ה-IoT מחולל שינויים מהפכניים בעולם הבריאות. פיתוחים חדשניים של אפליקציות ומכשירים חכמים המעבדים ומנתחים נתונים, מגדירים מחדש את דרכי הטיפול הרפואי והופכים את הרפואה לפחות יקרה ולהרבה יותר זמינה ויעילה – לרווחת כולנו
מכירים את התסריט הבא? שמונה בערב, הילד משתעל וקודח מחום. אתם מבינים שאין לכם ברירה אלא להתארגן לעוד ביקור לילה במרכז רפואת החירום הקרוב ביותר לבית, שיסתיים במקרה הטוב רק אחרי שעות ארוכות של תורים והמתנה. דמיינו שהייתה לכם אפשרות לשלוף עכשיו מהמגירה מכשיר דיגיטלי שהיה מאפשר לכם ליצור קשר אונליין עם רופא ילדים ולבצע בעזרת ההכוונה שלו בדיקה רפואית שלמה לילד – כולל בדיקת גרון, ריאות, אוזניים ועוד – בלי לצאת מהבית ובלי שיש לכם תואר ברפואה.
בזכות Tyto Care, חברת טלרפואה (Telehealth) ישראלית, הסיטואציה הזאת יכולה לקרות כבר היום. מתוך שאיפה להגדיר מחדש את אופן הביצוע של טיפול רפואי בסיסי, החברה פיתחה ערכה ביתית שבעזרת חיישנים לוקחת מדדים מגוף האדם ומעבירה את הנתונים ישירות לרופא ללא צורך במפגש פיזי.
מדובר במכשיר חכם וקומפקטי בגודל של חצי סמארטפון שנקרא TytoHome. המכשיר מאפשר לרופא לבצע באופן וירטואלי אבחון של דלקות אוזניים, גרון, ריאות, גירויים בעור, בעיות בלב ובמערכת העיכול באמצעות ניתוח פרמטרים שעד עכשיו אפשר היה להשיג רק במהלך בדיקה פנים אל פנים. את המפגש הפיזי של המטופל והרופא מחליף מפגש דיגיטלי – בלי לוותר אפילו במעט על האיכות והדיוק של הבדיקה. הרופא יכול להדריך את המטופל בזמן אמת כיצד לתפעל את המכשיר – או לעבור למצב של שליטה מרחוק דרך האינטרנט ולתת הנחיות למטופל ישירות. אם המטופל מכיר את המערכת, הוא יכול לתפעל אותה בקלות ובפשטות בעצמו.
הערכה כוללת מצלמה המותאמת לבדיקת הגרון והעור, מד חום בסיסי, סטטוסקופ דיגיטלי משוכלל לבדיקת לב, ריאות, בטן וקצב לב, ואוטוסקופ דיגיטלי לבדיקת אוזן. כל הפריטים מתקשרים עם המכשיר הראשי ועם האפליקציה הייעודית לרופא ולמטופל – והכל מגיע בערכה ביתית קומפקטית ונוחה לשימוש. הרופא רואה את המטופל ומשוחח איתו בשיחת וידאו דרך האפליקציה של Tyto, בעוד בעזרת המכשירים מתבצעות כל הבדיקות הפיזיות שהרופא נדרש להן כדי לערוך דיאגנוזה של מצב המטופל.
המייסדים והשותפים של Tyto Care הם דדי גלעד ועופר צדיק. היו”ר הוא ד”ר אלי אופר – המדען הראשי לשעבר. גלעד, מנכ”ל החברה, הוא בעל ניסיון בפיתוח בהייטק ובעסקים. הוא מספר על הרעיון שעליו מבוססת החברה: “החברה נולדה לפני כחמש וחצי שנים מתוך צורך אישי שלי. בתי הלכה לראשונה לגן עירייה וכל המשפחה חוותה שנת התאקלמות אופיינית וסיוטית – עם הרבה רופאי ילדים שבדקו שוב ושוב גרון, אוזניים ודלקות. ריטואל הנסיעות לרופא, בזבוז הזמן, חדרי ההמתנה בהם כולם מפזרים על כולם וירוסים וחיידקים – כאיש טכנולוגי זה הציק לי. הבנתי שיש צורך ממשי בבדיקה פיזיקלית שתוכל להיעשות באופן דיגיטלי מהבית. כך נולד המוצר.
