מגמות

חדשנות בישראל: התפתחויות בתעשייה ובממשלה 2016-2017

תעשיית ההיי-טק הישראלית דינמית ומשתנה. מה קרה למדד ההיי-טק, מהן המגמות המימוניות הבולטות, ואילו שינויי רגולציה התרחשו? התפתחויות בהיי-טק 2017-2016

תעשיית ההיי-טק בישראל – הגאות ממשיכה

בשנת 2015 היינו עדים לשיא ביצועיה של תעשיית ההיי-טק הישראלית, כפי שהשתקף במדד ההיי-טק של רשות החדשנות (ראה מסגרת). בשנת 2016 נשמרה רמת הביצועים הגבוהה, אולם חלה ירידה קלה במספר אינדיקטורים, שהתבטאה הן בתת-מדד חברות ההזנק והן בתת-מדד החברות הבוגרות. מכאן עולה השאלה – האם רמה זו משקפת את תקרת הזכוכית של ביצועי התעשייה, בהינתן המגבלות הנוכחיות שלה (ובראשן המחסור בכוח האדם המיומן)? לצד דיון בביצועי התעשייה לשנים 2015 ו-2016 כפי שהם משתקפים באינדיקטורים השונים המשוקללים במדד ההיי-טק, נציג בחלק זה גם אינדיקציות ראשונות להישגי ההיי-טק בשנת 2017.

מהו מדד ההיי-טק?

מדד ההיי-טק הוא מדד סינתטי שנוצר על ידי חטיבת האסטרטגיה והכלכלה ברשות החדשנות. המדד נועד לשקף את הרבדים השונים של הפעילות בתעשיית ההיי-טק הישראלית. המדד מחולק לשני תתי-מדדים: תת-מדד חברות ההזנק ותת-מדד החברות הבוגרות, מתוך הבנת ההבדלים המהותיים בין החברות הגדולות והבוגרות לבין חברות ההזנק שפועלות בשוק המקומי (לפירוט האינדיקטורים המרכיבים את המדד וערכיהם לאורך שנות המדידה, ראה נספח לפרק זה). התוצאה המצרפית של המדד עצמו משקללת את שני תתי-המדדים הללו.

השנה עודכנה מתודולוגיית חישוב המדד, בשיתוף פעולה עם פרופ’ קמיל פוקס. השינויים המרכזיים נסקרים בהרחבה בנספח המתודולוגיה שניתן למצוא באתר הרשות תחת פרסומי חטיבת אסטרטגיה וכלכלה.
http://economy.gov.il/RnD/Documents/HiTechIndex.pdf

כפי שעשינו בשנים קודמות, אנו ממשיכים להבחין בין שתי קבוצות במסגרת הדיון במצבה של תעשיית ההיי-טק – קבוצת חברות ההזנק וקבוצת החברות הבוגרות. בקבוצת חברות ההזנק המשיכה המגמה החיובית והעקבית שהחלה עם היציאה מהמשבר הפיננסי העולמי, גם אם ברמה פחותה במעט מהשיא של שנה שעברה (ראו תרשים 2).

להיקף גיוס הכספים הגבוה על ידי חברות ההזנק היה משקל רב בתוצאה זו. לפי חברת המחקר IVC, כ- 4.8 מיליארד דולר זרמו לקופות החברות, נתון המציין שיא שנתי חדש בישראל. זאת בעוד שבארצות הברית השקעות ההון סיכון דווקא הצטמצמו, לראשונה אחרי רצף של חמש שנות צמיחה. נוסף על כך, סבבי הגיוס עצמם היו גדולים מהרגיל: גובה הגיוס הממוצע עמד על 7.2 מיליון דולר, כ-20 אחוזים מעל הממוצע בחמש השנים האחרונות. בפרט, גובה הגיוס הממוצע בשלבים מתקדמים[1] עלה מכ-20 מיליון דולר ב-2015 ל-25 מיליון דולר ב-2016.[2]

שנת 2017 נפתחה בקצב דומה, כאשר במחצית הראשונה גויסו 2.3 מיליארד דולר, 75 אחוזים מתוכם בעסקאות mid-stage ו-late stage (כולן בהיקף של למעלה מ-10 מיליון דולר לעסקה).[3] תוצאות אלו מעידות ככל הנראה הן על בגרות ובשלות החברות הישראליות והן על מוכנות גבוהה מבעבר של המשקיעים להיות מעורבים בהשקעות המשך בשלבים מאוחרים.

