בעבודה זו אנו בוחנים את תרומת ענף ההייטק ועובדי ועובדות הענף לכלכלת ישראל. הפרסום הוא פרי שיתוף פעולה של רשות החדשנות ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. ניתוח זה בוצע במהלך השנה האחרונה, והוא כולל לראשונה בחינה מעמיקה של תשלומי מס הכנסה, מס חברות והכנסות אחרות לקופת המדינה הקשורות לעבודה בהייטק.

מטרת הפרסום היא לספק תמונת מצב על הכנסות המדינה מענף ההייטק, בין היתר על מנת להתאים את המדיניות הממשלתית העתידית לתחום.



תרומת ענף ההייטק להכנסות המדינה מעבודה ומחברות

ההייטק הוא אחד הענפים המרכזיים במשק. כפי שהוצג בדו״ח השנתי של רשות החדשנות ״מצב ההייטק 2024״, הענף היה אחראי לכ-18% מהתוצר של ישראל ב-2023 ו-53% מהייצוא מהמדינה. נוסף לכך, קצב ההצטרפות של עובדים לענף בעשור שבין השנים 2022-2013 היה גבוה פי שלושה מאשר בשאר המשק, והשכר בו היה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במשק – פי 2.7 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר או שכירה במשק ב-2021.

על רקע הדומיננטיות ההולכת וגדלה של הענף במשק במונחי תעסוקה ותוצר, עלה הצורך לבדוק גם את השפעת שינויים אלה על תרומת הענף להכנסות המדינה.

מסמך זה מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון אנו מציגים את התפלגות הכנסות המדינה מעבודה של שכירים ומחברות בהייטק ובמשק, ובחלק השני מוצג ניתוח מעמיק של ההכנסות הקשורות לענף ההייטק בהסתכלות על פערים מגדריים, פערים בין אוכלוסיות, תשלום מיסים במחוזות שונים, פערים בין חברות מקומיות וזרות ועוד.


להלן עיקרי הפרסום:

  1. בשנת 2020, כ-24% מכלל תשלומי המס בישראל הנובעים מחברות ומשכר הגיעו מההייטק.
  2. בשנת 2021 (השנה האחרונה שבנוגע אליה התפרסמו הנתונים), היו השכירים והשכירות בענף ההייטק אחראים לכ-36% כמעט מתשלומי מס הכנסה משכר.
  3. בשנת 2020, 1השנה האחרונה שבנוגע אליה התפרסמו הנתונים. סך הכנסות המדינה הנובעות באופן ישיר מפעילות ההייטק בישראל שקולות לכ-9.2% מתקציב המדינה.2תקציב המדינה ללא תוספות תקציביות יעודיות בגין הקורונה.
  4. 85% מהכנסות המדינה הנובעות מענף ההייטק קשורות בעובדים ובעובדות בענף. 15% בלבד מהכנסות המדינה הנובעות מענף ההייטק קשורות ישירות בחברות.
  5. בהשוואה לעובדים בשאר ענפי המשק, עובדי ההייטק אחראים לתשלומי מס גבוהים יותר. מנגד, חברות ההייטק אחראיות לתשלומי מס נמוכים יותר מאשר חברות בשאר ענפי המשק. הפער נובע ממספר סיבות בולטות: שכר ממוצע גבוה בהייטק שגורר תשלומי מס הכנסה גבוהים מצד העובדים. בצד החברות, לסטארטאפים לרוב אין רווחים שעליהם הם משלמים מס חברות, ואילו מרבית החברות הרווחיות בענף נהנות משיעורי מס מופחתים במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
  6. תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד.ת הייטק בשנת 2021 היה 6,966 שקלים – פי 6.3 מהממוצע בשאר המשק (1,112 שקלים).
  7. תשלומי מס ההכנסה של עובדי ועובדות ההייטק גדלו ב-66% בשנים 2021-2016. 3לאורך כל פרסום זה בכל פעם בה נתייחס לשינויים בין תקופות, החישוב יוצג במונחים ריאליים.
  8. 57% מתשלומי המס בשנת 2021 נבעו מקבוצת המועסקים הדומיננטית המאפיינת את הענף – גברים, יהודים (שאינם חרדים), העובדים במרכז הארץ ובתל אביב. נתון זה נובע מהשתתפות נמוכה של יתר האוכלוסיות בהייטק.


בשורה התחתונה, פרסום זה משקף שהכנסות המדינה מההייטק ישתנו בהתאם למספר העובדים שהחברות מעסיקות בישראל. כמו כן, לאור המבנה הפרוגרסיבי של מס ההכנסה בישראל, שינוי בשכר של עובד.ת הייטק, המשלם.ת בממוצע מס בשיעורים גבוהים יותר, ישפיע יותר על הכנסות המדינה משינוי בשכר של עובד.ת ביתר המשק4בכל מקום בו מופיע הביטוי יתר המשק, הכוונה היא ליתר ענפי המשק.

על סמך הגידול במספר המועסקים בהייטק בשנים 2023-2021, במקביל לעלייה בשכר הממוצע בענף, שהמשיך להגדיל את הפער מול השכר הממוצע במשק, ניתן להעריך כי תרומתו הישירה של ענף ההייטק להכנסות המדינה וחלקו בעוגת ההכנסות עלו בשנים אלו.


הערות מתודולוגיות:


אינפוגרפיקת עיקרים

תרומת ההייטק להכנסות המדינה