ישראל-יפן: האתגר בין שילובים וניגודים

הסכמי שיתופי פעולה ההדדיים שנחתמו לפני כשנה בין ישראל ליפן מהווים קרקע פורייה לקשרים עסקיים וליוזמות משותפות. על ייחודיותו של השוק היפני, הפרויקטים הנמצאים בפיתוח ועוד, בראיון עם אבי לובטון, מנהל מחלקת אסיה-פסיפיק לשיתופי פעולה במו”פ תעשייתי, מתימו”פ, לשכת המדען הראשי 

כשהמשלחת הישראלית מטעם לשכת המדען הראשי (מדע”ר) במשרד הכלכלה, ומתימו”פ, הגוף האמון על שיתופי הפעולה הבינלאומיים במדע”ר, הגיעה לביקור גומלין ביפן כדי לקדם שיתופי פעולה ולאשר פרויקטים משותפים במסגרת התכנית הדו-לאומית החדשה במו”פ תעשייתי – חבריה התבקשו להוריד את הז’קטים והעניבות. אחרי כמה הרמות גבה, הוסבר לחברי המשלחת הישראלית כי לפי החלטת ממשלת יפן, בחודשי הקיץ החמים, המזגנים מכוונים ל-28 מעלות, מה שמתיר לעובדים להגיע למשרדים בלבוש לא פורמלי ופחות רשמי; כך נערכה לחברי המשלחת היכרות עם מדיניות ה-Cool Biz המעודדת שמירה על הסביבה בהפחתת פליטת פחמן דו חמצני לאוויר ומתירה, תרתי משמע, את העניבות והחליפות.

ברוכים הבאים ליפן: מדינה של ניגודים, המשלבת אלמנטים תרבותיים חדשים ומשמרת את מסורותיה העתיקות. יפן אף מתייחדת בתרבות עסקית שונה, המחייבת את איש העסקים הישראלי ללמוד את הסגנון המיוחד ולכבד אותו כדי להצליח.

בתמונה: אירוע נטוורקינג לכבוד המשלחת הישראלית בביתה של שגרירת ישראל ביפן

אבי לובטון, מנהל מחלקת שת”פ אסיה במתימו”פ, זרוע הביצוע הבינלאומית של לשכת המדען הראשי, סבור כי “על מנת ששיתופי הפעולה החדשים הנרקמים בין ישראל ליפן יניבו עסקאות ופרויקטים משותפים מצליחים, חשוב שנכיר טוב יותר את תרבות העסקים היפנית. היפנים מאוד זהירים, יסודיים, מדויקים ומעודדים מצוינות וזה בהחלט מעורר השתאות. כשיש מחלוקת, הם מעדיפים לפתור את הדברים בדרכי גישור ופישור מחוץ לכותלי בית המשפט.

“חיוני לדעת כי היפנים מאוד פורמליים. תסריט הפגישה נכתב מראש, אין אלתורים או הפתעות. גם ההסכם הדו לאומי שנחתם עם יפן מתאפיין באותם מוטיבים; פירוט רב ודקדקנות, ובמעמד חתימת ההסכם היה מוסכם מראש מי מהנוכחים בו אומר מה ומתי”, מציין לובטון.

ללא ספק חשוב כי ההיכרות התרבותית תהיה הדדית. לובטון: “בביקורנו האחרון ביפן, הצענו לעמיתינו היפנים כי נארח בישראל פעמיים-שלוש בשנה קבוצות מובילי דעה יפניים, כדי שיכירו את ישראל טוב יותר, גם מבחינה תרבותית והיסטורית ובה בעת כמובילת חדשנות עולמית. לא פעם נשאלתי על ידי מנכ”לים יפנים אם זה לא מפחיד להגיע לארץ בגלל הסיטואציה הביטחונית הקיימת בישראל. לרבים מהם, לצערי, יש קונספציה שגויה לגבינו וחשוב מאוד כי תיעשה עבודה מאומצת במישורים רבים כדי לשנות תפיסות אלה”.

המשאבים מכוונים לחיזוק החדשנות דרך המו”פ התעשייתי

ביקור המשלחת הישראלית ביפן הוא חלק משיתוף הפעולה המתהדק בין ממשלת ישראל לממשל היפני, במסגרת מאמצי חיזוק קשרי המו”פ עם מדינות אסיה של לשכת המדען הראשי ומתימו”פ. “יבשת אסיה היא נדבך מרכזי בראייה הכלכלית של ממשלת ישראל”, מפרט לובטון. “אסיה מייצרת הזדמנויות עסקיות רבות בזכות הצמיחה הכלכלית של המדינות הגדולות בה – סין והודו, ושיתוף הפעולה עם יפן התווסף כנדבך נוסף ומשמעותי עבור חברות ישראליות בזכות היכולות הטכנולוגיות והתעשייתיות המתקדמות שהיא מציעה, אשר פותחות ההזדמנויות שת”פ מגוונות בפני החברות הישראליות.

