רותמים את המו”פ לגלגלי התעשייה המסורתית

תכנית ייחודית של המדען הראשי מזניקה קדימה את ענפי התעשיות המסורתיות ומעודדת את בעלי המפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, לפתח טכנולוגיות חדשניות כדי שיוכלו ליצור לעצמם יתרונות תחרותיים בשוק הגלובלי המשתנה

גם בעלי מפעלים בענף התעשייה המסורתית יכולים לחולל מהפכה טכנולוגית במפעל שלהם ולהביא אותו לשיאים חדשים. תכנית התמיכה במו”פ לתעשייה המסורתית של לשכת המדען הראשי מעניקה תקציבים משמעותיים לחברות המגישות הצעות מו”פ חדשניות, שיסייעו למפעלים לעשות את השינוי ולרתום את הטכנולוגיה לטובת התחרותיות והרווחיות.

הסיפור של מפעל קפיצי נורדיה, למשל, ממחיש איך ראש פתוח של ההנהלה ותמיכה תקציבית של המדען הראשי יצרו מהפך במפעל ותיק שייצר קפיצים לשוק המקומי. “מפעל הקפיצים הוקם בתחילת שנות השישים על ידי חברי המושב השיתופי נורדיה”, מספר המנכ”ל, יורם יאירי. “מאז הקמתו, כל הייצור שלנו היה מיועד לשוק המקומי. גם היום, אנחנו המפעל הגדול ביותר בארץ בתחום המספק קפיצים שונים לחברות העוסקות בהרכבת מוצרים. לפני כעשר שנים נכנסנו לתעשיית הרכב והתחלנו גם לייצא. בעקבות שינוי הכיוון בנינו מחדש את כל מרכיבי המפעל – שיטות הייצור, בקרת האיכות, ארגון שרשרת האספקה ועוד – בהתאם לדרישות התובעניות של תעשיית הרכב.

“בתוך כך, התחלנו לפתח ידע ייחודי בתהליכי ייצור קפיצי שסתומים לכלי רכב. זה ההיי-טק של הקפיץ, גם ברמת איכות הקפיץ וגם ברמת האחריות על המוצר. קפיצים אלה נמצאים במנוע ואם הם יישברו – המכונית תיעצר. הקפיצים מיוצרים בתהליך מבוקר וקפדני מאוד. אין הרבה חברות בעולם שהגיעו לרמת התמחות טכנולוגית המאפשרת להן להצליח בתחום הזה”, מדגיש יאירי.

עשרים וחמישה אחוזים מעלויות הפיתוח

“את רוב הידע שיש לנו בנושא פיתחנו אצלנו במפעל בעזרת תכניות המו”פ שמפעילה לשכת המדען הראשי”, אומר יאירי. “בתהליך הפיתוח למדנו את דרישות השוק, ביצענו חלק מהבדיקות במעבדות באירופה ועבדנו עם מכון המתכות בטכניון להתאמת היכולות הטכניות הללו לצרכי השוק. בעקבות המו”פ, קיבלנו פרויקט גדול מפולקסווגן-אאודי, ומאז, בחמש השנים האחרונות, אנחנו מייצרים עבורם מיליוני קפיצים בהצלחה רבה.

“כדי להמשיך ולהתקדם, אנחנו שוקדים על פתיחת ערוצים נוספים. עד כה עבדנו עבור תעשיית מנועי הדיזל, וכיום אנו נכנסים לתעשיית מנועי הבנזין שהדרישות שלה לקפיצי המנוע מחמירות עוד יותר. גם את הפיתוח הזה עשינו במסגרת תכנית המו”פ של המדען הראשי”.

לשכת המדען הראשי עבדה עם קפיצי נורדיה על שלוש תכניות מו”פ שונות, והרביעית בוצעה בשיתוף מכון המתכות בטכניון, שערך מחקר על מנגנוני הכשל בקפיצי שסתומים. “מאז 2012, תחילת העבודה המשותפת עם המדען הראשי, קיבלנו תקציבים בהיקף העולה על שני מיליון שקלים, המהווים כעשרים וחמישה אחוזים מעלות הפיתוח”, מסביר יאירי. “כיום תכנית אחת עדיין נמשכת. שיתוף הפעולה עם המדען הראשי נעשה בשלבים, ויש לציין כי כל המהלכים נעשו תוך בחינה מקצועית, עניינית ויעילה, ועם תקשורת זמינה ואיכותית הראויה לציון.

