טכנולוגיה בשירות ההנגשה

המדען הראשי מגייס את הטכנולוגיה והמימון, העמותות תורמות את הידע, הגופים הממשלתיים נרתמים למאמץ – ובעלי הצרכים המיוחדים מרוויחים ועימם כולנו

“האם תהית אי פעם איך זה לא להיות מסוגל לבטא את המחשבות והרצונות שלך? אולי אתה מכיר ילד עם אוטיזם שהמציא שפה משלו, או מכיר אדם אהוב שסבל מאירוע מוחי ולא מצליח להוציא מילים ברורות או משפטים ברורים? אולי פגשת אדם עם מחלה ניוונית כמו ALS או פרקינסון המנסה להזמין פיצה, לקנות כרטיס אוטובוס או פשוט לבקש הנחיות מאדם זר?” שואל דני ויסברג, המנכ”ל והמייסד של voiceitt.
היוזמה להקמת החברה התעוררה אצל ויסברג כשהיה עד לסבל ולתסכול שחוותה סבתו, שאיבדה את יכולתה לדבר בעקבות שבץ. לא פלא שהוא עושה את עבודתו בתחושת שליחות. הפתרונות הקיימים מאפשרים לאנשים עם מוגבלות בדיבור דרכי תקשורת עוקפות דיבור, מסורבלות ולא מספקות באמצעות זיהוי תנועת ראש, תנועות עיניים, לוחות תקשורת ומתגים.
voiceitt מפתחת פתרון חכם ומהפכני שמאפשר לאנשים הסובלים מדיבור משובש לתקשר עם הזולת בפשטות בקולם הטבעי באמצעות מכשיר נייד או לביש, ולהיות ברורים ומובנים תודות לטכנולוגיית Pattern matching המתרגמת את הצלילים לדיבור ברור ותקין. על מנת שהתוכנה תעבוד נדרש תהליך איתחול קצר, בו המשתמש (בכוחות עצמו או בעזרת בן המשפחה) מלמד את התוכנה את דפוסי הדיבור הייחודי שלו. התוכנה אינה תלוית שפה, והיא יכולה לעבוד בעברית, באנגלית, בערבית או בכל שפה אחרת.

הטכנולוגיה פורצת הדרך תאפשר לכל האנשים הסובלים ממוגבלות בדיבור כתוצאה ממצבים רפואיים שונים כגון שיתוק מוחין, שבץ, פרקינסון , ALS וסרטן גרון לתקשר ללא מאמץ, לשפר לאין ערוך את איכות חייהם וחיי הסובבים אותם ולקחת חלק פעיל בחברה.  

voiceitt הוקמה על ידי דני ויסברג וסטס טיומקין לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע בתחום התקשורת כפתרון חדשני וייחודי הרותם טכנולוגיות קול חדשניות ליצירת פתרונות שישפרו משמעותית את חייהם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים (קושי בדיבור, מוטוריקה וקוגניציה).
החברה יצאה לקמפיין מימון המונים בפלטפורמת Indigogo (http://igg.me/at/talkitt), וגייסה תמיכה ומימון מהתוכנית המיוחדת של לשכת המדען הראשי לעידוד פתרונות טכנולוגיים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. “המיזם פשוט לא היה יוצא לפועל ללא תמיכת המדען”, מודה ויסברג. נדרשה כאן השקעה כספית גדולה מאוד בשלבים הראשונים שקשה עד בלתי אפשרי לגייס מחברות פרטיות כשמדובר בשוק “נישה” של אנשים בעלי צרכים מיוחדים. היוזמה הנפלאה של המדען הראשי שזיהה את “כשל השוק” הזה תעודד יזמים לפתח פתרונות חדשניים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.

voiceitt הגישה עד כה 4 פטנטים ונמצאת עדיין בשלבי פיתוח. הגירסה הראשונה של התוכנה מתוכננת לצאת לשוק בתוך 8 חודשים.
 

