נתוני התעסוקה בהייטק

קיפאון בתעסוקה בהייטק בשנתיים האחרונות

מבחינת המשק הישראלי, התרומה המרכזית של ההייטק לכלכלה תלויה בתעסוקה בענף. לכן השינויים הקשורים במדד זה מהותיים לעתיד הכלכלי. מאז 2012 ועד 2022 ההייטק הכפיל את גודלו במונחי מועסקים והגיע לכ-400 אלף איש. כלומר, המגמה ארוכת הטווח הייתה של צמיחה בתעסוקה בהייטק. אולם, מאז 2022 כמעט שלא חל שינוי במספר המועסקים בהייטק.

הקיפאון במספר המועסקים בהייטק בשנתיים וחצי האחרונות גרם לכך שנבלמה גם הצמיחה בחלק היחסי של ההייטק בתעסוקה הישראלית והוא נשאר כמעט קבוע ברמה של כ-11% מאז המחצית השנייה של 2021. זאת לאחר תקופה של עשור בה חלקם היחסי של המועסקים בהייטק עלה מרמה של פחות מ-8% ועד ליותר מ-11%.

מספר המועסקים בהייטק גדל מתחילת המלחמה

כאשר בוחנים את השינוי במספר המועסקים החל מהרבעון הרביעי של 2023 ועד לסוף מחצית 2024, קרי תקופת המלחמה, עולה כי מספר המועסקים בהייטק עלה בכ-25 אלף עובדים, גידול של כ-3.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, כאשר בוחנים את השפעת המלחמה על התעסוקה בשאר ענפי המשק בתקופה זו, עולה כי היא צמחה בכ-1.1%. עם זאת, חשוב להדגיש כי עלייה זו הגיעה לאחר ירידה משמעותית בתעסוקה בהייטק ברבעון השלישי של 2023 , כך שבשנה האחרונה סך מספר המועסקים בהייטק ירד. הסיבות לירידה ברבעון השלישי של 2023 נבדקות.

נציין, כי לפי שעה הנתונים לא מצביעים על עלייה בתעסוקה בחברות הטכנולוגיה הביטחוניות בישראל, זאת על אף הצרכים הביטחוניים שגברו במדינה בשנה זו.

הגידול בתעסוקה בהייטק מאז ה-7.10: בתפקידי מו”פ בלבד

בדיקה מעמיקה יותר של תמהיל המועסקים בהייטק בחלוקה לפי תחומים, מעלה כי במשך כמעט שישה רבעונים רצופים חלה ירידה במספר המועסקים בתפקידי מוצר ומטה בענף ההייטק. כלומר, תחום העיסוק בו ממשיכה הצמיחה בהייטק הוא כמעט באופן בלעדי בתפקידי מו”פ (מחקר ופיתוח). תמונת מציאות זו מצריכה המשך מעקב כדי לברר את הסיבות לירידה – צמצום משרות לצורך התייעלות, הוצאת משרות מישראל, שינויים טכנולוגיים או סיבות אחרות.

כתוצאה מכך, במחצית הראשונה של 2024 שיעור המועסקים בתפקידי מו”פ הגיע לראשונה ליותר ממחצית מהמועסקים בענף ההייטק. כלומר, ההייטק הולך ומתרכז בתפקידי פיתוח, בעוד יתר התפקידים – שלחלקם יש חסמי כניסה נמוכים יותר משום שאינם דורשים הכשרה טכנולוגית – הולכים ומתמעטים.

הביקוש לעובדים בהייטק כמעט שלא הושפע מהמלחמה

מספר המשרות הפנויות בענף ההייטק הוא מדד המשקף את המשרות אותן פותחות ומפרסמות החברות, ואת הביקוש לעובדים ועובדות. כאשר בוחנים מדד זה, ניכר כי עם פרוץ המלחמה התרחשו האטה מסוימת וירידה במספר המשרות הפנויות בענף ההייטק, ובפרט בענף שירותי ההייטק (תוכנה). אולם ברבעון הראשון של 2024 כבר החלה התאוששות ומספר המשרות הפנויות בחברות ענף שירותי ההייטק חזר לזה שהיה לפני פרוץ המלחמה. כך שלמעשה למלחמה לא הייתה השפעה על המשרות הפנויות, למעט ברבעון בו פרצה.

לאחר עלייה חדה במספר המשרות הפנויות בחברות ענף השירותים, שהחלה ב-2020 והגיעה לשיאה בסוף 2021 – מתחילת 2023 מספר המשרות הפנויות נחתך בכמחצית והתקבע על 11,000-10,000 משרות פנויות ברבעון, דומה לנתון שאפיין את התעשייה ב-2018, כפי שהוצג בהרחבה בדוח השנתי של רשות החדשנות לשנת 2024.

למרות דיווחים בתקשורת על עלייה בביקושים של חברות התעשייה הביטחונית, לפי שעה לא ניכר שינוי במספר המשרות הפנויות בחברות בענף תעשיית ההייטק (הכולל את חברות התעשייה הביטחונית), ונראה כי הוא פחות תנודתי ורגיש לשינויים בשוק ומאופיין בקיפאון.

גם בתקופת המלחמה: השכר בהייטק ממשיך לעלות

בעוד הצמיחה בתעסוקה בהייטק נבלמה מאז 2022, השכר בתחום המשיך לעלות, ובפרט גם בתקופת המלחמה. ברבעון השני של 2024, השכר הממוצע בהייטק עמד על כ-31.5 אלף שקלים. זאת בשעה שהשכר הממוצע במשק עמד על כ-11.3 אלף שקלים. מאז תחילת המלחמה, השכר בהייטק עלה בממוצע בכ-5.5% בעוד שהשכר ביתר המשק עלה בכ-2% בלבד. כך, הפער בין השכר בהייטק וביתר המשק ממשיך לעלות וברבעון האחרון היחס ביניהם עמד על פי 2.8.