“כיום רק כשישים אחוזים מהייצור שלנו הולך לשוק המקומי ויתרתו לייצוא. בתחום הרכב אנחנו שומרים על חדשנות ועל התייעלות מתמדת כדי שנוכל להשתכלל ולהוריד את המחירים מבלי לפגוע באמינות הקפיצים”, הוא מסכם.

העדפה מתקנת לחברות קטנות ובינוניות

את המהפך התפיסתי המוצלח הזה מאחל אבנר שדמי, ראש תחום תעשייה מסורתית בלשכת המדען הראשי, לכל החברות והמפעלים השייכים לתעשייה המסורתית. שדמי לא התחיל את דרכו המקצועית בתעשייה המסורתית. הוא מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו ועסק שנים רבות בתחומי ההיי-טק.

“לפני שלוש וחצי שנים”, אומר שדמי, “כאשר המדען הראשי אבי חסון החליט למקד את הסיוע לתעשייה המסורתית, הבנתי שזה בדיוק התחום שבו אני מעוניין לעסוק. אני סבור כי התרומה הסגולית של סיוע המדען הראשי דווקא למפעלים אלו ביצירת יתרון תחרותי היא הגבוהה ביותר”.

“גם האתגרים הכרוכים בכך לא היו פשוטים והתעשייה המסורתית התבררה כאגוז קשה לפיצוח, מספר שדמי. “בתחילה מצבנו היה כשל פרה שרצתה להיניק ללא עגלים המעוניינים לינוק, אולם במהלך השנים, ובעקבות שינויים שהונהגו בתכנית כתוצאה מהבנה מעמיקה יותר של צרכי התעשייה, הגלגל התהפך. הביקוש לתכנית גבר ואנחנו נעשינו סלקטיביים יותר בבחירת תכניות הפיתוח שהוצעו לנו. בעקבות ניתוח מקרו-כלכלי שביצענו, החלטנו לעודד, בהעדפה מתקנת, דווקא חברות קטנות ובינוניות שאינן מבצעות מו”פ כבדרך קבע ושמייצרות בארץ. עשינו זאת תוך מתן תמרוץ נוסף לחברות הנמצאות בפריפריה, כי אחת המטרות שלנו היא להוביל להגדלת שיעור התעסוקה באזורים אלו”.

חברות אלו זוכות לתנאי תמיכה משופרים הכוללים, בין היתר, תמיכה בסעיפי תקצוב ייחודיים שהותאמו לצורכי התעשייה המסורתית, שיעור תמיכה מירבי ופטור מתשלום תמלוגים לחברות העונות לתנאים. “לטובת חברות אלו”, מציין שדמי, “השקנו לאחרונה גם טפסי הגשה מפושטים כמו גם הליכי בדיקה ואישור מקוצרים המאפשרים השלמת הליך הבדיקה תוך כעשרה שבועות, במטרה לצמצם את ההליך הביורוקרטי ככל שניתן מבלי לפגוע באיכות בדיקת הבקשות”.

יותר ממיליארד שקלים הושקעו בתעשייה המסורתית

מאז השקת התכנית השקיע המדען הראשי יותר ממיליארד שקלים בתעשייה המסורתית. עד כה הוגשו בקשות מו”פ על ידי יותר משש מאות חברות שמעולם לא הגישו בקשות קודם. מטבע הדברים חלקן הצליחו יותר וחלקן פחות, אולם התובנה שחברות תעשייה מסורתית צריכות ויכולות להשקיע במו”פ ולהפיק תועלת רבה מפירות הפיתוח למרות הקשיים, כבר חלחלה לתודעת תעשיינים רבים.

