אף אחד לא רוצה לטעות. בעיקר כשמדובר בחיי אדם ובבריאות הציבור. אך טעויות אינן פוסחות גם על רופאים מסורים ומיומנים ביותר. לא תמיד הרופאים מודעים לשכיחות הטעויות הללו, חמורות ככל שיהיו. והנה כמה דוגמאות: אנשים בריאים שקיבלו כימותרפיה בטעות, חולי סוכרת שקיבלו תרופות שעלולות להזיק להם, ילד בן שנתיים שקיבל ויאגרה, אישה בת שמונים שקיבלה תרופה להשהיית ביוץ, חולים הנוטלים מדללי דם שעברו הליך רפואי אחר ולא הורו להם להפסיק את מדללי הדם שהם מקבלים. במקרים אלה ברור שמדובר בטעות שניתן היה למנוע, למרות תנאי העבודה המלחיצים והמקשים של הרופאים.

הרפואה הדיגיטלית מציעה פתרונות טכנולוגיים שיכולים למנוע טעויות אלו ואחרות בעת הטיפול הרפואי ולסייע לרופאים להציל חיים. אניה אלדן, סמנכ”ל רשות החדשנות ומנהלת זירת הזנק, מציינת כי הרפואה הדיגיטלית נמצאת במגמת צמיחה משמעותית מאוד בשנים האחרונות בשוק העולמי. “קצב הגידול של מיזמי הרפואה הדיגיטלית עומד על 50-100 חברות הזנק חדשות בשנה. אמנם אין הגדרה אחידה לכך, אך יש הסכמה כללית שמגמת הרפואה הדיגיטלית היא לייעל את מערכת הבריאות, לשפר את בריאות האוכלוסייה ולמנוע טעויות בעת הטיפול הרפואי”, היא מבהירה.

הטריגר מותו של ילד בן תשע

כשד”ר גידי שטיין היה סגן מנהל מחלקה בבית החולים בילינסון, הוא נתקל במקרה של ילד בן תשע שנפטר לאחר שבטעות קיבל תרופה לא נכונה על ידי רופא המשפחה. במקום תרופה נגד אסתמה, הילד קיבל מדלל דם, ולאחר שבוע הוא נפל מהאופניים ומת מדימום מוחי. מקרה זה היה הטריגר של ד”ר שטיין לשלב את הניסיון הרפואי שלו עם עברו המקצועי כמעצב תוכנה. “ההבנה שילד עלול למות מלחיצת עכבר זעזעה אותי והובילה אותי למצוא פתרון לבעיה”, כך מתאר ד”ר שטיין את השלבים הראשונים להקמת MedAware – חברת הזנק ישראלית שפיתחה פתרון אלגוריתמי מבוסס ביג-דאטה המונע מהרופאים לתת מרשמים שגויים.

“הבנו שהפתרונות הקיימים לבעיה אינם טובים די הצורך. רובם לא מזהים טעויות רנדומליות או שמדובר במערכות לא מדויקות אשר תשעים אחוזים מההתרעות שלהן הן התראות שווא, כך שהרופאים מפסיקים להתייחס אליהן ברצינות, בבחינת ‘זאב, זאב’.

“המתודולוגיה שלנו דומה לאופן שבו חברות כרטיסי האשראי מזהות רמאות: אם יש התנהלות שונה מדפוס ההתנהגות הרגיל – תתעורר שאלה וחברת האשראי תיצור קשר עם הלקוח לבירור העניין. בדומה לכך, המערכת של MedAware חוקרת ומעבדת מיליוני רשימות רפואיות ויכולה להתריע כאשר המרשם שהוצע למטופל הוא חריג”, מסביר ד”ר שטיין. “למעשה, התוכנה מחוברת למערכת המחשוב של בית החולים ולבסיס הנתונים של מיליוני חולים ויוצרת מודל מתמטי, המתאר מי סביר שיטופל בדרך מסוימת. בזמן אמת, התוכנה קוראת את נתוני החולה וכשהיא מזהה שהמרשם שכתב הרופא לא מתאים לטיפול בחולה – היא מתריעה על כך”.

התראות מדויקות בזמן אמת

­­בתהליך בדיקת האלגוריתם, סקרה MedAware כ-44 מיליון מרשמים תקינים שניתנו בעבר בבתי החולים ובמרפאות קהילה ברחבי הארץ. “גילינו כי מתוך 400 אלף חולים, קרוב ל-6,000 מטופלים קיבלו טיפול תרופתי שגוי, בחלקו אף מסכן חיים”, מדגיש ד”ר שטיין. “מטופלים אלה גם נמצאו בסיכון גבוה יותר לאשפוזים חוזרים ולתמותה. עמדנו על הטעויות בדיוק של כ-80 אחוזים”.

