הביוקונברג'נס בישראל הולך ומתבסס בשנים האחרונות כגישה אסטרטגית לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. הממשלה הכירה בפוטנציאל העצום הטמון בו עם ההחלטה מ-2022, להשיק את התוכנית הלאומית לביוקונברג'נס שמטרתה לבסס מחקר, תעשייה, תשתיות ורגולציה בתחום. במקביל, אתגרי האקלים והסביבה באזורנו – בהם מדבור, מחסור במשקעים, עלייה בטמפרטורות, זיהום אוויר ושחיקה של קרקעות – הולכים ומחריפים ודורשים פתרונות מערכתיים וחדשניים. כחלק מההיערכות לכך, רשות החדשנות שותפה בתוכנית הלאומית להיערכות לשינויי אקלים, ומקדמת השקעות ממוקדות בחדשנות טכנולוגית להתמודדות עם אתגרי הסביבה.
על רקע זה, הפרק הנוכחי מבקש למפות את תמונת המצב העדכנית של החברות הישראליות הפועלות בממשק שבין ביוקונברג'נס לאקלים. באמצעות סיווג של כלל החברות המוגדרות כעוסקות בביוקונברג'נס, ומתוך ניתוח סקטוריאלי, נבחן באילו תחומים ניכרת פעילות משמעותית, מהו שיעורן של חברות אלו מתוך כלל הפעילות בתחום האקלים בישראל, ומהם הפערים במרחב זה.
על אף שהביוקונברג'נס הוא תחום מתפתח בישראל, כבר כיום ניכרת בו פעילות ענפה בנוגע לאתגרי אקלים וסביבה. מניתוח אקוסיסטם החברות עולה כי מתוך 185 חברות הביוקונברג'נס הפועלות בישראל, כ-42% (77 חברות) עוסקות ביישומים הקשורים לצרכים סביבתיים – נתון המלמד על פוטנציאל טבעי למיקוד תחום זה כבסיס לפתרונות אקלימיים.
מעבר לפעילות הקיימת בשטח, ניכרת גם תמיכה ממשלתית משמעותית בחברות ביוקונברג'נס הפועלות בתחום האקלים. מתוך 77 החברות שזוהו במיפוי, 71 הגישו בקשות לרשות החדשנות, מהן אושרו 270 תיקים – כ-60% מכלל הבקשות – עבור 61 חברות, שיעור גבוה משמעותית מממוצע האישור הכללי ברשות, העומד על כ-46%. שווי הסיוע הכולל הוא כ-517 מיליון ש"ח – סכום המשקף ממוצע של 1.91 מיליון ש"ח לתיק, לעומת ממוצע של 1.3 מיליון ש"ח בלבד בכלל התיקים ברשות. נתונים אלו משקפים לא רק הכרה בפוטנציאל, אלא גם מחויבות מוסדית להרחבת תחום הביוקונברג'נס ככלי לפתרון אתגרי אקלים.
עם זאת, חרף תמיכה זו, שיעור החדירה של הביוקונברג'נס לאקוסיסטם האקלימי הרחב – המונה 2,412 חברות פעילות – נותר ראשוני בלבד. התבוננות על חברות אלו לפי סקטור מעלה תמונה מעורבת – תחום המזון האלטרנטיבי מוביל באופן מובהק, עם כ-12% מתוך כלל חברות המזון בישראל שמוגדרות כחברות ביוקונברג'נס. חשוב לציין כי בתחום המזון האלטרנטיבי הסיווג מבוסס על זיקה טכנולוגית לביוקונברג'נס, ולא בהכרח על תרומה סביבתית ישירה, אשר משתנה בין חברה לחברה. סקטורים נוספים בהם ניכרת פעילות (אם כי מצומצמת) כוללים את תחום החקלאות (כ-5%) ויישומים תעשייתיים (כ-5%). בשאר התחומים – בהם מים, אנרגיה, פסולת, בנייה וסביבה – שיעור החדירה של ביוקונברג'נס עדיין נמוך, ועומד על פחות מ-4% מתוך כלל החברות בכל אחד מהתחומים. ממצאים אלו משקפים מחד את ראשוניותו של הביוקונברג'נס בתחום אתגרי האקלים, ומאידך את הפוטנציאל הגבוה לפיתוח ממוקד, בפרט בתחומים הזקוקים בדחיפות לפתרונות חדשניים.
כדי להרחיב את ההכרה וההטמעה של הביוקונברג'נס בקרב קהילות מפתח באקוסיסטם האקלימי, רשות החדשנות פועלת גם במישורים שאינם השקעה ישירה. למשל, באירוע ייעודי שקיימה רשות החדשנות בשיתוף עם חממת ESIL, נחשפה קהילת האנרגיה הישראלית לפוטנציאל הגלום בגישת הביוקונברג'נס. פעילות דומה מתקיימת גם במרחב האקדמי, באמצעות הצגת המחקר על הקשרים שבין ביוקונברג'נס לאקלים. מכלול הפעילות מצביע על הבנה שהבשלה של האקוסיסטם כולו היא תנאי הכרחי לצמיחה ולהטמעה של פתרונות סביבתיים פורצי דרך. הביוקונברג'נס ניצב על סף קפיצת מדרגה – התמיכה הציבורית מהווה נקודת מוצא חזקה, אך המימוש המלא של הפוטנציאל עדיין לפנינו. שמירה על עקביות במדיניות התמיכה והמשך פעילות רב-ממדית יהיו חיוניים להאצת הצמיחה וההטמעה של הביוקונברג'נס כבסיס לפתרונות סביבתיים מתקדמים.