שיתוף פעולה עם העמותות

התוכנית לעידוד פתרונות טכנולוגיים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, שאפשרה בין היתר את הפיתוח שלvoiceitt, הוקמה על ידי לשכת המדען הראשי לפני קרוב ל-3 שנים. “הרעיון המקורי שלנו היה לבנות תוכנית ייחודית שתתרום לאיכות חייהם של בעלי הצרכים המיוחדים ותסייע לשילובם בחברה, בקהילה ובשוק העבודה”, מסביר סגן המדען הראשי, אבירם ז’ולטי, העומד בראשה ומשמש במקביל גם בתפקידים נוספים. “זהו תחום מתפתח בעולם, שבא לידי ביטוי למשל בשימוש בטאבלטים כאמצעי לסיוע לבעלי מוגבלויות שונות, והוא מועיל לא רק לבעלי הצרכים, אלא בסופו של דבר גם תורם לחברה ולמדינה. בסופו של יום, מתן מענה לצרכים של בעלי המוגבלויות ושילובם בחברה חוסך גם כסף למדינה.   

“בניסיון להבין את תמונת המצב נפגשנו בשלב גיבוש התוכנית והמסגרת עם מספר רב של עמותות העוסקות בתחום זה, כגון ‘נגישות ישראל’, ‘מילבת’ ועוד. התרשמנו שאמנם יש במדינת ישראל ידע רב ויכולות טכנולוגיות מרשימות, אך העמותות אינן נהנות מיתרונות אלו כלל. מרבית העמותות עוסקות בתמיכה ובליווי בעלי הצרכים המיוחדים ביומיום, רובן ללא יכולות, הבנה ואמצעים טכנולוגיים חדשניים המאפשרים התעצמות וקפיצת מדרגה מעבר לפעילות המבורכת הנעשית כיום.
בנוסף לכך, מרבית העמותות סובלות מבעיות כלכליות רבות כאשר הן נשענות בעיקר על תרומות ותמיכת המדינה. בשנות שפל כלכלי העמותות היו הראשונות להיפגע.  
“מכיוון שהמנדט הבולט והמובהק שלנו הוא טכנולוגיה, ברור שכדי לעזור עלינו להביא את יתרונותינו בתחום זה לידי ביטוי בפתרונות מתוחכמים האמורים לסייע לאוכלוסיות בעלות הצרכים המיוחדים.
“מהר מאוד הבנו שהדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר שלנו להשתלב ולסייע תהיה עידוד החלחול וההחדרה של טכנולוגיות מהתעשייה אל העמותות ועידוד הקמת חברות חדשות שיספקו פתרונות טכנולוגיים ייעודיים שיתנו מענה לצרכים הייחודיים של אוכלוסיית היעד.
“בשלבי ההקמה בדקנו מספר פרויקטים שהוקמו על ידי חברות בעבר בתמיכת לשכת המדען הראשי, כפתרונות שונים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, וראינו שכל החברות הללו נכשלו ונסגרו. כישלונן של החברות נבע מכך שמספרם של בעלי מוגבלויות בארץ קטן מאוד. בפיתוח מוצר מסחרי, 70 אלף איש הסובלים מבעיה מסוימת נחשבים לשוק קטנטן שאינו מאפשר לחברה מסחרית לשרוד ללא תמיכה ממשית.
“התוכנית שגיבשנו מחברת לראשונה בין לשכת המדען הראשי לבין עולם העמותות.

בניגוד למרבית התוכניות האחרות שלנו, בהן מקבל המענק מחוייב בהחזר תמלוגים למדינה, בתוכנית זו העמותות פטורות מהחזר תמלוגים על הכנסותיהן מהטכנולוגיה או מהמוצרים שפיתחו.