ירידה קלה ביחס ל-2015 נרשמה בתוספת נטו של חברות הזנק חדשות (חברות שנפתחו בניכוי חברות שנסגרו), אך יש לציין כי תוספת נטו של מעל 600 חברות למניין חברות ההזנק היא תוספת משמעותית שמדינות רבות היו מתקנאות בה.

היקף האקזיטים בשנת 2016 היה מעט נמוך מבשנים קודמות, אולם חשוב לציין כי אין הסכמה מלאה לגבי נתון זה, ובפרט לגבי השאלה כיצד מגדירים “אקזיט ישראלי”.[4]  עם זאת, היקף האקזיטים עשוי להגיע לשיא חדש ב-2017 לאור מספר עסקאות ענק שהתבצעו השנה: סגירת עסקת מכירת Mobileye לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר;[5] מכירת נוירודרם, שנתמכה על ידי רשות החדשנות לאורך כל דרכה, לתאגיד מיצובישי תמורת 1.1 מיליארד דולר, ומכירת פלאריום לאריסטוקרט האוסטרלית תמורת חצי מיליארד דולר. נתון זה מעיד שוב על האטרקטיביות והרמה הטכנולוגית הגבוהה של חברות ההזנק הישראליות, אך גם מציב אתגר מדיניות – כיצד להשאיר עוד מפירות ההייטק בישראל כאשר ענקיות הטכנולוגיות צמאות לרכוש את הטכנולוגיה הישראלית בשלבים מוקדמים. סוגיה זו נידונה בפרק העוסק באסטרטגיית רשות החדשנות בדוח זה.

אקזיט ענק אחר שבלט ב-2017 מבטא את אי-מימוש הפוטנציאל הטמון בתעשיית הפארמה הישראלית. חברת Kite Pharma, שבבסיס המוצרים שלה עומדת טכנולוגיה שפותחה במכון וייצמן, נמכרה לאחרונה ב-12 מיליארד דולר ל-Gilead האמריקנית. Kite Pharma אמנם התחילה את דרכה במכון וייצמן והעומד בראשה הוא ישראלי, אולם כל פעילותה מתנהלת בארצות הברית: היא רשומה שם ומרבית המשקיעים והעובדים שלה הם אמריקנים. לפיכך, מדינת ישראל תיהנה מחלק זעום בלבד מהפירות הכלכליים של הטכנולוגיה שמקורה  בישראל.

קבוצת החברות הבוגרות הציגה תמונה דומה, קרי, ביצועים חיוביים אך נמוכים מאלו של שנת 2015,[6] דבר שהתבטא בירידה בתת המדד הרלוונטי (ראה תרשים 3).

בשנת 2015 עלו כמעט כל האינדיקטורים המרכיבים את תת-מדד החברות הבוגרות, ועליות בולטות במיוחד ניכרו בסך שווי הרכישות שביצעו חברות היי-טק ישראליות[7] ובסך ההנפקות השניוניות של חברות ישראליות.[8] הנפקות אלו שימשו, בין היתר, למימון אותן רכישות. בשנת 2016 ניכרו ירידות ברוב האינדיקטורים המרכיבים את תת-המדד, כפי שניתן לצפות לאחר שנת שיא, ובכל זאת מספר אינדיקטורים משקפים הישגים חשובים. בפרט, סך שווי הרכישות שביצעו חברות ישראליות המשיך לטפס והעפיל ל-8.5 מיליארד דולר[9]; שיעור השכירים בהיי-טק מסך השכירים במשק חזר לרמתו המקסימלית – 8.3 אחוזים – אליה הגיע ערב המשבר ב-2008;[10] וסך ייצוא ההיי-טק הגיע לשיא של כ-43 מיליארד דולר, המשקף גידול של כ-5 אחוזים (ראו תרשים 4).[11]

מקור: למ”ס ומכון הייצוא

הגידול בייצוא ההיי-טק נובע כולו מצמיחה של כ-20 אחוזים בייצוא שירותים (אשר כולל בעיקר שירותי מחשוב ותוכנה, וכן שירותי מו”פ, תקשורת ועוד). הייצוא התעשייתי, לעומת זאת, נחלש בכ-6 אחוזים. מגמת שינוי תמהיל ייצוא ההיי-טק והסטת המוקד מייצור לשירותים צפויה להימשך בשנים הקרובות, כפי שמשתקף כבר בתוצאות המחצית הראשונה של 2017.[12] גורם לדאגה הוא החולשה שהציגה לאחרונה חברת טבע, שעלולה להשפיע שלילית על סך הייצוא הישראלי כמו גם על הבורסה בתל אביב.        

מגמות גלובליות: האם האפשרויות לאקזיטים מצטמצמות?

