מחקר חדש של Start-Up Nation Policy Institute ורשות החדשנות אשר בדק את הירידה בכמות הסטרטאפים בישראל קובע :

הדו”ח מצביע על מגמה מדאיגה של ירידה ביזמות גם בתחומים נוספים הנובעת מריבוי האפשרויות העומדות בפני יזמים פוטנציאליים ועל הקושי להתחרות על כוח אדם עם החברות הגדולות והרב-לאומיות

דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “סטרטאפים הינם מקור קריטי לחדשנות פורצת דרך בסיכון גבוה. אנו מייחסים חשיבות רבה לאיזון בין חברות צומחות ושלמות לבין הצורך של האב החדשנות הישראלי להמשיך להתגוון באמצעות מיזמים חדשים שיביאו לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחומים חדשים. מחובתנו להמשיך לעקוב כל העת אחר מגמות אלה, ולהמשיך ולחזק את הנבטת החברות במגוון רחב של תחומים מתפתחים, על מנת לאפשר לתעשייה להמשיך להתפתח לטובת הכלכלה הישראלית.”

מנכ”ל מכון המדיניות SNPI, אורי גבאי: ” הממצאים העולים ממחקר זה מצביעים על כך שהירידה המתמשכת במספר הסטארטפים משלבת  שתי מגמות: ירידה ביזמות הנובעת מהתבגרות האקוסיסטם ותחרות עזה על מקורות, ובעיקר על הון אנושי; ומגמה עולמית של שינוי בסקטורים ה”חמים” שהובילה לירידה במספר החברות החדשות בסקטור הפרסום והרשתות החברתיות. אנו במכון המדיניות SNPI נמשיך לעקוב אחר המגמות בתחום ובהתאם נבחן המלצות שתשקפנה את הצעדים הנדרשים לטובת המשך פיתוח החדשנות הישראלית”.

שינויים טכנולוגיים גלובליים הקטינו את הביקוש לפתרונות בתחום הפרסום והרשתות החברתיות ובהתאם את מספר החברות החדשות בתחום- 70% מהירידה היא בסטארטאפים בתחום ה-Social Media & Advertising.

הדוח ממליץ לא להתעלם מנורת האזהרה לגבי הירידה ביזמות ויש להמשיך ולעקוב אחר מספר הסטארטאפים החדשים ועל הרכבם הענפי, בדגש על סקטורים בעלי סיכון טכנולוגי גבוה. אולם קובע כי טרם נחצה הרף המחייב התערבות ממשלתית חריגה בהיקפה, מעבר לפעילות רשות החדשנות בתחומי ההנבטה.

מדי שנה, מאז שנת 2016, נפתחים בישראל פחות ופחות סטארטאפים, הנושא מהווה סמן לדאגה בענף ההייטק. מחקר חדש של מכון המדיניות Start-Up Nation Policy Institute מביתStart-Up Nation Central ורשות החדשנות שמתפרסם היום מוצא כי המגמה הזו שאינה ייחודית לישראל

מתרכזת בעיקר בתחום הפרסום והרשתות החברתיות והמקור העיקרי שלה הוא שינויים טכנולוגיים גלובליים ו”מגמות” בשוק החדשנות העולמי.

על פי נתוני פלטפורמת איתור החדשנות Start-Up Nation Finder ניכרת ירידה ממוצעת של כ-14% בפתיחת סטארטאפים חדשים מידי שנה משנת 2016. במקביל, נתוני רשות החדשנות מלמדים כי מגמה זו החלה כבר שנתיים קודם לכן. בחינת הנתון העולמי בפתיחת סטארטאפים מצביעה על מגמה דומה של ירידה ממוצעת שנתית של 17% משנת 2016.