“מאז גייסנו סכום משמעותי של קרוב לחמישים מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים הפעילים בעולם הרפואה. החברה נתמכה בשני שלבים על ידי רשות החדשנות. בין היתר על פיתוח אנליטיקות – זיהוי אלמנטים קליניים בדאטה, בפיתוח שעדיין לא שוחרר לשוק”.
“הרפואה צועדת לכיוון של רפואה מרחוק (telemedicine )”, אומר עמי אפלבום, יו”ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה. “הרשות תומכת במגוון חברות היי-טק ואלקטרוניקה בתחום, הנחשבות למובילות בתחומן. חברות אלו מפתחות אמצעים טכנולוגיים המיושמים כבר היום באבחון ובטיפול מרחוק כגון רובוטים בחדרי ניתוח, רישום דיגיטלי ברפואה וכיוצא בזה”.
“עולם הטלרפואה – שירותי רפואה שניתנים מרחוק באופן דיגיטלי – צומח משמעותית בשנים האחרונות. בשנה הקרובה השוק צפוי להגיע להיקף עצום של שלושים מיליארד דולר. רוב תעשיית הטלרפואה מבוסס בארצות הברית, אבל גם במזרח אירופה ומתרחב לכל העולם”, מספר גלעד.
“גילינו שאחד התחומים שהיזמים הכי פחות נוגעים בהם מבחינה טכנולוגית הוא הבדיקה הרפואית הבסיסית של רופא משפחה או רופא ילדים: הפגישה שבמהלכה הרופא לוקח מדדים גופניים בעזרת מדחום או סטטוסקופ, ומעריך את המצב הרפואי של המטופל. מפגשים מסוג זה מהווים את חלק הארי של הביקורים הרפואיים, אבל דווקא תחום זה הוזנח מבחינת פיתוח מחקרי.
“הסיבות לכך שביקורי רופא דיגיטליים מבוססי שיחה או שיחת ועידה בווידיאו לא הפכו עד היום לתחליף מספיק נפוץ לביקורי רופא פיזיים נובעת משתי מגבלות עיקריות. הראשונה היא המימד האישי, שכן מפגש וירטואלי מקשה על פיתוח האמון ברופא מצד המטופל. הסיבה השנייה היא מעשית: עד היום מפגשים אלה לא סיפקו מידע קליני מהימן ואפקטיבי.
“הפיתוח שלנו נותן מענה למגבלה זאת ופותר את הבעיה המשמעותית של זמינות, נוחות ונגישות. כל מפגש דיגיטלי עם הרופא שנערך באמצעות הפלטפורמה כולל שני שינויים משמעותיים המשפרים גם את חוויית הטיפול וגם את האפקטיביות שלה: ערכה ביתית שמאפשרת לבצע בדיקה בסיסית של רופא משפחה או רופא ילדים כולל קבלת נתונים מדויקים על מצבו הרפואי של המטופל. הבדיקות האיכותניות הן לא סתם מספר על סקאלה – להבנת התוצאות המערכת עושה שימוש באלגוריתמיקה ובלמידת מכונה. הבדיקה כוללת פידבק של המטופל על הביקור כולו וכן הקלטה של כל המפגש שמועברת לרופא המטפל. כמובן שהמערכת שלנו מותאמת בעיקר למפגשים שלא דורשים העמקה. אם הרופא מזהה צורך בבעיה רפואית שמצריכה העמקה ובדיקת מומחה הוא מפנה את המטופל להמשך הטיפול הנדרש”.
המערכת של Tyto Care קיבלה אישור FDA בסוף 2016 והחברה החלה בשיווקה בארצות הברית במהלך 2017. לפני שבועות אחדים הייתה השקה באירופה. “המערכת בהחלט מעוררת עניין ואנחנו רואים הרבה ביקוש וגידול בקצב המכירות”, מספר גלעד. “נכון לעכשיו השוק המרכזי שאליו אנחנו מכוונים הוא ארצות הברית. אנחנו עובדים שם מול גופי הבריאות הכי גדולים שיש, שמשלבים אותנו בשירותי הטלרפואה שלהם, עם חברות טלרפואה ענקיות, עם חברות ביטוח ועם המעסיקים הגדולים ביותר כדוגמת גוגל ופייסבוק. בישראל חתמנו עם הכללית שתעשה בחודשים הקרובים השקה גדולה בישראל כחלק משירותי הרפואה שלה”.