מערכת החדשנות הגלובלית עדה בשנים האחרונות לשתי מגמות מימוניות בולטות, שעשויות להשפיע גם על תעשיית ההיי-טק הישראלית.

ראשית, תופעת “חדי הקרן” (חברות שמוערכות בשווי הגבוה ממיליארד דולר), שהחלה להתפשט בתעשיית החדשנות הגלובלית ב-2014, מייצרת לעיתים קושי בגיוס הון בשלבים מתקדמים או במימוש (אקזיט) עבור חברות הזנק. בימיה הראשונים של התופעה, חדי הקרן גייסו הון בהיקף מסיבי, לפי שווי של מיליארדים. כעת, משקיעים רבים שהשתתפו בעסקאות הגיוס האלו ממתינים לראות האם החברות הללו יצליחו להגדיל אף יותר את השווי שלהן ולהפוך מימוש לכדאי – לעיתים לשווא. דוגמה עדכנית לכך התפרסמה לאחרונה עם קריסתה של חברת Jawbone האמריקאית, שפיתחה טכנולוגיה לבישה (wearables), ובתקופת השיא שלה שוויה הוערך ב-3.3 מיליארד דולר. החברה קיבלה הצעת רכישה טרם קריסתה, אולם נאלצה לדחות אותה משום שזו שיקפה שווי נמוך בהרבה מהגיוס האחרון – 1.5 מיליארד דולר בלבד.

מקור: Tech Crunch

יש הטוענים כי ההאטה בהשקעות הון סיכון בארה”ב ב-2016 נבעה, בין היתר, מתופעה זו. קרנות הון סיכון העדיפו השקעות המשך בשלבים מאוחרים בחברות הפורטפוליו שלהן על פני השקעה בחברות חדשות וצעירות, אך הערכות השווי הגבוהות לפיהן חברות גייסו מימון ב-2014 וב-2015 הקשו על יישום השקעות המשך מוצלחות. אולם, במחצית הראשונה של 2017 ניכרת מגמת התאוששות של תעשיית ההון סיכון העולמית. בפרט, ברבעון השני נפסקה מגמת הקיפאון בהערכות שווי לסבבים מאוחרים, ו-16 חברות הפכו לחדי קרן חדשים.[13] מכאן, ייתכן שעוד מוקדם להספיד את התופעה.

כך או כך, נראה שהקשיים שייצרה תופעת חדי הקרן פסחו עד כה על התעשייה הישראלית. אנו עדים, בדומה למתרחש בעולם, לדגש מוגבר על השקעות המשך בשלבים מאוחרים, ובמקביל לעלייה עקבית בשווי לפיו חברות מגייסות מימון. לפיכך, כנראה שהערכות השווי שניתנו לחברות ישראליות בגאות השיא שהתרחשה ב-2015 שיקפו את ערכן האמיתי.

מגמה גלובלית נוספת היא תהליך קונסולידציה (התמזגות) שמתרחש בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות. בשנת 2016 נרשם מספר שיא של עסקאות מיזוגים ורכישות בתעשיית ההיי-טק העולמית (ראה תרשים 6), בהן עסקאות ענק כגון רכישת NXP על ידי Qualcomm ב-47 מיליארד דולר ורכישת LinkedIn על ידי Microsoft ב-28 מיליארד דולר. יש הטוענים כי מגמה זו עשויה להקטין את היתכנות הרכישה האסטרטגית עבור חברות טכנולוגיה צעירות. זאת משום שריבוי מיזוגי הענק משמעותו קיטון במספר הרוכשות הפוטנציאליות, ובקרב אלו שנותרו – דילול קופת המזומנים והסטת הקשב הניהולי ליישום תהליכי האינטגרציה המלווים מיזוגים.

מקור: Delogic

בעוד שאפשרויות הרכישה על ידי חברות טכנולוגיה גדולות מצטמצמות, חברות ענק הפועלות בענפים שאינם טכנולוגיים מתחילות להתעניין ברכישה והטמעה של טכנולוגיות חדשניות. תופעה זו היא חלק מתהליך רחב יותר של טשטוש גבולות בין תעשיית ההיי-טק ובין ענפים “מסורתיים”, כאשר האחרונים הופכים יותר ויותר למבוססי טכנולוגיה. כך, בשנת 2016, ענקית הקמעונאות האמריקנית WalMart רכשה טכנולוגיות בסך 3.3 מיליארד דולר, Unilever רכשה טכנולוגיות בסך כמיליארד דולר, וכמוה אף חברת GM. WalMart אף השיקה בשנת 2017 חממה לחברות הזנק, במטרה להשקיע בטכנולוגיות פורצות דרך לעולם הקמעונאות. בצדה השני של התופעה, חברות טכנולוגיה מתעניינות ברכישת חברות מענפים “מסורתיים”. כך, למשל, חברת Amazon רכשה השנה את רשת קמעונאות המזון Wholefoods. היקפה של מגמה זו עודנו מצומצם, אולם יש להמשיך ולעקוב אחר התפתחותה.