העמותות פועלות שלא למטרת רווח ומרבית הכנסותיהן מושקעות בסיוע לבעלי הצרכים ולכן סברנו שנכון יהיה להשאיר את הרווחים בעמותות.
“כלומר, אם לדוגמה עמותה הגישה בקשה לפיתוח מכשיר המסייע לעיוורים ובסופו של יום היא מוכרת אותו בארץ ובחו”ל, ראוי שההכנסות ישמשו אותה לפעילות השוטפת של העמותה ויאפשרו לה בסיס כלכלי מעט יותר יציב.
“אנחנו רק בהתחלה ויש כבר הרבה עמותות המפתחות מוצרים שונים בתמיכת המדען הראשי. ברור שעדיין לא ניתן לראות השפעה דרמטית על הבסיס הכלכלי של העמותות אך יחד עם זאת, אני מקווה שבעתיד רווחי העמותות יהיו ממשיים יותר ויעודדו אצלן גם חשיבה עסקית שתיטיב עם כולם”.

 
התוכנית מכוונת רק לעמותות?

“לא. היא מיועדת גם לעמותות וגם לחברות צעירות. לגבי העמותות ויתרנו על התמלוגים ובנוסף, מכיוון שהבנו שהיכולת הכלכלית שלהן דלה, אפשרנו מימון חריג במונחי המדען הראשי. אנו מממנים 85% מהתקציב הנדרש לפרויקט והעמותות צריכות להביא רק 15% “מהבית”. הדרישה המהותית היחידה שלנו מהעמותות היא שלא יעבירו את הידע לגורם אחר, כדי שהוא יישאר בעמותה והיא תוכל ליהנות מפירותיו. עם זאת, חשוב לנו לוודא שבעמותה יש באמת אנשים שיודעים לפתח, למכור ולשווק. עמותה שתבנה בתמיכתנו שלושה כסאות גלגלים טובים, תחלק אותם לנכים ובכך תגמור את הסיפור – לא נותנת שום מענה יזמי הרלוונטי לתוכנית הזאת.
“חשוב היה לנו גם לעודד יזמות של חברות צעירות בנוסף לעמותות, אבל לא יכולנו לאפשר הגדרות רחבות מדי. בעצם כל מי שיש לו בעיה רפואית אז יש לו מגבלה – גם מי שסובל מסוכרת הוא למעשה בעל צרכים מיוחדים. ואז ייתכן שחברה גדולה המעוניינת לפתח פתרון לאוכלוסייה זו תגיש בקשת מימון לתוכנית בשיעור השתתפות מקסימלי של 85%. על מנת למנוע מקרים אלה יצרנו שתי הגבלות הרלוונטיות אך ורק לחברות. ראשית, הגבלנו את שיעור התמיכה ל-65%. עדיין חשוב לציין שמדובר בשיעור השתתפות חריג הנובע מהחשיבות שאנו מייחסים לתוכנית. בנוסף, יצרנו תנאי סף לחברות המעוניינות להיתמך במסלול והפכנו אותו למיועד לחברות צעירות, הפעילות עד שנתיים. הכוונה היא לבוא ולעזור ליזמים בחברות צעירות שיש להן רעיון ומטרה מוכוונת.