מיליארד מפגשי רופא-מטופל בשנה
המערכת הניידת שפיתחה Tyto Care יכולה לעזור לחסוך לחולים את הצורך להגיע אל הרופאים לבדיקה בלי הטרחה והסכנה שבהידבקות מחולים אחרים. בנוסף, היא יכולה לסייע לחולים שגרים במקומות נידחים או לכאלה שמתקשים בניידות בשל נכות, למשל. התקשורת הסלולרית מאפשרת להפוך את הסמארטפון ל”נקודה חמה” להתקשרות דרך הענן בכל מקום ומסיבה זאת הפיתוחים של Tyto Care זוכים להתעניינות רבה מצד כמה גופי ענק בתחום הרפואה באפריקה ובמזרח הרחוק.
“המכשיר יודע לעבוד מול השרתים שלנו ויוצר קשר לבסיס דאטה ייעודי. המידע של כל משתמש נשמר בנפרד ברמת סודיות והצפנת המידע הכי גבוהה שיש. אנחנו עומדים בכל התקינות האמריקאיות והאירופאיות בתחום של חיסיון מידע רפואי. המכשיר מתקשר ישירות מול הענן ומעביר מידע בזמן אמת לרופא, שיש לו חיבור מאובטח אל מערכת המידע. כשהוא פותח את התיק הרפואי של המטופל הוא מקבל קישור לבדיקה שבוצעה אונליין ויכול לראות תוצאות רפואיות, סרטונים ותמונות מאותה בדיקה.
“אני מאמין שנשנה בצורה דרמטית את אופן הצריכה של הטיפול הרפואי הבסיסי בשלב שבו רופא פוגש מטופל. בעולם המערבי מתקיימים מדי שנה כ-4 מיליארד מפגשי רופא ומטופל פנים אל פנים כאשר העומס והעלויות סביבם מטורפות. בעולם השלישי המספרים אפילו גדולים יותר. החזון הוא להפוך חלק משמעותי מהמפגשים לדיגיטליים ולהנגיש שירות רפואי מאוד בסיסי לכל האנשים באשר הם תוך הפחתת עלויות. זה רלוונטי לכל מקום: גם למקומות שמרוחקים מישוב וממרפאה מוסדרת, שיש בהם חודשים ארוכים של חורף ומזג האוויר לא תמיד מאפשר יציאה מהבית ואין רופא נגיש, וגם במטרופולין ענק כמו ניו יורק שהטיפול הרפואי בו מאוד יקר. בנוסף, ניסויים מראים שהבדיקה שנעשית במערכת שלנו, מהבית, נעשית במצב הרבה יותר סטרילי ונוח מאשר במוסד רפואי עמוס חולים.
“יתרון נוסף של המערכת הוא השימוש בכמות הדאטה הרפואית האדירה שמצטברת בה, שהיא ייחודית ל-Tyto. בזכות הפיתוח אנחנו יכולים לקבל הרבה תובנות מעשרות אלפי הבדיקות שנעשו ומהכמות הגדולה שמתווספת ברמה יומית. בעתיד תהיה לנו גם יכולת חיזוי שתאפשר להתריע וללמוד על קשר בין תופעות – לגבי התפתחות אזורית של מחלות עונתיות, למשל. התמונה המתקבלת באמצעות המערכת רחבה בהרבה מאשר זו של רופאים עצמאיים שבודקים מטופל במשך כמה דקות וממשיכים למטופל הבא, ואין להם נגישות לביג-דאטה.
“השלב הראשון שלנו כחברת טלרפואה הוא פתרון טכני של רפואה דיגיטלית שתגיע אל הבתים ואל הקהילה”, מסכם גלעד. “השלב השני הוא להשתמש בדאטה לטובת הסקת מסקנות, מתן התראות ודיאגנוסטיקה הן ברמת משתמש הקצה והן ברמת מערכות הבריאות. לשם אנחנו הולכים”.