פעילות ממשלתית – הקלה בתנאי עשיית עסקים וקידום ההון האנושי לתעשייה

בשנים 2016- ו-2017 ננקטו מספר צעדים ממשלתיים שצפויים להועיל לתעשיית ההיי-טק הישראלית, ובכללם הקלות רגולטוריות ופעולות לחיזוק התשתיות הנדרשות לתעשייה.

ראשית, הממשלה עדכנה את סביבת המיסוי של חברות עתירות ידע בישראל בתגובה לפרסום תקנות ה-BEPS, שמטרתן למנוע ניוד רווחים של חברות עתירות ידע למדינות מיטיבות מיסוי ומקלטי מס ברחבי העולם. במסגרת זו, התקבל בשלהי 2016 תיקון לחוק לעידוד השקעות הון שעיקרו הורדת מס החברות לחברות עתירות ידע מ-25 אחוזים ל-6-12 אחוזים, כתלות באופי החברה, והטבות נוספות במס על דיבידנד ובמס על רווחי הון. התפתחות זו מוצגת בהרחבה בפרק העוסק במרכזי המו”פ של חברות רב-לאומיות בדוח זה.

שנית, באוגוסט 2017 הכנסת אישרה הצעת חוק להסרת חסמים בירוקרטיים ולהקלה על ביצוע מיזוגים ורכישות בתחום ההיי-טק בישראל. מטרת החוק היא להתאים את הרגולציה על שינויים מבניים בחברות לצורכיה של תעשיית ההיי-טק, אשר מאופיינת בשינויים עסקיים תכופים וצמיחה מהירה. במסגרת זו, החוק מרחיב את תחולתן של הקלות מס בשינויים מבניים שונים, דוגמת מיזוג ופיצול של חברות והעברת נכסים. בנוסף, הוא מסיר חסמים ביורוקרטיים, כדוגמת הצורך באישור מנהל רשות המיסים לביצוע מיזוג בדרך של החלפת מניות ולפיצול אנכי. כך, הוא צפוי להגביר את האטרקטיביות של עסקאות מיזוגים ורכישות עבור משקיעים וחברות. שלישית, בתחילת שנת 2016 הכנסת אישרה תיקון לחוק האנג’לים, אשר הרחיב את תחולת הטבת המס הניתנת למשקיעים יחידים (אנג’לים) על השקעה בחברות היי-טק בשלבים התחלתיים של פעילותם.

בנוסף, בתחילת 2017, לאור המחסור במהנדסים ובמתכנתים בתעשיית ההיי-טק שהוצג בהרחבה בדוח החדשנות 2016, התקבלה החלטת ממשלה להוציא לפועל תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק. התכנית מגייסת לפעולה את כלל השחקנים הרלוונטיים בממשלה, ומונה מגוון צעדים להגדלת היצע ההון האנושי לתעשייה. בין היתר, נקבע כי הוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) תפעל לגידול של 40 אחוזים במספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק; הממונה על התעסוקה תפעל לשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בתעשיית ההיי-טק, בדגש על נשים, חרדים ואוכלוסיית המיעוטים; ורשות החדשנות תפעל לקידום הכשרות חוץ-אקדמיות הרלוונטיות לתעשיית ההיי-טק (ראה מסלול “סיירות תכנות” בפרק העוסק באתגר ההון האנושי בדוח זה). בנוסף, הוחלט לנקוט צעדים שונים להגדלת פוטנציאל ההון האנושי לתעשיית ההיי-טק באמצעות שילוב כוח אדם מחו”ל: ישראלים חוזרים, עולים חדשים ואזרחים זרים.

[1] Series B והלאה

[2] Geektime (January 2017). Annual Report 2016: Startups and Venture Capital in Israel

[3] נתוני IVC

[4] IVC דיווחו על סכום כולל של 10 מיליארד דולר ב2016 עוד ש-PWC דיווחו רק על 3.5  מיליארד דולר. ההבדל נובע מחילוקי דעות לגבי הכללת רכישת Playtika על ידי קונסורציום סיני בהשתתפות חברת המשחקים Giant Interactive  מידי רוכשיה הקודמים –  Caesars Interactive Entertainment, שאף הם לא היו ישראלים. לצורך חישוב המדד נעשה שימוש בדיווח IVC בהחסרת עסקת Playtika.