מטרת התכנית היא לעודד חברות מתחומי התעשייה המסורתית לבצע תכנית מו”פ המותאמת ליכולות שלהן, כדי לשפר את יכולת התחרות שלהן באמצעות יצירת יתרונות טכנולוגיים. התכנית מיועדת לחברות תעשייתיות הפועלות בענפי התעשייה המסורתית והתעשייה המעורבת-מסורתית: מזון ומשקאות, טקסטיל, מוצרי הלבשה והנעלה, עץ, נייר ומוצריו, דפוס, מוצרי פלסטיק וגומי, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת, מינרלים אל-מתכתיים – זכוכית, קרמיקה, חומרי בניין, ועוד. בנוסף, גם חברות בתחומים משיקים, שיש להן מאפיינים מובהקים של תעשייה מסורתית, יכולות להגיש בקשות לתכנית התמיכה בתעשייה המסורתית.

“השיוך לתכנית התמיכה בתעשייה המסורתית מבוצע לפי מאפייני החברה ולא לפי מאפייני התכנית”, מציין שדמי. “אנו בהחלט מעודדים חברות מתחום התעשייה המסורתית להגיש בקשות גם בתחומים מתקדמים, ואם חברה מתחום המתכת תגיש בקשה בתחום התוכנה היא בהחלט עשויה להתקבל. לעומת זאת, חברות היי-טק שיגישו בקשות בתחומים טכנולוגיים מסורתיים לא יזכו להעדפות הייחודיות השמורות לחברות מהתחום.

“אנחנו מחפשים חברות בעלות חזון ורצון לעשות את השינוי. חברות המסוגלות להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים, שיש ביכולתן להעמיד את המשאבים הנדרשים לביצוע תכנית מו”פ ממוקדת ושיש להן את היכולות השיווקיות להחדיר את תוצרי הפיתוח לשוק. הדרישות שלנו מהחברות משתנות בהתאם לגודלן וליכולותיהן. מחברות גדולות ומנוסות במו”פ אנו מצפים לתכניות חדשניות ומאתגרות שישיגו תשואה עודפת מובהקת למשק. לעומתן, מחברות ותיקות קטנות ובינונית אנו מבקשים מחויבות לביצוע המו”פ וראייה חדשנית בהתייחס ליכולותיהן הנוכחיות. אנו מעודדים את כלל החברות להגיש תכניות שיש בהן אתגרים טכנולוגיים והנדסיים. דגש מיוחד מושם על סיוע לחברות המגישות תכניות מו”פ בפעם הראשונה”, מבהיר שדמי.

הסיוע לחברות בתעשייה המסורתית יכול לבוא גם מזווית אחרת, באמצעות שילוב טכנולוגיות רב-מערכתיות – כמו רובוטיקה, ננו, חומרים חדשים, ייצור מדויק – במוצרים שהן מייצרות. מישל היברט, מנכ”ל מתימו”פ (מרכז התעשייה הישראלי למחקר ופיתוח) ויו”ר המכינה למו”פ, מציין כי “בכך נוצר יתרון טכנולוגי תחרותי המבדל את התעשייה המסורתית המתחדשת מזו הקלאסית המייצרת פלסטיקה, עץ, מתכת ומזון וחשופה לתחרות ישירה של חברות מהמזרח. למשל, וולקן היא חברת מצברים ישראלית, שהצליחה לשלב במוצריה טכנולוגיית ננו חדשנית שגורמת למצבר להיות יעיל יותר בעשרות אחוזים ממצבר הרגיל”.

יש מקרים שבהם החברות מעוניינות בשינוי, אך אין להן עדיין כיוון ברור כיצד ליישמו. עבורן נוצרה “מכינת המו”פ”. שדמי: “המכינה מיועדת לחברות שלא ביצעו עדיין תכניות מו”פ סדורות או שהן מתקשות לזהות כיווני חידוש והתפתחות. במסגרת המכינה אנחנו מעמידים יועץ טכנולוגי לרשות החברה – בין אם מתוך מאגר יועצים שלנו ובין אם יועץ שהחברה איתרה והוא אושר על ידינו. היועץ נדרש ללמוד את החברה להבין את יכולותיה ואת החוזקות שלה, להכיר את השווקים שבהם החברה יכולה לפעול ולהמליץ על הכיוונים הטכנולוגיים והעסקיים שיכולים להתאים לה. היועץ גם בונה בשיתוף עם החברה תשתית שתכין אותה לבצע מו”פ, בין אם בתמיכתנו ובין אם במשאביה העצמיים”.