>>>
הרופא הצמוד שלך
גם חברת דאטוס (Datos) נולדה בעקבות מקרה רפואי שעורר אצל היזם את הרעיון הראשוני. אורי בטש, מייסד ומנכ”ל החברה, הוא מהנדס תעשייה וניהול שעסק בין היתר בחקר ביצועים ובמודלים לאופטימיזציה בתעשייה ובניהול ופיתוח מוצרים עם מחזורי מכירות במאות מיליוני דולרים.
בתקופה שקינן בו הרצון לעשות משהו חדש, קרה מקרה מצער שהפך לאירוע מכונן – אביה של אשתו, שהיה חולה לב מאובחן, נאלץ פתאום לעבור בדחיפות ניתוח לב פתוח לא מתוכנן. בטש ניסה להבין למה הדבר אירע כרעם ביום בהיר, למרות שהאיש היה חולה כרוני הרבה שנים – כלומר, למה לא ניתן היה לנטר אותו ולדעת שיש במצבו החמרה לפני שהיא נעשתה אקוטית וכך למנוע את הניתוח הדחוף, או לפחות לצפות אותו. כאן נולד הרעיון להקמת דאטוס – חברה לניהול מידע רפואי שמיוצר על ידי החוליםPGHD) – patient-generated health data).
“הבנתי שהבעיה היא לא בטכנולוגיה להבנת רמות לחץ הדם, הדופק או הצטברות נוזלים ושאר הנתונים, שכן הטכנולוגיה עצמה כבר קיימת בשלל מכשירים, אלא בשלב האנליזה של הכמויות הגדולות של המידע שמצטבר. התברר שלמידע אמין ושוטף – רצף טיפולי – יש חשיבות משמעותית בהצלת חיים ובשיפור מדדים קליניים, אבל אף אחד לא רוצה לקחת אחריות על שטף המידע בלי שהוא ינוהל בצורה חכמה ויעילה
“לפלטפורמה שפיתחנו בדאטוס יש יכולת לעשות בדיוק את זה: היא מנהלת את כל המידע שמתקבל מכל החולים ומאפשרת העברה חכמה של מידע אמין בצורה חסכונית מבחינת עלויות. בניגוד לשירותים אחרים הדורשים מרכז ניטור, למשל, אצלנו מדובר בניטור רציף וישיר שמתקבל ללא צורך בהפעלה של call-centers, אלא באמצעות מערכת עצמאית ואוטומטית המעבירה דאטה לארגוני הבריאות. כלומר, הפלטפורמה יודעת לקבל מידע מהמכשירים החכמים השונים המשמשים לבדיקות המדדים הגופניים, לעבד אותו לכדי מסקנות ברורות ולשלוח זאת ישירות לרופא המטפל.
“המערכת כוללת אפליקציית מובייל מותאמת אישית שמיועדת למטופל ומתקשרת איתו באמצעות צ’ט בוט, מערכת לעיבוד נתונים ואנליזה של נתונים ומערכת שמיועדת לרופאים עצמם ומאפשרת להם לנהל את המטופלים השונים: לצפות במידע שהתקבל עליהם, לראות אם הם לוקחים את התרופות ואיך התרופות משפיעות על מצבם הבריאותי.
“את המידע לגבי המדדים המערכת שלנו מקבלת ממכשירים רפואיים אישיים (Personal medical devices), שרובם לבישים (Wearables, ראו כתבת ״בהקשבה מלאה לגוף״) ומאפשרים למטופל לעבור בדיקה בביתו וללא איש מקצוע. המערכת שלנו מאפשרת להשתמש בכל מידע שהמכשירים החכמים מודדים – החל מלחץ דם ועד חמצן, סוכר, דופק וכו’. רוב החברות שפעילות בשוק של המכשירים האלה מתרכזות בהעברת הנתונים הגולמיים לארגון הבריאות. היום כבר מבינים שהרופאים והארגונים הרפואיים לא יכולים להתמודד עם כל המידע הזה, ולכן בניהול דאטה, וניקוי מידע לא חיוני אנחנו פורצי דרך.
