השקעות בתחום האקלים הפכו בשנים האחרונות לאחת מאבני היסוד במדיניות הכלכלית והבינלאומית של מדינות, מוסדות פיננסיים וארגונים בין-לאומיים. שינויי האקלים מציבים אתגר מערכתי עולמי, ולצידו נדרשת מערכת השקעות גלובלית חסרת תקדים. מגוון גופים כמו האו"ם, ה-OECD, הבנק העולמי והפורום הכלכלי העולמי (WEF) מפרסמים נתונים שיטתיים הבוחנים את הפערים, ההישגים והאסטרטגיות הכלכליות בתחום זה1OECD. (2024). Finance and investment for climate goals. OECD Publishing. .
על פי נתוני ה-OECD על מנת לעמוד ביעדי הסכם פריז ולהפחית את פליטות גזי החממה באופן שימנע התחממות של יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס, נדרשות השקעות עולמיות של למעלה מ-5 טריליון דולר בשנה עד שנת 2030, מתוכן כ-2.4 טריליון דולר נדרשים במדינות מתפתחות בלבד.
התחייבות המימון האקלימי המרכזית שהובילה להסכם פריז – יעד של 100 מיליארד דולר בשנה ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות – גובשה כבר בשנת 2009 בפסגת קופנהגן2United Nations Framework Convention on Climate Change (UNFCCC). (2010). Report of the Conference of the Parties on its fifteenth session, FCCC/CP/2009/11/Add.1., אך בפועל לא עמדה בהיקפי ההשקעה הנדרשים לשם עמידה ביעדי ההסכם. לאור הפערים המתמשכים והצורך בהגברת ההשקעה באזורים הפגיעים ביותר לשינויי האקלים, נקבע בוועידת האקליםCOP29 יעד חדש במסגרת מנגנון ה-NCQG (New Collective Quantified Goal) – העברת 300 מיליארד דולר בשנה לטובת מדינות מתפתחות3United Nations Framework Convention on Climate Change (UNFCCC). (2024(. COP29 UN Climate Conference Agrees to Triple Finance to Developing Countries, Protecting Lives and Economies..
אף שרוב המימון האקלימי עד 2022 הגיע מגופים ציבוריים – ממשלות, מוסדות בין-לאומיים וגופים פיננסיים ממשלתיים, בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית במעורבות השוק הפרטי4Climate Policy Initiative. (2023). Global Landscape of Climate Finance 2023.. עלייה זו מונעת בעיקר על ידי כלי מדיניות וכלים כלכליים, כגון יישום מנגנוני סחר בפחמן, המעניקים תמריצים כלכליים למשקיעים פרטיים. כמו כן, כדי להגדיל את תרומת המגזר הפרטי, נעשה שימוש נרחב בכלים של מימון משולב (blended finance), המשלבים השקעות ציבוריות עם ערבויות וביטחונות שנועדו למשוך הון פרטי לפרויקטים עתירי סיכון במדינות מתפתחות. גישה זו, הנתמכת בין היתר על ידי הפורום הכלכלי העולמי (WEF) וה-OECD, מאפשרת להרחיב משמעותית את היקף ההשקעות באזורים שבהם השוק לבדו אינו פועל.
עם זאת, חרף היעדים השאפתניים והמאמצים להרחיב את מנופי ההשקעה, נתונים מהמחצית הראשונה של 2025 ממחישים את הפער המתמשך בין הצרכים הממופים לבין היקף ההשקעות בפועל. במהלך תקופה זו, הסתכמו ההשקעות העולמיות בטכנולוגיות אקלים בכ-13.2 מיליארד דולר – ירידה של כ-19% לעומת המחצית המקבילה בשנת 2024 5Sightline Climate. (2025). H1 2025 Climate Tech Investment Trends: Capital stacking up for energy security and resilience.. ברבעון השני של 2025 הושקעו 5.9 מיליארד דולר בטכנולוגיות אקלים – אחת הרמות הרבעוניות הנמוכות ביותר שנרשמו מאז 2020.
בתוך מגמת ההאטה הכללית בהשקעות בטכנולוגיות אקלים בשנים 2024-2025, בולטת מגמה מעניינת: עלייה עקבית בחלק היחסי של השקעות המיועדות לשילוב בינה מלאכותית (AI) בתחום האקלימטק6Net Zero Insights. (2025). State of Climate Tech H1 2025 Report.. גם כשסך ההשקעות יורד, טכנולוגיות משולבות AI, כמו מערכות חיזוי סיכונים, ניתוח נתוני סביבה בזמן אמת וניהול אנרגתי חכם, מושכות יותר הון ומייצרות עניין גובר מצד משקיעים אסטרטגיים, קרנות ייעודיות וגופים בין-לאומיים. שילוב זה מאפשר לא רק ייעול תפעולי וכלכלי של פתרונות סביבתיים, אלא גם הגדלה של טווח ההשפעה והחיזוי שלהם. המגמה מצביעה על כך שהשקעות אקלימיות ממשיכות להתעצב גם בתקופה של תנודתיות כלכלית עולמית, תוך שילוב בין חדשנות טכנולוגית עמוקה, תמריצים רגולטוריים המניעים את השוק הפרטי, ומודעות גוברת לסיכון האקלימי, אשר מניעה את השוק הציבורי.
נתוני ה-OECD מצביעים על כך שהשקעה משמעותית בפעילות אקלימית – כולל תשתיות תחבורה נקיות, טכנולוגיות ירוקות ופתרונות אקלימיים חדשניים – לא רק שתאפשר עמידה ביעדי האקלים, אלא גם תוביל לצמיחה כלכלית גלובלית. התחזית מצביעה על עלייה של כ-0.2% בתוצר העולמי עד שנת 2040 בעקבות השקעות אקלימיות שאפתניות7OECD & UNDP. (2025). Investing in climate for growth and development: The case for enhanced NDCs. Paris: OECD Publishing.. כלומר, ההשקעה באקלימטק היא לא רק תגובה למשבר, אלא מנוע בעל פוטנציאל להניע צמיחה בת-קיימא ולהבטיח עתיד יציב יותר עבור הדורות הבאים. כדי להבטיח מיצוי מלא של הפוטנציאל, נדרשת מדיניות ציבורית מעודכנת, כזו שמעניקה ודאות, מקדמת שיתופי פעולה, ממנפת מימון ציבורי ומשלבת טכנולוגיה, חדשנות ואחריות סביבתית. דו"ח זה מהווה פלטפורמה לעידוד יצירת תמריצים חדשים שיובילו לחיזוק ההשקעות הפרטיות בעתיד.
על מנת להבין באילו פתרונות כדאי להשקיע, יש לבחון את צורכי האקלים עצמם – מהן הבעיות המרכזיות שנגרמות או מחריפות כתוצאה מהמשבר, אילו מערכות נפגעות, ואילו סוגים של תגובות נדרשים – ברמת הטכנולוגיה, התכנון, השיקום והחוסן. הפרק הבא יעסוק במיפוי רחב של צורכי האקלים, תוך התייחסות לממדים מגוונים כמו מים, אנרגיה, קרקע, חקלאות, ועוד, ויספק מסגרת ניתוח להבנת סוגי המענים שנדרש אליהם בשנים הקרובות.