“בנוסף, ערכנו בדיקה דומה גם בארצות הברית בשיתוף עם פרופ’ דיוויד בייטס, אחד ממובילי הדעה בעולם בתחום בטיחות המטופל”, הוא מציין. “ניהלנו מחקר משותף ובדקנו את יכולות האלגוריתמים על 800 אלף חולים במרפאות החוץ בשניים מבתי החולים הטובים בעולם המסונפים לביה״ס לרפואה של הרווארד:  Brigham and Women’s and Mass General hospitals. המסקנות, שהתפרסמו באחד העיתונים המובילים בתחום הרפואה, הוכיחו כי אנו מסוגלים לזהות טעויות מסכנות חיים בדיוק של מעל 75 אחוזים, ושרופאים היו פועלים נכון – אם הייתה ניתנת להם התרעה אמינה.

“בשונה מפתרונות אחרים, מערכת ההתרעות שלנו מתריעה בממוצע רק פעם אחת ביום במחלקת אשפוז. אנו מתמקדים במקרים שבהם הרופאים לא שמו לב, לחצו על הלחצן הלא נכון או כשמדובר בטעות קולמוס. הפתרון שלנו מוטמע בתהליכי העבודה הרפואיים, הוא מדויק מאוד ומניף דגל אדום רק במצב של ‘אין ברירה’. יש כ-3,000 תרופות במאגר של בית חולים מסוים וכמות השילובים היא כמעט בלתי אפשרית לניהול. לכן, רק מערכות ביג דאטה, המבוססות על איסוף נתונים ודפוסים, יכולות לזהות את המקרים החריגים ולמנוע אותם מבעוד מועד. מרגע שהרופא כתב את המרשם ועד שהחולה קיבל את התרופה יש לא מעט צמתים אפשריים לטעויות אנוש. דרך המערכת שלנו זיהינו נקודות בעייתיות בתהליכי העבודה ובעקבות זאת נעשו בבתי החולים שינויים רוחביים בנקודות ממשק מסוימות המועדות לפורענות.

“כיום, הפיתוח שלנו מותקן במרכז הרפואי תל השומר ובמרפאות מרכזי הבריאות של מכבי. לאחרונה אף חתמנו על שיתוף פעולה עם חברת Becton Dickinson, שפתרונות המחשוב שלה מותקנים במאות בתי חולים בארצות הברית. ב-2012, בשנה הראשונה לפעילותנו, קיבלנו מימון מרשות החדשנות. כמו כן זכינו במימון על ידי קרן BIRD לשיתוף הפעולה עם בקטון דיקינסון”, מציין ד”ר שטיין.

קרן BIRD, הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתיים ישראל-ארצות הברית, פועלת כבר קרוב ל-40 שנה לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות בתחומי הטכנולוגיה השונים. הקרן מממנת עד 50% מעלות הפרויקט, במגבלה של מיליון דולר לכל פרויקט משותף, שיוחזר רק אם יש הצלחה מסחרית. הפרויקטים המוגשים לקרן עוברים בדיקה קפדנית על ידי בוחנים ישראלים מטעם רשות החדשנות ובוחנים אמריקאים מטעם המכון הלאומי לטכנולוגיה ותקנים של ארצות הברית. כ-25% מסך השקעות קרן בירד כיום הם בתחום מדעי החיים.

סרטון הנחיות אישי בתוך פחות משנייה

טעויות יכולות לקרות גם כאשר המרשמים שניתנים למטופלים מתאימים ומדויקים, אך המטופלים עצמם עושים בהם שימוש שגוי ולא נוטלים את התרופות בהתאם להנחיות הרופא. הפיתוח הטכנולוגי של חברת Telesofia – סרטוני וידאו אישיים הנוצרים במיוחד עבור המטופל ובהתאם לצרכיו הרפואיים המדויקים – מסייע למנוע טעויות מסוג זה. “בין רגע ובאופן אוטומטי, אנו מייצרים עבור כל מטופל סרטון וידיאו אישי שמסביר לו בדיוק מה עליו לעשות. הסרטונים נשלחים למטופל והוא יכול לצפות בהם שוב ושוב ללא הגבלה”, מסביר ד”ר רמי כהן, מנכ”ל ומייסד טלסופיה מדיקל ורופא בהכשרתו. “לא מדובר רק בחולים המשתחררים מאשפוז, אלא בכל מקרה שבו יש הנחיות ומידע שרוצים להעביר למטופלים, כמו פנייה אישית, הצגת מינון החומר במזרק, מראה הכמוסה הנכונה שיש ליטול, ועוד. הסרטונים מונגשים לכל מטופל בצורה הנכונה ביותר עבורו – הדגמה על דוגמן מאותו מין, אזהרות רפואיות רלוונטיות המתייחסות למין המטופל, בחירה בשפת הדיבור המתאימה לו, ועוד. המטרה היא שהמטופלים יצפו בסרטונים עד הסוף, יבינו כראוי את הנאמר בו וכך ידעו כל מה שהם צריכים לדעת כדי לבצע את הטיפול בצורה הטובה ביותר עבורם”.

