ביו-קונברג’נס – מנוע הצמיחה החדש של ישראל

זה לא מדע בדיוני, זאת המציאות הבאה: ביו-קונברג’נס כתוכנית לאומית, בתמיכה של רשות החדשנות בחברות הישראליות שיובילו בזכותו את ההייטק הישראלי

העולם מתמודד עם כמה בעיות מאקרו דוחקות, וביניהן בעיות בתחומי האקלים, המזון והבריאות. אלה יוצרות מעמסה כלכלית אדירה על ממשלות ומחייבות פתרונות טכנולוגיים מואצים ויוצאי דופן.

פתרונות חדשניים אלו אינם תוצרים של תפיסות מונו-דיסציפלינריות כבעבר, אלא של תפיסות מולטי-דיסציפלינריות המשלבות את עולמות הביולוגיה עם עולמות ההנדסה. ברשות החדשנות בחרו לכנות תפיסות אלו ביו-קונברג’נס (בעולם מוכרים מונחים דומים כגון Bio-Intelligence, Bio-Economy, Bio-Engineering  ועוד).

רשות החדשנות הקדימה את המגמה העולמית וכבר בשנת 2018 החליטה לקדם מיזמים של ביו-קונברג’נס, שחלקם נראו בעיני רבים כמדע בדיוני. ההחלטה להשקיע בתחום נבעה מההבנה שלשם העולם הולך. היא נשענה על שתי מסקנות: הראשונה, שקצב הצמיחה של ההייטק הישראלי נמצא בסכנת ירידה, והשנייה – שלישראל יש נכס משמעותי מאוד של חוקרים ומדענים (ובעיקר חוקרות ומדעניות) איכותיים בתחומי הביולוגיה ומדעי החיים, שיודעים לייצר מדע ונכסי IP מצוינים, למרות שיכולותיהם באו אז בישראל לידי ביטוי כלכלי חלקי בלבד.

בשנת 2019 העלתה רשות החדשנות את נושא הביו-קונברג’נס כתוכנית לאומית של פורום התשתיות הלאומיות (תל”מ). הפורום הוציא לפועל באפריל 2022 תוכנית חומש בתקציב של 1.3 מיליארד שקל. במסגרת התוכנית כל אחד מהגופים המשתתפים יקיים פעילויות ייחודיות בתחום הביו-קונברג’נס, במטרה לייצר למדינת ישראל מנוע צמיחה כלכלי חדש.

העשייה של הרשות בעולמות הביו-קונברג’נס מתקיימת במגוון רבדים ובמגוון תחומים, וביניהם: קידום תשתית לביולוגיה סינתטית שיכולה לייצר אבני בניין ביולוגיות שאינן קיימות בטבע, למשל חומרי בניה חדשים, עצים מאירים או חיידקים שיודעים לזהות מוקשים בקרקע; קידום תחום הפרמנטציה, הפותח אפשרויות חדשות ופורצות דרך בתחום חלבון אלטרנטיבי ופודטק; ותמיכה בביו-שבבים בעולם הרפואה, שמשמעותם למשל האצת פיתוח תרופות בטכנולוגיות המסעירות את הדמיון. במקביל פועלת הרשות עם שותפיה ליצירת תוכניות הכשרה לעולמות המשלבים ביולוגיה והנדסה באקדמיה ובמערכת הביטחון, לצד מהלכים רגולטוריים, דוגמת אישור לשיווק “בשר מתורבת”, המסייעים לתעשייה להתפתח בישראל.

רשות החדשנות משקיעה מדי שנה בין 150-100 מיליון שקל בביו-קונברג’נס ותומכת בכ-70 חברות ישראליות העוסקות בטכנולוגיות אלו בתחומי המזון, האקלים, החקלאות והבריאות. נכון, יש כאן סיכון, אבל אם נצליח – ואנחנו מאמינים שנצליח – ישראל תהיה שחקנית מרכזית בעולם המחר הטכנולוגי.

צחי שנרך, משנה למנכ”ל רשות החדשנות וראש החטיבה הטכנולוגית