“בזכות ה-IoT הטכנולוגיה מאפשרת מעקב על הנתונים הבריאותיים בצורה הרבה יותר זולה ונוחה. עם זאת חשוב להבין שעדיין יש הבדל היום בין מעקב פסיבי לאקטיבי: מדידה אקטיבית היא כאשר אדם מפעיל מכשיר לחץ דם. מדידה פסיבית מתבצעת כשהאדם שם שעון שינטר אותו באופן עצמאי. עם הזמן ולאורך השנים הקרובות יותר מדדים רפואיים יהיו אפשריים במעקב פסיבי.
“דאטוס תומכת בגישת Bring your own device – כלומר עובדת עם מגוון מכשירים מסוגים ומיצרנים שונים, כך שארגון הבריאות והמטופל יכולים לבחור בעצמם באילו מכשירים הם רוצים להשתמש. התמיכה הזאת מסובכת, אבל מאפשרת לנו להקל על המטופלים להצטייד במכשיר המועדף עליהם.
“ככל שהמכשירים מתפתחים יש יותר מידע – אך המידע גולמי ואי אפשר להעביר אותו כמו שהוא. כדי להעביר אותו בדרך שתמקסם את השימושים שאפשר לעשות בו צריך אפשרות לניהול נתונים ולמצוא את הדרך הטובה ביותר לתרגם אותם לרמה הקלינית עבור הצוות הרפואי – וזה מה שאנחנו עושים. המערכת עובדת בזמן אמת ולכן אני נותן לחולה פידבק מיידי ואילו לצוות הרפואי אני מנגיש את המידע בזמן שמתאים להם מבחינת תהליכי העבודה הארגוניים. הפלטפורמה תומכת בהרבה מצבים רפואיים – היא לא מותאמת רק למצב רפואי אחד. היא גם מאפשרת לשים את המטופל במרכז כאדם וכשותף אקטיבי בהצלחת הטיפול. האפשרות לבצע מדידות ואבחנות בלי להיפגש פיזית עם רופא משפרת פערים משמעותיים בין מרכז לפריפריה והופכת את הרפואה לזמינה יותר גם במקומות נידחים”.
היי, כבר לקחת תרופות היום?
“המערכת שלנו לא מסתפקת בהעברה פסיבית של הנתונים, אלא מאפשרת לגייס את החולה עצמו לתהליך הטיפול במחלתו. באמצעות פלטפורמת דאטוס רופא יכול לרשום למטופל מרשם אישי לתוכנית ניטור, תהליך המקביל היום לרישום מרשם לבדיקת מעבדה או לתרופות. מכאן והלאה המערכת תנחה את המטופל בניהול סדר הבדיקות, הטיפולים והתרופות הדרוש לו.
“ניקח לדוגמה אדם שמגיע לרופא עם בעיית לב, סוכרת, לחץ דם או אפילו בעיה אונקולוגית. הרופא מחליט לרשום אותו לתוכנית ניטור ללחץ דם וסוכרת ברמת סיכון 3. מערכת הבריאות הממוחשבת של קופת החולים שבה הוא רשום תאפשר לו כעת שימוש באפליקציה ייעודית המוטמעת בה. הצ’ט בוט של האפליקציה מתקשר עם המטופל ומנחה אותו במהלך היום. למשל, האפליקציה מודיעה לו כשהגיע הזמן למדוד לחץ דם. המטופל מתבקש לחבר מכשיר לחץ דם למערכת והתוצאה נרשמת בתיק הרפואי. המערכת גם מתריעה בפניו אם ערכים מסוימים גבוהים מדי לשעה המסוימת ביום, ותבדוק אם הוא לקח את התרופות כמו שצריך או תנחה אותו לנוח ולמדוד שוב. במקרה שיש מדידה גבוהה והחולה ציין ששכח לקחת תרופות בבוקר, המערכת תתייג את המדידה כ’ללא תרופות’ ובכך תאפשר הבנה עמוקה יותר של המידע שנאסף.
“זה התרחיש של מדידת לחץ דם, אבל המערכת פועלת במצבים רבים נוספים. כל המידע שמתקבל עובר תהליכי וידוא ואימות בדיוק כמו בדיקת מעבדה וכך אנחנו מספקים לרופא רצף טיפולי ותמונת מצב מלאה על המטופל. כולם יודעים שלרופאים אין הרבה זמן להקדיש לכל מטופל, כך שהכנסת המערכת לתהליך העבודה הקיים מאפשרת טיפול צמוד ומדויק גם ללא צורך במעקב אנושי.