עם זאת, קיימת שונות בכל הנוגע לקצב עליית השכר בתוך ענף ההייטק עצמו. בעוד שהשכר בתת-ענף תעשיות ההייטק רשם עלייה של כ-11% ביחס לשכר ברבעון הקודם למלחמה והגיע לכ29.5 אלף שקלים, השכר בתת-ענף שירותי ההייטק, כלומר תוכנה, עלה בכ-3.6% בלבד לכ-32.2 אלף שקלים.

במבט קדימה על ציפיות חברות ההייטק בנוגע לעליית שכר בענף, לפי סקר ציפיות מנהלי עסקים של הלמ״ס שנערך ביולי 2024, 56% מחברות תעשיית הייטק צופות עליית שכר בשנה הקרובה. זאת לעומת 33% מחברות שירותי ההייטק. הנתון עבור חברות שירותי ההייטק הוא הנמוך ביותר שנצפה מאז החל הסקר במתכונתו הנוכחית ביולי 2022.

מאפיין נוסף של השכר בענף ההייטק הראוי לאזכור הוא העונתיות שבו. כפי שניתן לראות בתרשים, ברבעון הראשון של השנה השכר בהייטק נוטה לזנק ולרדת חזרה ברבעונים העוקבים. תופעה זו מוסברת בעיקר על ידי תשלומי הבונוסים השנתיים המאפיינים את הענף.

חברות ההייטק אופטימיות יותר בנוגע לגיוס עובדים

כשבוחנים את ציפיות חברות ענף שירותי ההייטק בנוגע לגיוס עובדים ועובדות בשנה הקרובה, עולה כי נכון ליולי 2024, כתשעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, כמעט רבע (23%) מהחברות דיווחו בסקר ציפיות מנהלי עסקים של הלמ”ס שנערך ביולי 2024 שהן צופות עלייה בגיוס העובדים לחברה בשנה הקרובה.

לעומת זאת, ב-20% מהחברות צפו שתהיה ירידה ו-46% מהחברות העריכו שלא יחול שינוי בגיוס העובדים. נתונים אלה משקפים שהאווירה בחברות שירותי ההייטק ב-2024 פחות פסימית מזו שנצפתה בסקר ביולי 2023. לפני שנה, רק 10% מחברות שירותי ההייטק צפו שתהיה עלייה בגיוסי העובדים, ואילו 35% צפו ירידה בגיוסים. כלומר, ב-2024 חלה עלייה בצפי לגיוסי עובדים וירידה בצפי לצמצום בהיקף הגיוסים בהשוואה לציפיות ב-2023.

בנוסף, האופטימיות בחברות ההייטק גבוהה יותר מזו שבחברות השירותים ביתר ענפי המשק, שם רק 10% צופים עלייה בגיוסי העובדים.

נתונים אלו אינם מתייחסים למיקום בו יגוייסו העובדים – ישראל או חו״ל – וחשוב להמשיך לעקוב אחר גורם זה שישפיע על התפתחות התעשייה. כמו כן, בסקר זה לא נבדקו התפקידים השונים אליהם צפויים להתגייס עובדים, ומנתוני התעסוקה בשנה האחרונה שהוצגו, עולה כי ישנה ירידה בגיוס לתפקידים שאינם טכנולוגיים.

הצמיחה בתעסוקה בהייטק ב 2023- בישראל הייתה דומה לארה”ב ונמוכה מאירופה

כענף המושפע ממגמות כלכליות עולמיות, חשובה ההשוואה של מדדי ההייטק בישראל להאבים אחרים של חדשנות בעולם המושפעים מאותן מגמות ומתמודדים גם הם עם משבר מאז 2022. בשנתיים האחרונות, התרחשו בישראל גם אירועים מקומיים שיש להם השפעה על הכלכלה וההייטק. לכן, ערכנו השוואה של השינוי בתעסוקה בהייטק בישראל לעומת שינוי בתעסוקה במקומות אחרים, וגם לעומת יתר ענפי המשק הישראלי.

מן ההשוואה עולה, כי ב-2023 (השנה האחרונה לגביה ישנם נתונים זמינים בהשוואה בין-לאומית) נרשמו באיחוד האירופאי ניצני התאוששות ויציאה מהמשבר וגידול בתעסוקה בהייטק של 5%. כלומר, במדינות האיחוד ענף ההייטק הגדיל את המרכזיות שלו בכלכלות. בארה״ב התעסוקה בענף ההייטק גדלה ב-2023 ב-2.8% – שיעור דומה לישראל (2.6%). עם פרסום נתוני 2024 במאגרי המידע הבין-לאומיים ניתן יהיה לבדוק את השפעות המלחמה על התעסוקה בענף ההייטק בישראל בהשוואה גלובלית.

על פי רוב, קצב הגידול בתעסוקה בהייטק גבוה יותר מאשר של יתר ענפי המשק. ולראיה, ב-2023 קצב הגידול של התעסוקה בכלל המשק באיחוד האירופי היה 1.2% ובארה״ב 2.3% – כלומר, בשני המקומות היה נמוך מאשר הגידול בהייטק. לעומת זאת, בישראל התעסוקה במשק גדלה בקצב גבוה מעט יותר מאשר בהייטק (2.8%).