“נכון להיום, יש לנו שיתופי פעולה פעילים עם סין, הודו, סינגפור וקוריאה, כאשר לאחרונה הידקנו את שיתוף הפעולה עם אוסטרליה והשקנו שיתופי פעולה חדשים עם הונג קונג וטיוואן. יפן נוספה לרשימה לפני כשנה, בעקבות שינוי המדיניות של ראש הממשלה היפני שינזו אבה (Shinzō Abe), ובכך משלימה את המאמצים שאנו משקיעים לייצר עבור חברות ישראליות כר נרחב לפעילות מו”פ בתמיכה ממשלתית במרחב האסייתי.

“היום רוב מדינות העולם מבינות שכדי לסייע לכלכלה שלהן, עליהן לכוון חלק ממשאביהן לחיזוק ולהעצמת החדשנות דרך המו”פ התעשייתי. גם יפן קוראת היטב את המפה והחלה, כאמור, לקיים מגעים לשיתופי פעולה רשמיים עם ישראל, וזאת משום שאנו נמצאים במקומות הראשונים ברוב הסקרים הבינלאומיים המדרגים חדשנות”, מציין לובטון.

“ביולי 2014, Toshimitsu Motegi, שר הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן הגיע לביקור בארץ, בו נחתמו הסכמי שיתוף פעולה היסטוריים בין שתי המדינות”, אומר לובטון. “הסכמי ההבנות נחתמו בשני דרגים – האחד, הסכם מסגרת מיניסטריאלי ביןMETI  – משרד הכלכלה המסחר והתעשייה היפני (Ministry of Economy, Trade and Industry) לבין משרד הכלכלה הישראלי, והשני – הסכם אופרטיבי בין מתימו”פ כזרוע ביצוע של המדע”ר במשרד הכלכלה לבין NEDO, הסוכנות למציאת תחליפי אנרגיה ותעשייה של יפן, כזרוע ביצוע של METI.

“שני הסכמים אלו הם המסגרת הנדרשת לפי חוק המו”פ, המאפשרת למדינת ישראל לספק תמיכה פיננסית לשיתופי פעולה במו”פ תעשייתי בין חברות ישראליות ליפניות. על בסיס הסכמים אלו הושקה תכנית דו־לאומית שבמסגרתה ניתן להגיש בקשה למימון פרויקטים משותפים בין חברות ישראליות ליפניות, כאשר לשכת המדען הראשי תסייע במימון החברה הישראלית ו-NEDO תסייע במימון החברה היפנית. מטרת הסכמים אלה היא לעודד פעילויות מו”פ תעשייתי ולקדם פרויקטים משותפים וחדשניים בין חברות יפניות וישראליות במגזר הפרטי”, הוא אומר.

“קיימות דרכים שונות לממש את שיתוף הפעולה הזה”, מרחיב לובטון: “ישנן חברות ישראליות ויפניות בעלות היכרות מוקדמת זו עם זו שיכולות להסתייע בתכנית הדו־לאומית כדי לקבל מימון ולקדם את הפרויקט שלהן. אפשרות נוספת טמונה ביכולת להיעזר בפלטפורמה הקיימת ובקשרי העבודה עם השותפים שלנו בסוכנויות הממשל ביפן כדי לאתר חברה טכנולוגית יפנית לצורך פרוייקט משותף. פעמים רבות תיאום כזה יכול ליצור הזדמנויות שונות ומעניינות עבור חברות ישראליות, לכן אנו מייחסים חשיבות רבה לעידוד ההזדמנויות להרחבת שיתופי הפעולה בין חברות משתי המדינות ולא רק לאפשרויות המימון הגלומות בתכנית, ומנסים לייצר פלטפורמות טובות שיאפשרו זאת”.