היברט מציין כי “כחמישים אחוזים מהחברות הבוגרות של המכינה מצליחות לחצות את קיר הזכוכית ונכנסות למועדון החברות המבצעות מו”פ ומשלבות חדשנות מוצרית. הצלחת המכינה הביאה לפתיחת מסלול מיוחד עבור חברות מהמגזרים הערבי והחרדי שחלקן כבר משתתפות בה באופן פעיל. עבור מכינת המו”פ שנת 2015 הייתה מוצלחת במיוחד והביקוש להשתתף בה היה כפול מאשר בשנים קודמות”.

מוסמכים לשפץ מנועי סילון באירופה

הראייה העסקית והחדשנית של כרומאלוי ישראל, והתמיכה התקציבית הנובעת מתכנית המו”פ לתעשייה המסורתית של המדען הראשי, הביאו לכך שהחברה הפכה להיות ממפעל בתחום המתכת בנושא שיפוץ להבי טורבינה, לאחת החברות היחידות בעולם שהוסמכו לשפץ להבים של מנועי סילון לתעופה האזרחית.

כרומאלוי ישראל הוקמה בשנת 1969 ביהוד כמפעל בניהול משותף עם התעשייה האווירית וחברה אמריקאית בשם כרומאלוי. כעבור עשור השותפות פורקה וכורמאלוי רכשו את החלק של התעשייה האווירית. בשנת 1997 – המפעל עבר לקריית גת וגדל בצורה משמעותית. כיום כרומאלוי ישראל נמצאת בבעלות כרומאלוי האמריקאית, והמפעל הישראלי מתמחה בשיפוץ להבי מדחס וטורבינה של מנועי סילון.

מוטי כץ, מנהל הפיתוח של כרומאלוי ישראל, מסביר: “בעבר הגשנו כמה תכניות מו”פ למדען הראשי, אבל אין ספק כי גולת הכותרת היא תכנית פיתוח תהליך שיפוץ ה- Fan Blades (להב מניפה). הפיתוח שלנו פותר בעיית תעופה ידועה: בעת ההמראה והנחיתה להבי המנוע נפגעים מאבנים על המסלול ומציפורים והמנוע אינו כשיר לפעולה תקינה כנדרש לצורך הטיסה. כדי להתמודד עם הפגיעות הללו אנחנו חותכים סגמנט מסוים מהלהב, מייצרים אינסרט מאותה מתכת ומרתכים אותו בריתוך בקרן אלקטרונים. לאחר הריתוך מבצעים עיבוד שבבי על אזור החיבור, כדי להביא את הלהב לצורה המקורית תוך שמירה על תכונותיו המכאניות.

“בעולם כיום יש מפעלים בודדים שמסוגלים לשפץ להבים כאלה. נדרשת אמינות גבוהה מאוד כדי לעסוק בתחום, מכיוון שלהב המניפה נמצא בדרגת הכניסה של המנוע, ואם חלילה משהו נשבר – הוא יחדור לגוף המנוע ויהרוס אותו”, מציין כץ.

בפברואר 2014 לאחר למעלה משלוש שנים של ביצוע תכנית פיתוח נרחבת ומאתגרת מאוד בתמיכת המדען הראשי, קיבלה כרומאלוי את ההסמכה הנכספת לשיפוץ הלהבים של מנוע סילון ממינהל התעופה האזרחי-אירופאי ועלתה על דרך המלך. “עברנו תהליך ארוך מאוד של בדיקות הרסניות עד שקיבלנו את האישורים”, מדגיש כץ. “למשל, דימינו פגיעה של ציפור בלהב כדי להוכיח את איכות המוצר. את הבדיקה הזו ביצענו בנאס”א. לאחר קבלת ההסמכה התחלנו לשווק את הלהבים באירופה. אין ספק שלתמיכת המדען הייתה כאן חשיבות מכרעת”.