‘ערך כולל’), מדובר בתרומה של כ-438.8 מיליארד דולר. כאשר לוקחים בחשבון את שרשרת האספקה ותרומות עקיפות אחרות, הערך הכולל של תעשיית הייצור הביולוגי לכלכלה האמריקנית מגיע לכ-1363.8 מיליארד דולר, כאשר 259.9 מיליארד דולר – מקורם בייצור ביולוגי מתקדם.
הביקוש הגובר לטיפול מבוסס ביולוגיה במחלות שונות מדגיש את הצורך בתהליכי ייצור ביולוגי יעילים וחסכוניים יותר, ומניע את צמיחת השוק העולמי של הדור הבא של ייצור ביולוגי. התקדמויות טכנולוגיות דוגמת מערכות חד-פעמיות, אוטומציה וניתוח מתקדם אמנם משפרות את תהליכי הייצור, אך השוק עדיין מתמודד עם אתגרים כמו עלויות הון ותפעול גבוהות, היבטי בטיחות ותחרות עם שיטות ייצור מסורתיות, מה שעשוי לרסן את הצמיחה הכוללת שלו.
מנועי הצמיחה:
- ביקוש גובר למוצרים ביופרמצבטיים: מוצרים מבוססי ביולוגיה, הכוללים נוגדנים חד-שבטיים (Monoclonal), חיסונים וחלבונים רקומביננטיים, זוכים להתעניינות וביקוש רב נוכח יעילותם ויכולתם הפוטנציאליים להתמודד עם מצבים שעד כה נחשבו חשוכי-מרפא. הביקוש גובר במיוחד נוכח העלייה בשכיחות מחלות כרוניות והתפרצויות ויראליות, שבתורה מגבירה את הדרישה לפתרונות פרמצבטיים מבוססי ביולוגיה.
- מהפכה בטכנולוגיות עיבוד ביולוגי (Bioprocessing Technologies): ההתפתחות המתמדת של טכנולוגיות עיבוד ביולוגי שינתה את פני הייצור הביולוגי; טכניקות מתקדמות כמו עיבוד ביולוגי מתמשך (Continuous Bioprocessing), ואוטומציה שיפרו משמעותית את יעילות הייצור, ואת חסכוניות ואיכות מוצרי הקצה.
- התקדמות בתחום הביוסינתטיקה: התקדמות בהנדסה גנטית, טכנולוגיות תרבות תאים וביולוגיה סינתטית משחקות תפקיד מכריע באופטימיזציה של קווי תאים וזני ייצור בייצור ביולוגי.
- רפואה מותאמת אישית: המעבר לרפואה מותאמת אישית ולטיפולים המותאמים למבנה הגנטי של הפרט תורם גם הוא לצמיחת הייצור הביולוגי, שכן תהליכי הייצור תומכים ביצירת טיפול מותאם-אישית, לרבות טיפולים גנטיים וטיפולים מבוססי תאים.
- מסגרת רגולטורית תומכת: גופי רגולציה ברחבי העולם פועלים להתאים את המסגרות הרגולטוריות הרלוונטיות, בדגש על אסדרת תחום הטיפולים הרפואיים מבוססי-ביולוגיה. זאת, תוך התמקדות בבקרת איכות קפדנית, עקביות בתהליכים ובטיחות המוצרים.
- צמיחה בהשקעות: השקעות מהמגזר הציבורי והפרטי דוחפות את תחום הייצור הביולוגי; השקעות הון סיכון, מענקי ממשלה ושיתופי פעולה בין מוסדות מחקר וחברות ביופרמצבטיקה מאיצים את המחקר והפיתוח בתחום.
- צורך גובר בגישות ייצור גמישות ומודולריות: מערכות ייצור ביולוגי מאומצות בשל יכולתן להסתגל ולהתרחב, מה שמאפשר ייצור יעיל של מוצרים מרובים בקני-מידה שונים.
- תפוצה גוברת של מרכזי ייצור ביולוגי: באזורים שונים בעולם החלו מופיעים בשנים האחרונות מרכזי ייצור ביולוגי טכנולוגיים ומדעיים; לדוגמא, בוסטון, סן-פרנסיסקו, סן-דייגו בארצות-הברית ובבריטניה, קנדה, סין, גרמניה והודו. מוקדים אלו מקדמים שיתופי-פעולה, שימוש משותף בתשתיות, והחלפת ידע בין מוסדות אקדמיים, מרכזי מחקר וחברות ביופרמצבטיקה.
- מודעות גוברת לקיימות: חברות מכל הסקטורים מתמקדות יותר בהפחתת פסולת, הורדת טביעת הרגל הפחמנית, אופטימיזציה של שימוש במשאבים ואימוץ תהליכי ייצור ירוקים יותר.
אתגרי השוק:
1. תהליכי ייצור ואימות מורכבים: ייצור ביולוגי מאופיין בתהליכי ייצור מסובכים, מורכבויות תפעוליות ודרישות אימות (Validation) מחמירות. לצד הסרבול, מורכבויות אלו מגדילות את טווח הטעות והסיכון (לדוגמא, זיהום מוצרים), ומחייבות לשמור על יעילות ייצור גבוהה.
2. פערי מיומנויות: אתגר משמעותי הוא המחסור באנשי מקצוע מיומנים בתחום. בעיה זו מורכבת אף יותר בשל סטנדרטי ייצור שאינם מתואמים, במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה, בהן קיים פער ניכר בידע ובכוח עבודה מיומן.
3. עלויות ותאימות: הוצאות הון גבוהות ועלויות בלתי-צפויות מהוות חסמים ניכרים. מורכבויות תפעוליות ואתגרי תאימות (compatibility) עם מערכות קיימות גם הם מעכבים את צמיחת השוק.
* כל המובא במאמר זה נכון ליום כתיבתו ובהתאם לנתונים אשר עמדו בפני מחבר המאמר. רשות החדשנות או מי מטעמה אינם נושאים באחריות כלשהי לנכונות אמיתות ו/או דייקנות הנתונים, כולם או חלקם. המאמר מתפרסם כהעשרה לציבור ואין לעשות בו שימוש מסחרי כלשהו, ובכלל זה, לצורך מכירתו, הפצתו/הצגתו.