בין השנים 2014-2020 לבדן נכנסו לישראל כ-200 תאגידים רב-לאומיים חדשים, וביחד עם חברות הצמיחה ישנה תחרות גוברת על משאבי כוח האדם המצויים במחסור ונחוצים להקמה של חברות הזנק. התוצאה הייתה שהחברות הגדולות והצומחות משכו יזמים פוטנציאליים לתפקידי ניהול בשכר גבוה, בתנאים נוחים ובסיכון נמוך, והורידו את המוטיבציה להקמת מיזמים חדשים. העלייה בשכר השפיעה גם על עלויות הקמת חברות הזנק חדשות שכן בשלבי ההקמה, ההוצאה המרכזית של סטארטאפ טיפוסי היא על עובדי מחקר ופיתוח בעלי כישורים טכניים גבוהים במיוחד, ואלה בדיוק העובדים ששכרם עלה בצורה החדה ביותר בשנים האחרונות.

מגמה נוספת שזיהו החוקרים היא שעיקר הירידה בהקמת חברות הזנק מתרכזת בתחום של Social Media & Advertising. הירידה בהיקף החברות החדשות המוקמות בסקטור זה ניכרת החל בשנה הראשונה במחקר (2014). כאשר משווים את ההפרש במספר הסטארטאפים שנפתחו בשנת 2019 לאלה שנפתחו בשנת 2014 (200), נראה כי הירידה בסקטור זה מהווה כ-70% מכלל הירידה באותן השנים.

המחקר בחן גם טענה על פיה הצמצום במספר הסטארטאפים החדשים נובע משיפור ביכולת של משקיעים לזהות חברות מוצלחות על פני חברות פחות מוצלחות. טענה זו נבחנה באמצעות מדד שבחן את אחוז החברות בכל שנתון שהצליחו לגייס השקעת Seed ומעלה תוך פרק זמן נתון. הנתונים לא מצביעים על עלייה באיכות הסטארטאפים שהוקמו בשנים האחרונות ולכן לא נמצאו סימוכין לטענה של השתכללות ביכולת המשקיעים לזהות הצלחה בשלב מוקדם.  

יש מקום לדאגה אך טרם נחצה הרף הדורש התערבות ממשלתית חריגה בהיקפה

החוקרים סבורים כי מגמת הירידה ביזמות במגוון ענפים בהחלט צריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות, בעוד שההתאמות הענפיות בשוק אינן מהוות מקור לדאגה.  משך הזמן הקצר יחסית, הפיגור בקבלת הנתונים המלאים ומגיפת הקורונה מקשים על ההבחנה בין הסיבות לירידה. בשל כך החוקרים סבורים כי אין מקום כעת להתערבות ממשלתית חריגה בהיקפה מעבר להשקעות הסטנדרטיות של רשות החדשנות, אך יש בהחלט מקום להיערך לכך.

אמנם הממשלה שואפת להגדיל משמעותית את מספר עובדי ההייטק, ומספר גדול של סטארטאפים חדשים מדי שנה מגדיל את הסיכוי לצמיחתה של שכבה גדולה יותר של חברות טכנולוגיה ישראליות מבוססות, אך לדברי החוקרים לא ברור האם קיים מספר אופטימלי ואיזון נכון בין עידוד צמיחה לעידוד התחרות על המשאבים ולכן לא נחצה הרף הדורש התערבות ממשלתית. עם זאת בהחלט נדרש המשך מחקר ומעקב אחר הירידה במוטיבציה ליזמות ובפגיעה אפשרית בסקטורים נוספים.

***

אודות Start-Up Nation Policy Institute: מכון המדיניות SNPI הוא מכון מחקר עצמאי העוסק בעידוד מדיניות החדשנות בישראל. המכון עובד בשיתוף המגזר הציבורי, תעשיית ההייטק ומקבלי החלטות נוספים על מנת לקדם מדיניות שתשמר את ההובלה הטכנולוגית של ישראל ותרחיב את השפעתה של החדשנות הישראלית על סקטורים נוספים במשק ובכלל החברה הישראלית. המכון הוא חלק מקבוצת Start-Up Nation Central  וממומן באופן מלא על ידי תרומות פילנתרופיות.

להורדת הדוח המלא, לחצו כאן