על קו הזינוק: טכנולוגיות מפציעות

טכנולוגיות מפציעות הן טכנולוגיות חדשניות הנמצאות בשלבי התפתחות מוקדמים וטומנות בחובן פוטנציאל עצום לשינוי פני התעשייה והחברה. רשות החדשנות בחרה להתמקד בטכנולוגיות בהן הזמן שלוקח עד לפיתוח מוצר מוערך בטווח של 3-8 שנים. טווח זה מאפשר זיהוי של הטכנולוגיות המפציעות הרלוונטיות לתעשייה הישראלית. בנוסף, הוא מגדר את טווח ה”ניחוש” ומאפשר לרשות זמן להכנת הסיוע בהתמודדות עימן. יצירת תשתיות ידע ותשתיות פיזיות לטכנולוגיות אלו נמנית עם המטרות המרכזיות של רשות החדשנות.

בכל שנה מבצעת רשות החדשנות סקירה מקיפה ויסודית שמטרתה לזהות טכנולוגיות אלו על פי הגדרות וקריטריונים שונים. הסקירה מיועדת להנחות את החברות לכיוונים הטכנולוגיים שהרשות סבורה שיהיו משמעותיים בעתיד הקרוב. בהתאם לסקירה, רשות החדשנות תדע מתי לפעול – לתמרץ מוקדי ידע, לפתח תוכניות הכשרה, להבשיל ידע באקדמיה, להשקיע בתשתיות וליצור פלטפורמות תומכות.

ד”ר אביב זאבי, מנהל חטיבת תשתיות ברשות החדשנות מסביר: “המטרה היא ליצור תשתית מאפשרת לחברות, על מנת שאלו ישמרו את מקומן בחזית הטכנולוגית ולאתר את הממשקים החדשים, שיותר קשה להם לצמוח ולהפציע. טכנולוגיות שבהן השקעת רשות החדשנות יכולה לעשות את ההבדל בין אימוץ הטכנולוגיה כבר בתוך שלוש שנים לבין השימוש בה בעשור הבא”.

איך מזהים טכנולוגיות מפציעות?

תהליך איתור הטכנולוגיות המפציעות ברשות החדשנות הינו מקיף ורב-שלבי. תחילתו באיסוף נתונים ממגוון רחב של מקורות כגון: מאמרים, מחקרי שוק, מקורות מקוונים, ומאגרי מידע. הנתונים שנאספו מנותחים ועוברים תיקוף תוך שיתוף פעולה עם נציגי התעשייה, האקדמיה וחוקרים מובילים. ניתוח הנתונים והתיקוף כוללים בין היתר סקירה טכנולוגית ברמה עולמית, התחשבות בצרכים לאומיים, ידע מקומי, יתרון יחסי, ובחינת ההשפעה הכלכלית הצפויה על השוק. בנוסף לשיתופי הפעולה שהוזכרו, מקיימת הרשות מפגשי שולחנות עגולים על מנת לעודד דיון מעמיק ושיתוף ידע בין מומחים מתחומים שונים, המהווים בסיס להמלצות להמשך, ולהשקעות של רשות החדשנות. בתום התהליך רשות החדשנות מחזיקה ברשימה מגובשת של טכנולוגיות מפציעות.

תהליך זה של איסוף נתונים, איתור ותיקוף של טכנולוגיות מפציעות דורש עומק וגמישות מחשבתית, והוא טומן בחובו לא מעט אתגרים ודורש מאיתנו להיות ממוקדים ומדויקים בדרישות של כל אחת מהטכנולוגיות. לדוגמה, עלינו להבין בכל טכנולוגיה האם נדרשים לפיתוחה ציוד ומומחיות שאינם קיימים בישראל, האם יש קושי באיתור היישומים הפוטנציאליים, האם קיים ידע באקדמיה שאינו נגיש לתעשייה והאם קיימים חסמים רגולטוריים.

בשלב הבא, לאחר שרשימת הטכנולוגיות החדשות גובשה, עוברת רשות החדשנות להסטת משאבים רבים לקידום של התשתיות והמחקר של טכנולוגיות אלו בישראל.

לסיכום, הצלחת הרשות נמדדת בערך שהיא יוצרת עבור התעשייה, בין אם על ידי פתירת כשלי השוק, באמצעות קידומן של טכנולוגיות לשלבי הפיתוח מהר יותר בהשוואה לעולם, או בהיקף המסחור של ידע אקדמי. כל זאת, תוך  מאמצים רבים ומתמשכים על מנת לגשר בין האקדמיה לתעשייה. אז נכון, ישראל מובילה בתחום זה ביחס למדינות אחרות, אך ישנן טכנולוגיות רבות על “מדפי” האקדמיה והערך הכלכלי הטמון בחובן מוביל את הרשות להשקיע בהבאתן לכדי יישום בתעשייה.