הביתה
למצוא עבודה בתעשייה או באקדמיה, לשרוד את הביורוקרטיה, ללוות רגשית את המשפחה כולה – התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים עוזרת לישראלים בחו”ל בעלי תואר ראשון ומעלה לבנות חיים חדשים בישראל
לימודים באקדמיה נחשבת או משרה מבטיחה בחו”ל נתפסו בציבור הישראלי מאז ומתמיד כסיפור הצלחה. גם בהסתכלות על מעגל הכלכלה הישראלי, ההכרה הרווחת היא שהעולם גלובלי ופתוח. מדינת ישראל נהנית מהידע ומהניסיון התעסוקתי שהישראלים צוברים בחו”ל. למעשה, התנועה של אנשים מחו”ל וחזרה הכרחית – אי אפשר להקים סטרט אפ ישראלי מצליח ומרוויח בלי להתחבר לשוק העולמי שמרכזו בארה”ב.
עם זאת, הדרך חזרה מתקופת לימודים או עבודה בחו”ל אל האקדמיה והתעשייה בישראל כרוכה בדרך כלל בחסמים ובקשיים לא מבוטלים ולעתים נראית בלתי אפשרית.
במסגרת התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים הוקמה ועדת היגוי המורכבת מנציגי המשרדים השותפים בתכנית – משרד הכלכלה, משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) של המועצה להשכלה גבוהה בישראל – ובראשה עומד המדען הראשי של משרד הכלכלה.
בראש התוכנית, המסיימת בימים אלו את שנת פעילותה הראשונה, עומדת ד”ר נורית איל, ביולוגית בהכשרתה, שעבדה בתעשייה הפרטית. המפגש עם ד”ר איל ושאנה קרקובסקי, מנהלת הגיוס וההשמה בתוכנית, התקיים בימים בהם נחתו מאות טילים על ישראל. “אנשים ממשיכים לחזור לארץ כמתוכנן”, סיפרו השתיים בסיפוק. “רובם ככולם לא נתנו לכך לשנות להם את התוכניות”.
איתי רז, רעייתו ושלושת ילדיו, למשל, שבו לישראל בעיצומו של מבצע צוק איתן. רז, שהתגורר ב-6 השנים האחרונות בארה”ב, הוא בוגר הטכניון במערכות מידע, עבד באינטל כמפתח, עשה בארה”ב תואר שני במנהל עסקים ועבד שם בין היתר במיקרוסופט. רז נעזר בתוכנית במימון הטיסה לארץ למפגש עם מעסיקים פוטנציאליים ובסידורים השונים מול ביטוח לאומי וקופות החולים והוא מלא שבחים על היוזמה: “קיבלתי מהתוכנית ליווי ועזרה בדברים שמסובך מאוד לעשות בטלפון מארה”ב, וזה הקל עלינו מאוד”. את עבודתו החדשה בישראל, כסמנכ”ל ניהול מוצר בחברת סטארט-אפ העוסקת בתחום דומה לעבודתו הקודמת, הוא מצא דווקא דרך קשרים אישיים, למרות שהתרשם גם מהיצע המשרות של התוכנית. “היתה לנו החלטה עקרונית לחזור”, מסכם רז, “והתוכנית סייעה לנו להוציא אותה לפועל”.
מסיוע פרקטי ועד גיבוש מדיניות
התוכנית הוקמה מתוך ראיית-על כוללת של צורכי המשק הישראלי. קהל היעד של התוכנית הם ישראלים בחו”ל בעלי תואר ראשון ומעלה המעוניינים לחזור ולהשתלב באקדמיה או בתעשייה הישראלית.
“בעולם הגלובלי”, אומר המדען הראשי אבי חסון, “מעבר לחו”ל הוא שלב חשוב בפיתוח קריירה ובהתמקצעות מדעית וטכנולוגית. יחד עם זאת, אנו שואפים להחזיר את המוחות לישראל ועל ידי כך ליהנות מהידע והניסיון הנצבר בחו”ל”.
המאמץ מרוכז באקדמאים בתחומים הרלוונטיים לתעשיית ההיי-טק, מדענים, חוקרים, מנהלים ומהנדסים מובילים בתחומם, בחוקרים לאקדמיה הישראלית ובאנשי רפואה שצברו ידע, השכלה וניסיון יקרי ערך. יש החלטה ממשלתית שאוכלוסייה זאת חשובה מאוד למדינה ולכן הוחלט לרכז מאמצים בהחזרתה לארץ. זאת גם אחת הסיבות לכך שהתוכנית פועלת תחת מטריית משרד הכלכלה, ולא תחת מטריית משרד המדע, למשל.