“גם הרופאה הכי מסורה רואה את המטופל רק בביקורים. בניגוד לזה, במערכת דאטוס תמונת המצב המתקבלת רציפה. זה מאפשר לנהל את המחלה באופן הרבה יותר מיטבי וגם לחסוך כסף. הניסויים שערכנו מראים שבאמצעות השימוש במערכת מאזנים חולים מבחינת לחץ דם ובסוכרת במחצית מהזמן של טיפול ללא המערכת!
“פרויקט נוסף שמדגים את יעילות המערכת שלנו מבוצע על ידינו בשיתוף בית החולים תל השומר לגבי תהליך שיקום לב. המצב היום הוא שחולה שעובר אפיזודה של ניתוח או צנתור, למשל, צריך לעבור לאחר מכן תהליך שנקרא שיקום לב. התהליך כולל דרישה מהמטופל להגיע פעמיים בשבוע לתל השומר כדי לעבור ניטור של דופק בזמן אימון שיקום הלב. הביקורים האלה דורשים מהמטופל וממשפחתו מאמץ לא פשוט, בעיקר אם הוא לא מתגורר בסמוך לבית החולים. לא פלא אם כן שרק שלושים אחוז מהחולים שזקוקים לכך אכן מתחילים את תהליך השיקום, ומתברר שאחרי חודש-חודשיים נושרים מהתוכנית 50% נוספים מהמטופלים.
“במסגרת הניסוי בדקנו מה קורה כאשר מגיע חולה לשיקום לב וניתנת לו תוכנית ניטור שיקום לב מרחוק שמתנהלת בעזרת הפלטפורמה שלנו. במקרה כזה הוא מגיע לתל השומר פעם אחת בלבד, עובר בדיקת מאמץ שלפי תוצאותיה מותאמת לו תוכנית פרסונלית, מקבל שעון חכם ומשחררים אותו הביתה. מאותו רגע המערכת מנטרת ומנהלת אותו לאורך כל מצב השיקום. אנחנו מפעילים את התוכנית הזאת כבר חצי שנה – ורק אדם אחד נשר ממנה. הצלחנו להוכיח שהחולים מתאמנים יותר לעומת המצב הקיים ולכן משיגים תוצאות קליניות טובות יותר. מסיבה זו, במשרד הבריאות החליטו לאפשר לקופות החולים לשלם על שיקום לב מרחוק על פי הפורמט שלנו”.
המעבר לרפואה אישית וביתית
“הרפואה כפי שהתקיימה עד עכשיו צריכה לעבור שינוי על מנת להתאים לעידן שלנו”, מתאר בטש. “יש גורמים המצביעים בבירור על כך שאי אפשר להמשיך בצורה הקיימת. אפשר לראות את זה בנתונים על עלייה במספר האנשים הזקנים ובכמות המחלות הכרוניות, למשל. ניכר גם חוסר היכולת לטפל בבתי החולים העמוסים לעייפה והצורך לעבור לטיפול בקהילה. דאטוס נותנת מענה יפה לכמה מהקשיים הכרוכים במעבר לרפואה בטיפול ביתי ומספקת רצף טיפולי שהוא חיוני לטיפול נכון בחולים. ישראל באופן כללי פורצת דרך בתחומים אלו ודאטוס מאפשרת להביא את הרפואה הביתה, בניגוד לפרדיגמות שהיו עד היום, בעלויות נמוכות ובאופן אוטומטי.
“השיח היום הוא רפואה מותאמת אישית ואנחנו נותנים לכך מענה מצוין. רפואה מותאמת אישית מביאה בחשבון בנוסף למאפיינים בריאותיים אישיים גם הבדלים ביולוגיים, סביבתיים והתנהגותיים בין אנשים ובין נשים לגברים. הידע הנצבר במערכת שלנו מאפשר בין היתר חיזוי ורפואה מונעת, וכמובן שהתאמה טובה של טיפול לחולה מאפשרת בריאות טובה יותר, שיפור של איכות חיים והארכתם.