בתמונה: voiceitt תקשור בקול הטבעי באמצעות מכשיר נייד

התוכנית שכולם רוצים בהצלחתה

ז’ולטי: “כשעבדנו על התוכנית היא עברה את שלבי האישורים הנדרשים בכל הגופים הממשלתיים באוצר, בחשבות, בלשכה המשפטית ועוד במהירות חסרת תקדים. כולם התחברו מייד למטרה החשובה והתגייסו לאשר ולזרז את תהליכי האישור. אגף התקציבים הגדיל לעשות ואמר שאם המדען הראשי שם כסף, הוא ישווה בסכום זהה מעבר לתקציב השנתי שלנו.  
“אנחנו מתקדמים בתנועה. אחרי ישיבה או שתיים של ועדת התוכנית הבנו שחסר בה הפן השיקומי. מומחי לשכת המדען הראשי יכולים להעריך את הטכנולוגיה ולדעת אם היא תעבוד, אבל אין להם כלים לנבא האם האנשים שלהם הפתרון מיועד ישתמשו בטכנולוגיה המסוימת או לא. כדי להשלים את הפן החסר חיבר אותנו אבי חסון, המדען הראשי, לאנשי הביטוח הלאומי.
“התוכנית זכתה עם הצגתה לביטוח לאומי לעניין רב. נציגי ביטוח לאומי שהגיעו לוועדה ביקשו לקחת בתוכנית חלק הן בתור חברים והן תקציבית. מובן שהם שותפים לתפיסה שאם יימצא לאדם הנזקק לכך פתרון טכנולוגי שיאפשר לו להפוך להיות אדם עצמאי, לעבוד וכד’ וזאת במקום לשבת בבית ורק לקבל אבטחת הכנסה, הוא יהיה אדם הרבה יותר פעיל, יצרני ושמח. החיבור עם ביטוח לאומי מוסיף לפן הטכנולוגי של המדען הראשי את הפן השיקומי שחיוני בתוכנית זו. הכוונה היא שבסוף השנה הנוכחית, לאחר תום שלוש שנות הפעילות הראשונות, ייחתם סיכום תקציבי משותף עם ביטוח לאומי ואנשי הביטוח הלאומי יקחו חלק באופן רשמי בתוכנית.
“כבר כיום כל בקשה שמגיעה לוועדה נבדקת על ידי שני גורמים – בודק טכנולוגי של לשכת המדען ובודק שיקומי של ביטוח לאומי. כך לדוגמה באחת הועדות נדון פתרון חדשני שיסייע לנכים הזקוקים לכיסאות גלגלים. מבחינה טכנולוגית הפתרון היה אפשרי, אבל מבחינה שיקומית הסתבר שככל הנראה אוכלוסיית הנכים לא באמת תשתמש בפתרון המוצע. אחרי שהרעיון נדחה, העמותה שהגישה אותו עשתה שיעורי בית ותיקנה את הבקשה בהתאם להערות של הבודק השיקומי.
“הגישה שלנו בתוכנית זאת מקלה במיוחד”, מודה ז’ולטי. “במסלול הזה עוברים דברים שלא היו עוברים במסלולים אחרים, יש בתנאי הסף של התוכנית תנאי קצת מוזר שקובע שכל מה שלא יכול לעבור במקום אחר – מקומו פה.
“אחרי הכל, מדובר כאן בעמותות שלא עשו מו”פ מעולם ובחברות צעירות וחסרות ניסיון ברובן שלא עבדו בעבר עם המדען הראשי ולכן זקוקות לתשומת לב מיוחדת. אנחנו נוהגים להזמין כל חברה או עמותה שרוצה להגיש בקשה לפגישה איתנו במשרד, שומעים מהם על התוכנית, שואלים שאלות ומדריכים אותם בשלבי ההגשה מא’ ועד ת’.
“אחרי שחברה או עמותה מגישה את הבקשה, הבודק הולך לפגוש את האנשים, מציג את ההסתייגויות שלו ומאפשר להם לעתים לבצע תיקונים. העבודה נעשית מולם בעדינות ובשיתוף פעולה. לגישה זו יש יתרונות עתידיים נוספים, כי לעתים קרובות מדובר בחברות מאוד טכנולוגיות שימשיכו לאחר מכן לעבוד עם המדען בתוכניות אחרות על פרויקטים נוספים ועושות זאת בבקיאות רבה. 
 

