בעבודה זו הוצג ניתוח תרומת תשלומי המס הקשורים לעבודה ולחברות ההייטק לכלכלה הישראלית.
להלן הממצאים העיקריים העולים מהניתוח:
1. הכנסות המדינה הנובעות מענף ההייטק גדלות והענף אחראי לכרבע מתשלומי מיסי עבודה וחברות בישראל
לפעילות ההייטק בישראל תרומה משמעותית להכנסות המדינה ממיסים. חבות המס הכוללת מעבודה ומחברות בענף הסתכמה ב-38 מיליארד שקלים ב-2020 – סכום זה מהווה כרבע מתשלומי המס במדינת ישראל שנבעו מחברות ומשכר. לאור הגידול במספר משרות ההייטק בשנים האחרונות והעלייה בשכר הממוצע בענף, ניתן להניח כי חלקו היחסי של ענף ההייטק בעוגת הכנסות המדינה ממיסים ימשיך להציג גידול גם בשנות המס הבאות שלגביהן יתפרסם מידע (2023-2021).
2. הצמיחה העיקרית בהכנסות המדינה מההייטק הישראלי נובעת מעובדי ועובדות הענף
85% מהכנסות המדינה מההייטק נובעים מתשלומי מס של עובדי ועובדות הענף (הכוללים מס הכנסה, תשלומי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות). בהסתכלות על תשלומי מס הכנסה בישראל, עובדי ועובדות הענף היו אחראים ב-2021 בסך הכל על יותר משליש מתשלומי מס הכנסה במדינה. זהו שיעור גבוה מחלקם היחסי במספר המשרות בישראל, אשר עמד באותה תקופה על פחות מעשירית. חלקם המשמעותי של תשלומי העובדים בסך תשלומי המס הנגבים בענף ההייטק מוביל לכך שגידול במספר המשרות ובשכר הממוצע בענף תורמים לגידול בהכנסות המדינה הקשורות בענף, ומסבירים את רוב הגידול בתשלומי המיסים הקשורים לענף בשנים האחרונות.
3. שיפור הייצוג של אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק יתרום להגדלת הכנסות המדינה ממיסים בענף
תשלומי המס בהייטק מבטאים את הריכוז של הענף במחוזות תל אביב והמרכז ואת הפערים המגדריים בתחום. 80% מהמיסים המשולמים בהייטק מגיעים מגברים המועסקים בענף, ובעיקר מגברים יהודים (שאינם חרדים). הדבר נובע בעיקר מייצוג נמוך בענף ההייטק של מספר קבוצות אוכלוסייה ובהן נשים, עובדים ועובדות מהחברה הערבית ומהחברה החרדית.
הפרופיל השכיח ביותר בהייטק – בהסתכלות על קבוצת אוכלוסייה, מגדר ואזור תעסוקה – הוא גבר יהודי (שאינו חרדי) מאיזור תל אביב והמרכז שמשכורתו בממוצע הייתה 32.9 אלף שקל ב-2021.
תשלומי המיסים הגבוהים בהייטק משקפים גם את פערי השכר בין השכר הממוצע בהייטק וביתר המשק. כך, תשלום המס הממוצע של עובד או עובדת בהייטק גבוה יותר מפי שישה מהממוצע במשק.
מכך עולה כי הגדלת ההשתתפות והייצוג היחסי בענף ההייטק של האוכלוסיות שהוזכרו לעיל, היא בעלת פוטנציאל משמעותי לגידול בהכנסות המדינה ממיסים, תוך צמצום פערי שכר בין-מגדריים ובין-מגזריים ובכך להפחתת אי השוויון בכלל המשק. האמצעים הנדרשים כדי לעודד הגדלת השתתפות נידונו בשולחנות הממשלה הרחבה בעבר, בין היתר בוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק (ועדת פרלמוטר).
4. לעובדי ועובדות החברות הזרות בהייטק הישראלי תרומה משמעותית להכנסות המדינה
בעשור האחרון נרשם גידול משמעותי בתעסוקה בחברות ההייטק הזרות בישראל. גידול זה הביא גם לגידול בגביית תשלומי המסים הקשורים לחברות ההייטק הזרות. על אף שהעובדים והעובדות בחברות ההייטק הזרות מהווים מעל לרבע מכלל העובדים והעובדות בענף ההייטק, תשלומי מס ההכנסה שלהם מהווים יותר משליש מסך תשלומי מס ההכנסה של ההייטק למדינה.
5. תשתיות הנתונים לקביעת מדיניות חדשנות בישראל לוקות בחסר
בעבודה זו הוצגו שתי מתודולוגיות לניתוח החברות בענף ההייטק. יש לציין כי הממצאים מראים כי ניתוחים לפי שתי המתודולוגיות מציגים, על פי רוב, מגמות דומות. כלומר, קביעת מדיניות הממשלה, בין אם על בסיס נתוני למ”ס (סקרים או נתונים מנהליים) או על סמך מקורות המידע הנוספים כפי שהוצגו במסמך זה (IVC/SNC) מביאה למסקנות דומות.
עם זאת, יש להדגיש כי חוסר עדכניות הנתונים המנהליים אינו מאפשר להתבסס עליהם באופן שוטף. לאור זאת, קביעת מדיניות תתבצע לרוב על בסיס סקרי למ”ס ונתונים ממקורות פרטיים. ממצאים אלה שוקפו גם בדוח ועדת המומחים “לשיפור, איסוף, הגדרה והנגשה של הנתונים על סקטור ההייטק בישראל” בראשות פרופ’ יוג’ין קנדל ביולי 2023 ובמסגרת הוועדה הומלץ לפעול להרחבת איסוף הנתונים המנהליים והשימוש בהם ולשפר את איכותם, במקביל ליצירת מערך נתונים מנהליים על סקטור ההייטק.