התוכנית פועלת בשלושה מישורים עיקריים: המישור הפרקטי של סיוע במציאת עבודה בתעשייה ובאקדמיה (בשיתוף עם מרכז הקשר של האקדמיה למדעים), ליווי בתהליך החזרה של התא המשפחתי כולו ומחקר וגיבוש מדיניות.
רוב הצוות עוסק במישור הפרקטי, בליווי ועזרה, פרטנית ואישית לפי הצורך לאקדמאים הישראלים המביעים רצון לחזור במציאת עבודה ובהתמודדות עם הביורוקרטיה שהיא מטבעה מרתיעה וגוזלת זמן. כדי לקצר ולייעל תהליכים הקימה התוכנית מערכת תומכת המחוברת לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים: ביטוח לאומי, משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך, הבריאות, הצבא ועוד. התוכנית עובדת ישירות מול מנהלי האגפים הבכירים במשרדים השונים, לתוכנית מסלול ייחודי עם ביטוח לאומי המאפשר קבלת מידע והסדרת תהליך החזרה דרך המייל. המשמעות היא שכל התשלומים הנדרשים אכן נעשים כחוק, אך כל התהליכים הביורוקרטיים, כולל טפסים וקבלת המידע והאישורים בכל נושאי ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וקצבת ילדים, למשל, מתבצעים באמצעות צוות התוכנית בדואר האלקטרוני בדרך המאפשרת למי שמתכוון לחזור לסיים את הטיפול בנושאים דחופים אלו עוד לפני שהם מגיעים לארץ.
“הפונים דרכנו הם הקהל היחיד כיום שיכול לקבל ממשרדי הממשלה מענה באינטרנט בכל הנושאים והסידורים של ביטוח לאומי, למשל”, אומרת ד”ר איל. בין הישראלים המתגוררים בחו”ל מסתובבות אגדות אורבניות על חובות ענקיים ובלתי פתירים בביטוח לאומי שישראלים חוזרים צריכים להתמודד איתם. דווקא משום כך היה לד”ר איל ולצוותה חשוב לסגור קודם כל את הפינה הזאת. במקביל קיים עבור משתתפי התוכנית מסלול מיוחד מול צה”ל ומשרד הקליטה ויש השקעה בפתיחת מעגלים נוספים.
כמי שבאה מהתעשייה הפרטית חולקת ד”ר איל שבחים רבים למנהלי האגפים הבכירים בכל המשרדים, ומודה שהופתעה מנכונותם לשנות להקל ולשפר ומיכולתם לקבל החלטות ולהוציא אותן לפועל.
ראיונות עבודה בסקייפ
הקושי במציאת עבודה מהווה חסם משמעותי בהחלטה לשוב לישראל. התוכנית מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם המעסיקים בתעשייה הישראלית ובאקדמיה, מתחזקת לוח משרות חמות, מעבירה ישירות אל מנהלי ההשמה את קורות חייהם של הנרשמים לתוכנית, ומלווה את הנרשמים לאורך התהליך.
“תחילה אנחנו יזמנו את הפניות לחברות על מנת להציג את התוכנית ולבקש מידע על משרות פנויות, עכשיו החברות הגדולות כבר פונות אלינו, למרות שאנחנו מקפידים להמשיך לפנות כדי למצוא גם משרות ספציפיות המתאימות לכישורים של נרשמי התוכנית”, אומרת ד”ר איל בסיפוק.
התוכנית מתמקדת בהשמה בתעשייה והגישה הבלתי אמצעית של לשכת המדען הראשי לכל התעשייה הישראלית שהוא תומך בה מסייעת לקדם תהליכים ושיתופי פעולה החיוניים להצלחת התוכנית, החל מהעברת מייל לכל המנכ”לים עם מידע על התוכנית, חשיבותה ולאומיותה, דרך הדלתות של מעגל ומאגר המעסיקים הגדול שנפתחו בזכות ההערכה לעשייה של לשכת המדען הראשי והתפישה הרווחת בקרב המנכ”לים בתעשייה ש”אם המדען החליט לקחת בפעילות זו חלק, גם אני אעשה זאת”. המדען הראשי לוקח חלק פעיל בקידום התוכנית ואף השתתף בהשקת התוכנית בניו יורק ביחד עם שרת העלייה והקליטה, סופה לנדוור.