למצוא פתרון לכל פונה

“התוכנית הזאת פתוחה לא רק לטכנולוגיות חדשות”, אומר ז’ולטי, אלא גם לטכנולוגיות מתחומים אחרים שנעשה להן יישום ייחודי לנכים. לדוגמה מנועי זיהוי דיבור ‘שגוירו’ על מנת לאפשר לעיוורים שאינם יכולים להקליד על הטאבלט שלהם לדבר אתו ולתת לו פקודות קוליות. כלומר לוקחים משהו מעולם אחד ומיישמים אותו בעולם אחר לטובת בעלי הצרכים המיוחדים. אם מדובר ביישום חדש שלא קיים לאוכלוסיות האלו, בתוכנית זאת הוא יקבל תמיכה. זאת תוכנית שהדברים קורים בה מהר – לא מדובר בתרופות חדשות שפיתוחן יכול להימשך 10 שנים ויותר. הפרויקטים כאן הם כאלה שאפשר לפתח בזמן קצר יחסית.
“הפתרונות אמורים להתאים לא רק לישראל, אלא גם לשוק הבינלאומי. בניגוד לתוכניות אחרות, בתוכנית זאת לא בוחנים את ההצעה או את החברה רק לפי יכולתה לשווק, ולא מבקשים ממנה תוכנית שיווק מסודרת. הוועדה כאן מתכנסת ברוח אחרת.
“העמותות באות אלינו גם עם הבעיה וגם עם הפתרון. אנחנו בוחנים את הפתרון ותומכים בו אם הוא נמצא ראוי. הן לא מגיעות עם צורך מוגדר ובקשה שנעזור למצוא לו פתרון. בגלל שתנאי התמיכה בתוכנית לעמותות טובים יותר מהתנאים הקיימים בתוכניות האחרות של לשכת המדען הראשי, ברור לי שזה גרם להמון יזמים לרוץ לעמותות עם רעיון בתקווה להגיש דרכן בקשה לתמיכה של המדען הראשי. גם זה בסדר.
בעמותת מילבת מכירים היטב את הבעיות ויודעים להציע פתרונות. הם עובדים בהצלחה עם התוכנית בפיתוח פתרונות שיכולים לסייע לקשישים ולנכים”.

מאגר העזרים וההמצאות מילבת

“יש לנו במילבת בנוסף לצוות היועצים גם 420 מתנדבים מתחומים שונים, החל מהנדסה ורובוטיקה דרך מדענים וכלה באינסטלטורים ונגרים, שנותנים פתרונות ייחודיים מצוינים המותאמים ספציפית לבעיה של האדם הפונה אלינו בבקשה לעזרה”, אומר נחמן פלוטניצקי, יו”ר העמותה. מילבת פועלת כבר 33 שנה למען בעלי צרכים מיוחדים והקימה בין היתר מאגר מידע לאומי של עזרים, המספק מידע עדכני על 17,350 אביזרי עזר המותאמים למגבלות תפקוד שונות. “כדי לממן פיתוח של פתרונות שיכולים להיות טובים גם לציבור הרחב אנו נעזרים בתוכנית של המדען הראשי”, מסביר פלוטניצקי.
“במסגרת התוכנית כבר הגשנו מספר בקשות ויצאנו לדרך עם פרויקטים שונים, למשל אורגנומדיה – מערכת של תרפיה באמצעות מוסיקה המאפשרת לראשונה למטפלים ומטופלים לצבור נתונים מומחשים על כל הפעילויות השיקומיות של המטופל (כולל משחקים, פעילויות קשב ריכוז וזיכרון, סרטים). נתונים אלה מאפשרים למטפל לבנות את תוכנית הטיפול המותאמת ביותר למטופל. המערכת הממוחשבת מאפשרת שליטה, עדכונים והדרכות גם מרחוק. שתי מערכות כאלו כבר הותקנו בבית ספר לחינוך מיוחד ובבית החולים אברבנל, ואנו מקווים להתקין השנה כ-15 מערכות נוספות”.
פיתוח נוסף שנעשה בתמיכת התוכנית הוא הליכון חכם עם סנסורים ומחשב שעובר עכשיו תהליך של ניסיונות בבתי חולים, ומוביליטי – כיסא גלגלים המאפשר תנועה גם במעברים צרים ומהווה הקלה עצומה למי שמתגורר בדירות צרות, למשל.