“דאטוס עובדת במגוון פרויקטים מרתקים עם גופי מחקר מובילים בארץ ובעולם, וביניהם קופות חולים ובתי חולים. העבודה עם מכוני מחקר אלה מספקת עוד נדבך חשוב לקראת רפואה מותאמת אישית. בהקשר של טיפול פרסונלי יש מי שמדברים על מידע גנטי, אבל זה לא מתחיל ומסתיים בזה. היום מדברים באותה נשימה גם על מידע התנהגותי ומידע מיקרוביום – ורק שילוב של כולם יביא באמת לרפואה מותאמת אישית. גם לידיעה של איכות הטיפול במחלה מסוימת יש משמעות רבה. המדד העדכני של הרפואה לאיכות ברפואה אינו אם הניתוח הצליח – אלא אם אדם חזר לאורח חיים בריא. עד כמה הוא חופשי מכאבים ותופעות לוואי ואיך אורח חייו מושפע מהפרוצדורה הרפואית.
“אחד המחקרים שיתחיל בקרוב ימדוד בדיוק את זה בקרב חולות סרטן שד. אנו נתמקד בשאלה איך הטיפול ותופעות הלוואי באים לידי ביטוי באיכות החיים של המטופלות, על מנת לספק בסיס לרפואה מותאמת אישית. בעבר מחקר שכזה היה מסובך לביצוע אבל כיום בעזרת המערכת ניתן לבצע את המחקר בעלות נמוכה מאוד תוך שילוב שאלונים עם שעונים חכמים שבודקים את הקורלציה בין תופעות הלוואי ורמת האקטיביות.
“מטרת המחקר היא לספק לחולים מידע אישי לגבי היתכנות טיפולים שונים לאותה מחלה וכל זאת על ידי ניתוח התוצאות של חולים הדומים להם. תחשבו על ההמלצה של אמזון למוצרים שעניינו קונים כמוכם – המערכת מאפשרת לבצע את אותה פרסונליזציה ברפואה ובכך לייצר רפואה מותאמת אישית שנגישה לכל.
“הרפואה בישראל מאוד מתקדמת בתחומי הרפואה והטכנולוגיה והסיבות לכך עוברות בחלקן דרך מערכות המחשוב המתקדמות ברפואה הישראלית. בכל מדד רפואי, מהוצאה לנפש ועד תורים, ילודה, ותמותה, ישראל מובילה בענק על ארצות הברית, למשל.
“בישראל ברגע שאני מראה שאני נותן רפואה טובה יותר מהרפואה הקיימת – אני בפנים. מה גם שאני חוסך עלויות. יש פתיחות מאוד גדולה במערכת הרפואית בישראל לסטארט-אפים ולטכנולוגיה חדשה. בארצות הברית, לעומת זאת, כשאני פונה לארגון רפואי גדול ככל שיהיה, הדבר הראשון שהוא חושב עליו הוא איך לקבל על זה כסף מחברות הביטוח ולכן זה מצריך היערכות שונה לגמרי מבחינת איך ניגשים לשוק ואיך מציגים את הערך לארגוני הבריאות.
“בתחום הבריאות גם השיווק וגם תהליכי העבודה מאוד ארוכים ונדרשים אורך רוח וכסף על מנת להחזיק מעמד במהלך הפיתוח לפני שההכנסות מתחילות להגיע. אנחנו קיימים שלוש וחצי שנים, ונתמכנו מראשית הדרך על ידי רשות החדשנות. הם עזרו לנו להחזיק את הראש מעל המים בתקופות שהסיוע היה קריטי. היום אנחנו כבר מוכרים בכחצי מיליון דולר, אבל לא הייתי מצליח להגיע לשלב הזה בלי הסיוע של רשות החדשנות.
“החזון שלי הוא לאפשר חוויית משתמש אֲחוּדָה (אינטגרלית) לחולים לא רק דרך אפליקציית מובייל, אלא גם דרך הערוצים הרבים שיקיפו אותנו ככל שה-IoT ילך ויתקדם, כולל עוזרים וירטואליים וכלי רכב חכמים. נצטרך לדעת ליצור חוויה שתהיה מצד אחד פרסונלית ותדע לשמור על הפרטיות ומצד שני תאפשר לכולנו רפואה טובה ומתקדמת יותר, כל זאת תחת מגבלות העלויות של תחום הבריאות”.