פגישות מקצועיות שיובילו לשיתופי פעולה משמעותיים

כך למשל, מדי שנה מוציאות לשכת המדע”ר ומתימו”פ משלחות המורכבות מנציגי חברות בסקטור מסוים למדינות שונות באסיה, לביקורים הכוללים פגישות מקצועיות ואירועי נטוורקינג. “השנה הוצאנו משלחת ראשונה מסוג זה ליפן”, מפרט לובטון. “אף על פי שיפן מוכרת כמובילה בתחום התקשורת, ובאופן טבעי ישנם פעילויות ושיתופי פעולה בתחום זה, בחרנו לצאת דווקא עם משלחת של 13 חברות ישראליות מתחום מדעי החיים, כדי לעודד יותר פעילות ולאפשר לחברות להכיר קצת יותר לעומק תחום זה, שהינו עתיר רגולציה. במסגרת הביקור, אשר נערך בשיתוף הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה בטוקיו, משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני (METI) והארגון לפיתוח אנרגיה חדשה וטכנולוגיה תעשייתית ביפן (NEDO), נפגשנו עם PMDA – הגוף הרגולטורי היפני לפארמה ולמדיקל. המפגש הזה אפשר לחברות ישראליות להיחשף לרגולציה שהחברות הישראליות מחויבות בה אם הן מעוניינות לייצא ציוד רפואי ופארמה ליפן. כמו כן, ארגנו מפגש B2B בין חברות ישראליות ויפניות, ואני מאמין כי הביקור הזה תרם רבות להבנה רחבה יותר של תחומי הפארמה והמדיקל ביפן ולחיזוק קשרים מקצועיים בין חברות ישראליות ליפניות, אשר יכולים להתפתח ולהוביל לשיתופי פעולה מעשיים ומשמעותיים”.

המשלחת הישראלית בביקור מקצועי בחברת Tiejin (מימין) ובחברת Terumo (משמאל)

“ערוץ נוסף שאנו פועלים בו הוא ‘שידוך’ ייעודי של טכנולוגיות ישראליות עבור תאגידים יפניים, על פי בקשתם ודרישתם”, מציין לובטון. מסלול התאגידים בלשכת המדען הראשי מציע מסגרת ייחודית לשיתוף פעולה טכנולוגי בין חברות ישראליות לתאגידים רב-לאומיים. על פי ההסכם, המדען הראשי מסייע לחברה רב-לאומית באיתור טכנולוגיות ישראליות העונות לצורכי התאגיד ואף מעניק תמיכה כספית למימון המו”פ הנדרש להשלמת הפיתוח. מנגד, התאגיד הרב-לאומי תומך בפרויקט המשותף בסיוע שווה ערך למענק המדען, אם בהשקעה כספית ואם דרך השאלת כוח אדם, ציוד פיתוח, ייעוץ טכנולוגי ורגולטורי, הכוונה שיווקית ועוד. בדרך זו, עוזר התאגיד לחברה הישראלית לצמוח ופותח בפניה אפשרויות שיווק בחו”ל. 

“זוהי פעילות רלוונטית מאוד ליפן המשופעת בתאגידי ענק המתמחים ומייצרים בתחומים רבים. לשמחתנו, פעילות זו תפסה תאוצה בעבודה שלנו מול יפן, ואף נושאת פירות יפים, כאשר בתוך פחות משנה, חמש חברות ענק יפניות (NEC, NTT, Panasonic, RICOH, ו-Terumo) חתמו על הסכם כזה”, הוא מציין.

ההתאמה הטכנולוגית עם יפן היא כמעט-מושלמת

ביולי האחרון נסגר הקול הקורא הראשון עם שלושה פרויקטים משותפים שאושרו הדדית על ידי ישראל ויפן, המתמקדים בעיקר בתחומי ה-ICT. “אחד המאפיינים של הפרויקטים המוגשים במסגרת התכנית הדו-לאומית עם יפן היא ההתאמה הטכנולוגית הכמעט-מושלמת”, מציין לובטון. “לדוגמה, אחד השת”פים המעניינים שנוצרו בתכנית הדו-לאומית הוא בתחום התקשורת. חברת VocalZoom Systems הישראלית פיתחה חיישן ייחודי המסנן רעשי רקע. השותפה היפנית מביאה לפרויקט את טכנולוגיית ה-ASR (זיהוי דיבור אוטומטי). ביחד, מפתחות שתי החברות מערכת טכנולוגית המעלה את איכות השיחה ומאפשרת שיפור של טכנולוגיית תרגום בזמן אמת. את הטכנולוגיה הזו ניתן יהיה למנף גם לטובת פיתוח מוצרים המופעלים על ידי דיבור, בין אם בתעשיית הרכב, טכנולוגיה לבישה, בתים חכמים ועוד.

“דוגמה יפה נוספת היא הפרויקט המשותף של חברת Oliver Solutions הישראלית, המפתחת תוכנה למטרת וירטואליזציה של גישה אופטית, ושל חברת OKI Electronics היפנית, המפתחת NG-PON (Next Generation Passive Optical Network – הדור הבא של רשת אופטית פסיבית). יחד, שתי החברות מקימות פלטפורמה מאובטחת וגמישה המשדרגת את מערכות ה-PON הקיימות עבור יפן והשוק הגלובלי.

