מדינות, חברות טכנולוגיה, חברות הון סיכון וחברות ענק בתחומים שונים, לוקחות כולן חלק באחד המרוצים הטכנולוגיים הגדולים והיקרים של כל הזמנים, בדרך אל הגביע הקדוש – המחשב הקוונטי. לא כגימיק מדעי, אלא כתשתית שעשויה לשנות מאזן כוחות גיאו-פוליטי, טכנולוגי, כלכלי וביטחוני
ארצות הברית, סין, האיחוד האירופי ומדינות נוספות משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות במטרה ברורה, להיות הראשונים שיצליחו להפוך את הפיזיקה הקוונטית ממערכת ניסיונית ושברירית למכונה יעילה ועדיפה שמסוגלת לפתור בעיות שמחשבים רגילים אינם מסוגלים להתמודד איתן.
כל אחד מהמתמודדים יודע בוודאות: מי שיצליח לעשות זאת עשוי להשפיע דרמטית על עולמות כמו פיתוח תרופות, הצפנה, לוגיסטיקה, מערכות פיננסיות, תקשורת, ביטחון ותעשייה מתקדמת. אבל אף אחד עדיין לא יודע איזו מהטכנולוגיות במרוץ להשגת עליונות קוונטית תנצח? מה תהיה הטכנולוגיה המהירה המדויקת שתציג סקילביליות יציבה? או מי יהיו השחקנים שיובילו את התחום בעוד עשור? ובתחרות הזאת ישראל ממוקמת במקום טוב בראש.
מדינת ישראל נחשבת כבר היום לאחת המדינות הבולטות בעולם במחקר אקדמי מתקדם במגוון הטכנולוגיות הקוונטיות הפעילות בה בכל תחומי הפיתוח: ממעבדים קוונטיים וחיישנים, דרך מערכות בקרה והפעלה, חיישנים, תוכנה קוונטית ורכיבים קוונטיים. המעורבות של חוקרים מובילים, ושל חברות דיפ-טק שמנסות לפתור בעיות יסוד של התחום, יוצרת כאן אקוסיסטם יוצא דופן ביחס להיקף המדינה. ישראל גם מציגה מגוון חזק של חברות טכנולוגיה בכלל הטכנולוגיות המובילות ובכל שכבות הפיתוח במגוון וביכולות שאין שני להן מחוץ לארה"ב וסין.
מדינה שלא תפתח יכולות עצמאיות בתחום הקוונטום, עלולה להיות תלויה בעתיד ביכולות טכנולוגיות קריטיות של מדינות אחרות. רשות החדשנות ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח היכולות ופועלת לבניית תשתית ארוכת טווח בתחום זה המאופיין בסיכון גבוה, זמני פיתוח ממושכים והשקעות אדירות. מעבר לתמיכה בחברות בודדות, הרשות פועלת ליצירת מעטפת הכוללת תשתיות לאומיות, גישה למערכות מחקר, חיבורים בין אקדמיה לתעשייה, שיתופי פעולה בין-לאומיים והשקעה במגוון טכנולוגיות.
ישראל פועלת בתחום בכיוונים שונים במקביל, מתוך הבנה אסטרטגית כי במרוץ הקוונטי אין עדיין "סוס מנצח" של טכנולוגיה מובילה ועל מנת להבטיח שכאשר המרוץ יוכרע, אחת הטכנולוגיות הישראליות תגיע בין הראשונים ליעד.
המגזין שלפניכם עוסק בקוונטום כאן ועכשיו – בשלב שבו מחשוב קוונטי עדיין רחוק מבשלות מלאה, אבל כבר הפסיק להיות מדע תיאורטי. דרך שיחות עם חוקרים, יזמים ואנשי תעשייה שפועלים כיום בישראל, הוא מציג תחום שנמצא בשלבי בנייה, אך כבר עכשיו משפיע על האופן שבו העולם חושב על הדור הבא של החדשנות, כוח החישוב והעצמאות הטכנולוגית, ועל החשיבות העצומה של רשות החדשנות בפיתוח יכולות אלו, במרוץ המכריע אל הקוונטום.