בשר מתורבת

בניגוד לתחליפי בשר המבוססים על חלבון צמחי, מדובר בבשר מן החי לכל דבר. התהליך מתחיל בלקיחת דגימת תאים זעירה מבעל חיים וגידולם במעבדה בתוך ביו-ריאקטורים, ללא כל צורך בשחיטה או פגיעה בחיה. התאים מקבלים סביבה תזונתית ("מדיום גידול") המדמה את התנאים הטבעיים, ותוך מספר שבועות מתפתחים לנתח בשר הזהה בטעמו, במרקמו ובהרכבו התזונתי לבשר המסורתי.

הטכנולוגיה ואתגרי הייצור כדי לייצר נתחים מורכבים במרקם המוכר (כגון סטייק), נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של הנדסת רקמות והדפסת תלת-ממד ביולוגית (3D Bioprinting) היוצרת "שלד" צמחי שעליו התאים גדלים. האתגר הכלכלי המרכזי בתעשייה כיום הוא הוזלת עלויות הייצור, ובפרט מחירם הגבוה של "פקטורי הגדילה" האחראים על התפתחות התאים. חברות ישראליות הנתמכות על ידי הרשות מפתחות שיטות חדשניות, כגון חקלאות מולקולרית או התססת שמרים, כדי לייצר את אותם פקטורים בצורה זולה והמונית.

החשיבות האסטרטגית: קיימות וביטחון תזונתי המעבר לבשר מתורבת עונה על שני אתגרים גלובליים ולאומיים מהותיים:

• קיימות והגנת הסביבה: התהליך חוסך אחוזים ניכרים משטחי הקרקע וצריכת המים, ומקטין באופן דרמטי את פליטת גזי החממה וזיהום הקרקע המאפיינים את תעשיית משק החי המסורתית.
• ביטחון תזונתי: הטכנולוגיה מאפשרת למדינה כמו ישראל, המייבאת את הרוב המוחלט של בשר הבקר הנצרך בה, לייצר חלבון באופן עצמאי, רציף ומקומי, ללא תלות באקלים, במגפות או בשרשראות אספקה בינלאומיות פגיעות.

פעילות רשות החדשנות ומאגד הבשר המתורבת כדי לשמר את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית מול מדינות עתירות תקציב, רשות החדשנות מממנת ומובילה בניית תשתיות לאומיות לקידום התעשייה. המהלך הבולט ביותר הוא הקמת "מאגד הבשר המתורבת", אשר מפגיש בין מוסדות אקדמיים מובילים, חברות סטארט-אפ פורצות דרך, וענקיות מזון מסורתיות (כגון תנובה). מטרת העל של המאגד היא איגום משאבים לפיתוח טכנולוגיות גנריות שיוזילו את הייצור, יפתרו את אתגרי המעבר מייצור במעבדה לייצור תעשייתי נרחב (Scale-up), ויאפשרו לבשר המתורבת להגיע למדפים במחיר שיתחרה בבשר הרגיל.