“המדען הראשי מסייע במימון כספי רק לפרויקטים המאושרים על ידי שני הצדדים”, מסביר לובטון, “כאשר כל מדינה מחליטה באיזה אופן ומהו שיעור המימון שבו היא תומכת בחברות שהפרויקטים שלהן אושרו במשותף. כאשר מגיעה למדען הראשי בקשה מחברה ישראלית לתמיכה בפרויקט משותף עם חברה יפנית, נעשית הערכה לגבי טיב הפרויקט, יכולות החברה, מידת החדשנות של הרעיון, מידת היישומיות הטכנולוגית והעסקית, ובסופו של דבר מחליטים אם לאשר את התכנית המוצעת. אם החליטה ועדת המחקר של המדען הראשי לאשר את הפרויקט, הרי שלשכת המדען הראשי תתמוך בפרויקט בשיעור של עד חמישים אחוזים מהוצאות המו”פ המוכרות, בצורה של מענק מותנה לפי הנהלים והחוקים בישראל. היפנים, לעומתנו, תומכים בפרויקט בצידו היפני, בצורת מענק.

המדע”ר כמפחית סיכון בפרויקט חדשני

שיתוף הפעולה בין חברת Radiflow הישראלית לבין NEC היפנית הוא דוגמה מוצלחת נוספת לאופן שבו תקציבי המדען הראשי יכולים לסייע לחברות לייצר חדשנות טכנולוגית לרווחת שני הצדדים. Radiflow היא חברת סטארט-אפ העוסקת בתחום אבטחת מידע למערכות של תשתיות קריטיות, ביניהן חברות חשמל וחברות מים. לעומתה, חברת NEC מתמחה בתחומי התקשורת והמחשוב. בסיוע תקציבי מטעם המדען הראשי ו-NEDO היפני, שתי החברות עובדות על פיתוח פלטפורמה המגנה על מערכות תשתיות קריטיות באמצעות אבטחה פיזית המשולבת באבטחת סייבר.

“שיתוף הפעולה עם NEC החל עוד לפני שהגשנו בקשה למימון מלשכת המדען הראשי”, אומר אילן ברדה, היזם והמנכ”ל של חברת Radiflow. “לפני יותר משנה הגיעה לארץ משלחת של NEC, שחיפשה טכנולוגיות מעניינות לשיתופי פעולה. הם רצו לרתום את הטכנולוגיות שלהם לתחום ה-IoT בעולם המודרני ולהרחיב את פעילותם העסקית מחוץ ליפן. לאחר כמה פגישות החלטנו לשלב בין טכנולוגיות ניתוח תמונה של NEC עם טכנולוגיית ניתוח פעילות הסייבר שלנו ולבנות ביחד אפליקציה שתתאם בין האבטחה הפיזית לאבטחת הסייבר.

“כשנחשפנו לתכנית הדו-לאומית עם יפן, הבנו שאם נפעל דרך לשכת המדען הראשי נפחית את הסיכון העסקי מבחינתנו. זו הסיבה שבחרנו במסלול הזה. התהליך מול המדען הראשי היה מצוין. אף על פי שיש לנו ניסיון קודם בהגשת תכניות ללשכה, היו עדיין כמה מכשולים בדרך אך אנשי המקצוע של מתימו”פ והמדען הראשי סייעו להתמודד איתם. זה חריג בעבודה עם גופים ממשלתיים. ראינו שיש להם רצון כן לוודא שאנחנו מבינים את התהליכים ופועלים בהתאם. הם אפילו התקשרו מדי פעם רק כדי לשאול אם אנחנו עדיין מתקדמים בהתאם ללוחות הזמנים ועזרו רבות בכל הקשור לביורוקרטיה. ללא הסיוע של המדען הראשי, ואישור תקציב הפיתוח בסך מיליון ומאתיים שקלים בשנה הראשונה – לא בטוח שהיינו יכולים לפנות לכיוון הזה”, מדגיש ברדה.

קול קורא לבקשות למימון

לאחרונה פורסם הקול הקורא השני, המזמין חברות ישראליות מכל הסקטורים להגיש בקשות למימון במסגרת התכנית הדו-לאומית עם יפן. כמו כן הושקה גרסה שנייה של קטלוג הכולל פרופילים של חברות ישראליות ויפניות המעוניינות למצוא שותפים. חברות המעוניינות להופיע בגרסה הבאה של הקטלוג מוזמנות ליצור קשר עם מתימו”פ.

“אנו מעוניינים לראות התעצמות של פעילות בין חברות ישראליות ליפניות ומזמינים חברות לבוא ולנצל את הפלטפורמה הקיימת וההזדמנויות שההסכם עם יפן פותח בפניהן”, מדגיש לובטון.

לפרטים וליצירת קשר – www.matimop.org.il