[5] חברת מובילאיי כבר חצתה את שלב ההזנק והפכה לחברה מבוססת עוד בטרם הרכישה. בהתאמה, ניתן לומר שמדובר בעסקת מיזוג ולא בעסקת מימוש.

[6] בדוח החדשנות 2016 הוצגה תמונה חלקית בלבד ביחס ל-2015 עבור תת-מדד החברות הבוגרות.

[7] 7.7 מיליארד דולר, לאחר השמטת עסקת טבע-אלרגן

[8] 9.4 מיליארד דולר, לעומת שיא קודם של 3.5 מיליארד דולר

[9] לפי נתוני Start-up Nation Central, 24 אחוזים מכלל הרכישות של חברות היי-טק ישראליות ב-2016 התבצעו על ידי חברות מקומיות.

[10] חושב לאחר עיבוד שנעשה בחטיבת האסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות על נתוני הלמ”ס. העיבוד כלל שיערוך והתאמה היסטורית של סך השכירים במשק על ידי הוספה רטרואקטיבית של מספר השכירים בצה”ל (בקבע ובסדיר) גם לפני 2012 (השנה בה הלמ”ס החלה לפרסם את הנתון הכולל).

[11] לפי שילוב של נתוני מכון הייצוא (עבור יצוא השירותים) ונתוני הלמ”ס (עבור יצוא התעשייה).

[12] דוח מגמות והתפתחויות ביצוא – מחצית ראשונה 2017, היחידה הכלכלית במכון היצוא

[13] KPMG. (July 2017). Venture Pulse Q2 2017.

נספח – תוצאות האינדיקטורים המרכיבים את מדד ההייטק

תת-מדד חברות ההזנק:

1. חברות חדשות נטו: תת-המדד הינו השינוי במספר חברות הישראליות הפועלות בשוק ההייטק, בנטו. כלומר- ניכוי מספר חברות הייטק הישראליות שנסגרו ממספר חברות ההייטק הישראליות שנפתחו. נציין כי הנתון עבור שנת 2016 אינו סופי ומבוסס על הערכות IVC.
2. כמות ושווי גיוס חברות: סכום הכסף ומספר העסקאות בהן חברות ההייטק הישראליות גייסו כספים מכלל המשקיעים- קרנות הון סיכון, אנג’לים ומשקיעים אחרים.
3. כמות ושווי אקזיטים: סכום הכסף ומספר האקזיטים בהם השתתפו חברות הייטק ישראליות. כשאקזיט מוגדר הן כהנפקה ראשונית (IPO) והן כמיזוג או רכישה (M&A).
4. גיוסי קרנות: האינדיקטור סוכם את סך הכספים שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות בשנה. נתון המהווה אינדיקציה לעתיד ההשקעות הצפוי של אותן קרנות בישראל.

תת-מדד החברות הבוגרות:

1. ערך מוסף: מוגדר כהפרש בין התפוקה הגולמית לסך התשומות. תת המדד חושב כסכום הערך המוסף הן בתעשייה והן בשירותי ההייטק (ענף מחשוב ותוכנה וענף שירותי מחקר ופיתוח הכולל את חברות ההזנק).
2. ייצוא הייטק: סך ייצוא ענפי ההייטק בשירותים ובתעשייה הכולל ייצוא חברות הזנק.
3. שיעור שכירים בהייטק: שיעור השכירים בהייטק, למעט שכירי ענף שירותי התקשורת, מתוך סך השכירים במשק.
4. מדד הבלו-טק: מדד ת”א בלוטק-50 הכולל את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין המניות הנכללות במדד ת”א טכנולוגיה ובמדד ת”א ביומד. הנתון מחושב כממוצע מדדי הנעילה היומיים, עבור כל שנה.
5. כמות ושווי עסקאות PE: מימון PE כולל הלוואות גישור, מימון על ידי מכירת מניות, Buyout והלוואות Mezzanine של חברות הייטק ישראליות.
6. כמות וערך הנפקות שניוניות: כמות ושווי הגיוסים הציבוריים שנעשו על ידי חברות הייטק ישראליות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר (הנפקות שניוניות). משתנה זה מתאר את המשך הגדלת הערך של חברות ציבוריות ישראליות.
7. ערך וכמות רכישות הייטק: סכום כולל של עסקאות מיזוגים ורכישות שנעשו על ידי חברות הייטק ישראליות, כשהחברה הנרכשת אינה בהכרח ישראלית או טכנולוגית.