רשות החדשנות בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי ישקיעו כ-18 מיליון ₪ בגופים שיפתחו תוכניות חדשניות להגדלת ההון האנושי בהייטק הישראלי על ידי יזמים מקרב החברה הערבית ונשים
במסגרת קול קורא חדש שמושק בימים אלה במסלול קרן הון אנושי להייטק: רשות החדשנות תאפשר קבלת מענקים בשיעור מימון של עד 70% עבור תכניות ומודלים חדשניים להכשרת יזמות ויזמים במוסדות מחקר ובמוסדות רפואיים – עם ייצוג של לפחות 50% מקרב החברה הערבית.
בנוסף, הרשות מזמינה גופים וארגונים להגיש בקשה למענקים עבור תכניות פיתוח הון אנושי לקידום נשים בהייטק.
דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “האקוסיסטם החדשני הישראלי נבנה על הכוח היצירתי של היזם והיזמת הישראליים. הירידה במספר חברות ההזנק שקמות בשנים האחרונות, מחייבת אותנו לפעול להרחבת החשיפה לאפשרות של יזמות טכנולוגית למגוון רחב יותר של אוכלוסיות. מוסדות מחקר ומוסדות רפואיים, על המגוון האנושי הרב שבהם, בפרט מהחברה הערבית, מהווים כר פורה לרעיונות ולמציאת פתרונות חדשניים ועמוקים לבעיות הגדולות של העולם. החשיפה לאפשרות היזמית, עשויה להוות מנוע לצמיחה כלכלית ואימפקט חברתי עבור החברה הערבית. בד בבד, אנו רואים כי אחוז הנשים המועסקות בהייטק נשאר יציב וללא שינוי משמעותי בעשור האחרון, ובפרט השתלבותן של נשים בעמדות בכירות טכנולוגיות וניהוליות. אנו מאמינים כי תכניות מצוינות שיתמקדו בקידום נשים לעמדות של הובלה וניהול, יתרמו לחיזוק נשים בכלל ענפי הטכנולוגיה.
מנכ”ל המשרד לשוויון חברתי, מאיר בינג: “היום כבר ברור לכל כי שילובה של החברה הערבית בשוק התעסוקה הישראלי הוא אינטרס בולט עבור החברה הערבית, אך גם עבור המשק הישראלי כולו, עם השפעה מכרעת על הפריון ועל התוצר והצמיחה. בתוך כך, עלינו לשים דגש מיוחד על תחומי החדשנות, היזמות וההייטק, תחומים המהווים מנוע צמיחה למשק, אך בולטים בתת הייצוג לחברה הערבית. כשמביטים על הנתונים, ורואים שכיום אחוז היזמים הפעילים מתוך החברה הערבית עומד על 2% בלבד מסך המיזמים הפעילים, מבינים ביתר שאת את הפערים איתם מתמודדת החברה הערבית, ושעלינו לפעול על מנת לצמצמם. קול קורא זה הוא נדבך אחד מתוך תכנית פעולה שלמה שמקדמת הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, לצד מהלכים לעידוד לימודי מדעים כבר בבתי הספר, תמיכות בסטודנטים במקצועות ההייטק, הקמת מרכזי יזמות ומרכזי האצה ועוד”.
הקול קורא הנוכחי יאפשר מתן מענה לאחד משני האתגרים הבאים: קידום נשים בהייטק, והכשרה ליזמות, בדגש על החברה הערבית.
המטרות לתכניות ההכשרה ליזמות: פיתוח הון אנושי פוטנציאלי מכלל הדיסציפלינות להקמת חברות הזנק ועידוד מועמדים (לפחות 50% מהחברה הערבית) לבחור ביזמות כנתיב מקצועי פוטנציאלי, הרחבת ההובלה בעולם ההנבטה וההזנק והנבטה של מיזמים טכנולוגיים/רעיונות בעלי פוטנציאל יזמי.
התכניות המוגשות יכולות לכלול בין היתר:
- הכרות עם היבטים טכנולוגים וכלכליים של עולם היזמות, חשיפה למגמות טכנולוגיות עכשוויות ועתידיות (כגון בינה מלאכותית, אקלים, ביוקונברג’נס ועוד) זיהוי אתגרים, צרכים והזדמנויות, הכרות עם מודלים עסקיים, הכרות עם עולם ההשקעות, הון סיכון וגופי השקעה נוספים, מתודולוגיות לרעיונאות ולחשיבה יצירתית, ויכולת להציג תמונת עתיד וחזון ולרתום אחרים לדרך.
- מרחב התנסויות – התנסות מעשית בתהליך היזמות הכולל מחקר וחשיבה רעיונית (Ideation), תיקוף הרעיון (validation), והבשלתו באמצעות כלל הכלים שנלמדו בתכנית, התנסות בעבודת צוות והצגה סופית מול קהל. פיתוח רעיונות מעשיים/פרויקטים אישיים והצגתם בתום התכנית.
בנוסף, המטרות של תכניות לקידום נשים בהייטק:
- הרחבת הידע ופיתוח הכשרות LLL (Lifelong learning) עבור עובדות קיימות בהייטק בתפקידים טכנולוגיים על מנת לשפר את מקצועיותן, בפרט בתחומים טכנולוגיים מתקדמים.
- הצמחת עתודה ניהולית נשית בהייטק באמצעות פיתוח מיומנויות עסקיות, ניהוליות וטכנולוגיות כולל התמודדות עם חסמים ושינויים.
- פיתוח מיומנויות בתחומים נדרשים אשר קיים בהם מחסור בארץ כיום, אשר יאפשרו שילובם של נשים, בפרט נשים בעלות ניסיון רלוונטי קודם אשר מעוניינות להשתלב בתעשיית ההייטק.
- הכשרת עומק לבוגרות תארים מתקדמים בעולמות המדעיים בדגש על עולמות מדעי החיים לתחומי הפיתוח בבינה מלאכותית, ובייחוד בתחומים כגון: חקר AI, עיבוד תמונה ווידאו, עיבוד שפה טבעית, עיבוד שמע, עיבוד של נתונים סנסוריים, Generative AI.
במסלול קרן הון אנושי יינתנו שני סוגי מענקים:
- לתקציב מבוקש של עד 1 מיליון ₪ – (תכניות בשלב התנעה/הנבטה) השתתפות הרשות בשיעור של עד 70% מהתקציב המאושר.
- לתקציב מבוקש של 1 מיליון ₪ – 15 מיליון ₪ – (תכניות בשלב צמיחה/scale) השתתפות רשות עד 50% מהתקציב המאושר.
הקריטריונים להערכת הבקשות:
רמת החדשנות ומידת הייחודיות של התכנית, יכולות החברה כולל ניסיון רלוונטי, יכולות ניהול, יכולות בניית שותפויות רלוונטיות והיכולת המוערכת להשלים את התוכנית ולממש אותה בתקופה שהוגדרה לתכנית, מידת המענה לתחומים המועדפים, מידת הגידול היחסי של עובדים חדשים או קיימים בשכר גבוה, מספר מוערך של המצטרפים, המשודרגים, או עובדים שנמנעה נשירתם בתעשיית ההייטק, פוטנציאל הצמיחה scale ויכולת ההטמעה של התוכנית בישראל, כולל הצגת מודל עסקי בר קיימא להמשך, אפקטיביות וישימות התכנית (עלות מול תועלת וקהלים מגוונים).
דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות
צילום: חנה טייב