אפרת יונס, רכזת הגיוס של חברת אבוג’ין, הנעזרת בתוכנית לגיוס עובדים מספרת: “אבוג’ין היא חברה מולטי דיסציפלינרית שעובדיה מגיעים ממגוון רחב מאוד של תחומים ולכן האיתור שלהם לעתים מאתגר. אנחנו משתמשים באמצעי גיוס שונים כולל פנייה לאקדמאים בחו”ל. התוכנית להשבת אקדמאים נותנת לנו מענה רב-ערך. אני עובדת עם התוכנית כבר קרוב לשנה. עד כה היתה לנו אמנם רק הצלחה אחת, אך משמעותית מאוד – קלטנו באמצעות התוכנית חוקר בתחום המיקרו-בי (גנום של חיידקים). אנחנו בוחנים בעניין את קורות החיים הנשלחים אלינו מהתוכנית ומצפים להצלחות נוספות”.
בהתנהלות מחו”ל, במהלך חיפוש עבודה בתעשייה, הישראלים נוהגים לדבר בסקייפ עם מקומות עבודה פוטנציאליים, אבל בסופו של דבר, כדי לעבור לשלב התכל’ס נדרשת פגישה פנים אל פנים. חלק מהאקדמאים השואפים לחזור נמצאים במצב כלכלי לא פשוט (בעיקר הפוסט דוקטורנטים, שהמשכורות שלהם נמוכות) ומתקשים להגיע לארץ לראיון עבודה. לכן הוחלט להשתתף במסגרת התוכנית גם במימון נסיעה אחת לצורכי ראיונות עבודה בישראל למועמדים הרלוונטיים. במקרים רבים זה בדיוק מה שעושה את ההבדל וגורם להחלטה לחזור לארץ להתממש.
הפעילויות מתקיימות באירועים במרכזים שונים של ישראלים אקדמאים, בחוגי בית ובאירועים גדולים יותר בצפון אמריקה בקהילות שיש בהן ריכוזים גדולים יחסית של ישראלים רלוונטיים, ובעיקר בניו יורק, בוסטון, לוס אנג’לס, טורונטו, פאלו אלטו וסיאטל.
צוות התוכנית קשוב להתרחשויות ולהלכי רוח ומגיב להם בגמישות. כשהתפרסמו הידיעות על הפיטורים במיקרוסופט למשל, סומן מרכז מיקרוסופט בסיאטל כיעד למאמץ מרוכז למיפוי מקצועי ולהשבת אקדמאים.
ישראל שגיב, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו ששב לאחרונה לישראל, נסע ללוס אנג’לס בעקבות הפוסט דוקטורט של אשתו (בנוירו-ביולוגיה) והשתלב שם בעבודה בארגון המקושר לקהילה הישראלית. “השמועה על המפגש שיזמה התוכנית בקונסוליה לא עוררה בקרב הישראלים ציפיות רבות”, מספר שגיב בגילוי לב, “חששנו שמדובר בעוד יוזמה של גוף בלי תקציבים וקשרים ממשיים, אבל הגעתי למפגש, התרשמתי, יצרתי קשר, שלחתי פרטים והבנתי שיש עם מי לדבר.
“בניגוד לכל חברות כוח האדם בישראל שניסיתי לתקשר מולן מלוס אנג’לס כדי לנסות לברר פרטים ולתאם ראיונות, שאנה הגיבה על כל פנייה תוך 24 שעות בסבלנות וביעילות, היתה קשובה מאוד למה שאני צריך ומבקש, פתרה לי כל קושי אפשרי מול הגופים הגדולים, שלחה אלי מאגר משרות, הציעה לי לבחור מתוכן את המשרות המעניינות אותי, והביעה נכונות ליצור עבורי את הקשר הראשוני עם המגייסים. בנוסף הציעה שאנה שאם אמצא משרה רלוונטית אחרת אשתף אותה, על מנת שהיא תפנה אל המגייסים עבורי וכך היה. שלחתי אל שאנה מידע על שלוש משרות שמצאו חן בעיניי, היא יצרה את הקשר הראשוני עימם והציגה את התוכנית ובעקבות פנייתה הוזמנתי לראיונות עבודה ומצאתי תוך זמן קצר מהמצופה עבודה כמהנדס מערכת בחברה שעושה מערכות MRI הממוקמת באזור התעשייה בשוהם, ממש ליד מקום מגוריי החדש. אני מאמין שהפנייה הראשונית מטעם התוכנית סייעה להעלות את קורות החיים שלי לראש הרשימה”.