“כרופא ראיתי בכך צורך אדיר”, מציין ד”ר כהן. “לא מעט פעמים נתקלתי בחולים שלא מבינים כהלכה את ההנחיות בעת ההתארגנות לקראת ניתוח או לאחר קבלת מרשם לטיפול תרופתי בבית. הבעיה היא של המערכת הרפואית כמובן. אנחנו מספקים מידע בניירת, בפורמט לא מאוד קריא ובז’רגון מקצועי שלא ברור למרבית המטופלים. מטרת טלסופיה היא להנגיש את המידע החשוב הזה למטופלים.

“הטכנולוגיה שפיתחנו מסוגלת לייצר את סרטוני ההנחיות האלה בתוך פחות משנייה, ואנו יכולים להעביר אותם לחולים בכמה אופנים: לשלוח כלינק ב-SMS או בדוא”ל למטופל, לשלבם במערכות של קופות החולים, או בכל דרך אחרת הנוחה לשימוש המטופל. הוא רק צריך ללחוץ על PLAY. הסרטונים מונפקים למטופל על ידי מקור מהימן – רופא, אחות או רוקח, והם נשארים זמינים לו לצפייה חוזרת ככל שיחפוץ”, הוא מבהיר.

שמונה סרטים בשמונה ימים

מאז 2011, השנה שבה הוקמה טלסופיה מדיקל, זכתה החברה בפרסים ובציונים לשבח. אחד מהם הוא פרס המוצר החדשני לשנת 2016 של חברת הייעוץ והמחקר הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן. המוצר של טלסופיה מדיקל קיבל ציון כולל של 9.5 מתוך 10.

“שנה קודם קיבלנו ממכון גרטנר העולמי פרס יוקרתי נוסף”, מציין ד”ר כהן. “מבחינה עסקית, ההצלחה היא בעיקר עם חברות פארמה מהמובילות בעולם, שעבורן אנו יוצרים תכניות תמיכה במטופלים הכוללות סדרה של סרטוני וידאו מותאמים, הנשלחים למטופלים בתזמון מסוים ומסבירים לו מה עליו לעשות בכל שלב בטיפול.

“בעזרת תקציבי רשות החדשנות עבדנו על פיתוח נוסף לטכנולוגיה שלנו – מערכת אוטומטית מורכבת המיועדת לחולים בדלקת ריאות המשוחררים הביתה מבתי חולים בארצות הברית. במשך שמונה ימים המטופלים מקבלים הנחיות ברורות, בהתאם לפרוטוקול של בית החולים והצרכים הספציפיים של המטופל. לאחות יש אינספור אפשרויות לסרטונים כאלה, ומתוכם המטופל הספציפי מקבל שמונה סרטים בפרקי זמן קצובים שנקבעו מראש. הסרטונים לא עוסקים רק באופן מתן התרופה, אלא גם במועד הנכון להגיע לביקורת אצל רופא המשפחה”, מפרט ד”ר כהן. “היעד הסופי שלנו הוא שנתרגל לקבל את סרטוני ההנחיות של טלסופיה, כמו שאנו מקבלים את עלון המידע בקופסה הארוזה של התרופה”.

מערכת רפואית נוספת שעובדים עליה בחברת טלסופיה מדיקל היא בניית מחשבון אישי, המיועד לכל אדם, המציע המלצות שונות לשיפור הבריאות. גרסת האלפא של המוצר, שפותחה ביחד עם הטריביון (ענקית מו”ל והפצה אמריקאית) בתמיכת קרן BIRD, כבר יצאה לאוויר בארצות הברית. פיתוח זה מבוסס גם הוא על פיצ’רים ואנימציות המרכיבים את סרטוני ההנחיות האישיים.

“התפתחות הרפואה המותאמת אישית, ביחד עם המגמה העולמית להוציא את המטופלים מבית החולים כדי שיקבלו טיפול טוב יותר בבית, מאפשרות לחברה שלנו להתרחב ולצמוח”, אומר ד”ר כהן. “טלסופיה מדיקל נמצאת בשלב המכירות, ומרבית הפעילות העסקית שלנו מתמקדת בארצות הברית ובאירופה”.

“אנו שמחים לעודד פרויקטים המסייעים לייעול המערכת הרפואית וחיזוק קשר האמון בין הרופא למטופל”, מדגיש איתן יודילביץ, מנכ”ל קרן בירד. “אנו מברכים על ההשקעה של הקרן בפרויקטים של MedAware ו-Telesofia עם שותפותיהן האמריקאיות Becton Dickinson וטריביון ומאחלים להן הצלחה במשימתם מצילת החיים”.