מאגר האקדמאים הגדול בישראל
אתר התוכניתwww.israel-braingain.org.il מהווה גם מערכת גיוס מחשובית, גם אתר וגם מאגר. בתוכנית רשומים למעלה מ-3,900 אקדמאים במקצועות שונים. קרוב ל-80% מהם מארה”ב, למרות שכשמפלחים את מיקומם של האקדמאים הישראלים בחו”ל בלינקדאין, למשל, רואים שלפחות 50% מהישראלים נמצאים מחוץ לצפון אמריקה.
“באירופה קשה יותר לקיים פעילויות מהסוג שיוזמת התוכנית מכיוון שהאקדמאיים הישראלים שם מפוזרים ולא מרוכזים, וגם המקצועות שהתוכנית עוסקת בהם נמצאים הרבה פחות באירופה. המשמעות היא שאין לנו עדיין מספיק פעילות באירופה”, אומרת איל, זה יעד מורכב הדורש פילוח של מקצועות האקדמאים הישראליים באירופה ויצירת ערוצי התקשרות איתם, אבל זה בהחלט אחד היעדים. מאגר האקדמאים של התוכנית הינו המאגר הגדול והמעודכן ביותר הקיים כיום בישראל. נתונים חלקיים של המאגר נמצאים באתר התוכנית בפרק מי כבר רשום לתוכנית. לקריאה נוספת סקרים שנעשו על ידי התכנית / ברושור הקלות והטבות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים.
אופני הפעילות של התוכנית משתנים ומתפתחים בהתאם לצרכים העולים מהעבודה בשטח. “לאחרונה יצרנו למשל סדנאות וובינאריות של הכנה לקורות חיים ולראיון עבודה”, מספרת ד”ר איל, “כשהבנו שהבדלי המנטליות המשמעותיים בין ארה”ב לישראל דורשים התייחסות מיוחדת. הבדלים אלו באים לידי ביטוי גם בסגנון הפנייה ובאופי הראיונות. טקסט אקדמי מדי, למשל, לא מקדם בישראל את המטרה כמו בארה”ב. כאן הכל ישיר, קצר ולעניין. כאן אפשר לשדר ביטחון עצמי על גבול היהירות ושם חשוב מאוד להיות מנומסים”.
פעילות וובינארית בינלאומית נוספת שהתוכנית מקיימת באמצעות מומחים בתחומים רלוונטיים מיועדת לתת מענה לפן הרגשי והמשפחתי של הילדים ובני הזוג החווים קשיים בהתארגנות, תקופה מאוד לחוצה.
תחום נוסף וחדש שהתוכנית פעילה בו הוא שיתוף פעולה עם משרד הבריאות ליצירת ושימור הקשר עם הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו”ל. “הנושא עלה במסקנות ועדת גרמן, קיבלנו פניה ממשרד הבריאות ואנחנו עובדים ביחד על רתימת פלטפורמת היכולות והשירותים של התכנית למטרה חשובה זו” אומרת איל. “היכולת של מערכת המדען הראשי לאתר צרכי שוק ולהגיב מהר יחסית עומדת לרשותנו ואנו משתמשים בה יום יום”.
במסגרת מישור הפעילות השלישי של התוכנית, העוסק במחקר ובגיבוש מדיניות, נאספים נתונים המתמקדים בסקטורים מסוימים, נערכים סקרים ומחקרים ומתגבשות המלצות לקובעי המדיניות בישראל, תוך שיתוף פעולה עם יחידת האסטרטגיה והות”ת להבנת הצרכים של המשק. הסקרים כוללים איפיון של מספר בוגרי מדעי החיים בתחומים ובתארים השונים מול צורכי המשק, האקדמיה והתעשייה ובהשוואה למדינות אחרות, מיפוי אנשי מפתח ישראליים בתעשייה הגלובלית, מיפוי אנשי סגל ישראלים באוניברסיטאות המובילות בעולם ועוד.
עד הקמת התוכנית לא היה מאגר מידע ממשי על האקדמאים הישראלים הנמצאים בחו”ל. “עשינו לשם כך הרבה שיווק והעסקנו חברה שביצעה איתור יזום בדרכים שונות: דרך אוניברסיטאות, קונסוליות, שיטות של חבר מביא חבר ולאחרונה גם דרך גוגל ופייסבוק”, אומרת איל, “אבל עבודה רבה עדיין לפנינו”.