ישראל זכתה בזכות בכינוי “אומת הסטארט-אפ” בעקבות הצלחתן של חברות הזנק ישראליות רבות שביססו את מעמדן בזירה הבינלאומית כפורצות דרך במספר רב של תחומים, ביניהם: תקשורת, אינטרנט, מערכות רפואיות, חקלאות, ביוטכנולוגיה, ביטחון, התפלת מים, דפוס דיגיטלי ועוד. ההון האנושי האיכותי, היכולות הטכנולוגיות, התרבות היזמית והחדשנות הנועזת לצד המחויבות הממשלתית לתמיכה בפעילות מו”פ פורצת דרך, ממצבים את ישראל בפסגת עולם היזמות הטכנולוגית.
הובלה עולמית במחקר ופיתוח
ישראל ניצבת במקום ראשון בעולם בהוצאה הלאומית למו”פ אזרחי כשיעור מהתמ”ג – כ-4.4% (2016). משקל המגזר העסקי בפעילות המו”פ בישראל – כ-86% – הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, והוא משקף את סביבת החדשנות המשגשגת בסקטור הפרטי. ישראל אף ממוקמת במקום השלישי במדד החדשנות של הפורום הכלכלי העולמי (Global Competitiveness Report, 2017-2018), המשקלל פרמטרים כגון איכות מוסדות המחקר המדעי, הוצאות על מו”פ במגזר העסקי, שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, היצע מדענים ומהנדסים ומספר פטנטים ביחס לגודל האוכלוסייה.
תמיכה ממשלתית אפקטיבית בחדשנות טכנולוגית
פעילות הסטרטאפים הישראלית השוקקת, מושכת אליה משקיעים מכל העולם וחברות ענק הניצבות בחזית הטכנולוגיה העולמית. פעילות זו הולידה לאורך השנים סיפורי הצלחה רבים, הן של סטארט אפים ישראלים שעשו אקזיט ענק והן של יזמים שהצמיחו חברה גדולה ומובילה על בסיס פיתוח טכנולוגי חדשני. היזמים הישראלים עצמם נודעים ביצירתיות, מיומנות גבוהה, תעוזה וחשיבה רב-תחומית.
כיום, ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בהיקף השקעות הון סיכון כשיעור מהתמ”ג, ופועלות בה כ-5,000 חברות הזנק, כאשר מדי שנה גדל מספר חברות ההזנק הפעילות בכ-500. בשנת 2017 גייסו חברות היי-טק בישראל 5.3 מיליארד דולר ממשקיעי הון סיכון ומשקיעים אחרים, וישראל ממוקמת במקום השלישי בעולם במספר החברות הרשומות בה שנסחרות בנאסד”ק, אחרי המעצמות ארה”ב וסין.
מעורבות גבוהה של חברות רב-לאומיות
במהלך העשורים האחרונים, למעלה מ-300 תאגידים רב-לאומיים הפועלים בחזית הטכנולוגיה בחרו להקים מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, וחלקם אף מפעילים מספר מרכזים בתחומי פיתוח שונים. מרכזי המו”פ של תאגידים אלו אחראיים לכ-50% מהוצאות המו”פ האזרחי בישראל. לאורך השנים, חברות רב-לאומיות המפעילות מרכז מו”פ בישראל רכשו במצטבר מעל 100 חברות ישראליות. מספר תאגידים רב-לאומיים – אינטל, מיקרוסופט, ברודקום, סיסקו, IBM ו-EMC – אף רכשו יותר מעשר חברות מקומיות בשנות פעילותם בישראל. פעילות שוקקת זו ניזונה מנכסיה הרבים של מערכת החדשנות הישראלית: מחקר מוביל, כוח אדם מיומן, תרבות יזמית, מובילוּת טכנולוגית ואקוסיסטם עשיר ומחובר היטב.
תמיכה ממשלתית בסטרטאפים ישראליים ובחדשנות
לתמיכה הממשלתית בחדשנות טכנולוגית בישראל חלק משמעותי בצמיחתו ושגשוגו של אקוסיסטם החדשנות הישראלי. מדינת ישראל עודדה במשך עשרות שנים יזמות טכנולוגית והשקעה במחקר ופיתוח בתעשייה דרך התכניות השונות שהפעילה לשכת המדען הראשי, וממשיכה לעשות כן ביתר שאת באמצעות רשות החדשנות.
מחקר של הפרופ’ שאול לאך מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2008), שבחן את השפעתה של תמיכה ממשלתית במו”פ על פעילות החדשנות במגזר ה עסקי, הראה כי התוצאה הישירה של תמיכה ממשלתית במו”פ היא יצירה של מו”פ חדש, בהיקף של פי שניים עד פי שלושה מסכום המענקים הממשלתיים, גם בענפי התעשייה וגם בענפי התוכנה. עוד הראה המחקר כי התמיכה הממשלתית יוצרת לתעשייה ערך מוסף אשר גבוה פי חמישה עד פי עשרה מעלות ההשקעה הממשלתית, וכי ההשקעות הממשלתיות אינן דוחקות משקיעים פרטיים אלא יוצרות תוספת משמעותית ונפרדת למו”פ הישראלי.
אקוסיסטם חדשנות עשיר ומחובר היטב
לכל אחד מעמודי התווך שנזכרו חלק חשוב בצמיחתה של ישראל כמובילה עולמית בתחום החדשנות והיזמות הטכנולוגית. אולם החיבור ביניהם, לכדי אקוסיסטם עשיר ומחובר היטב, הוא אולי תמציתו של סיפור ההצלחה, ומה שמאפשר את המשכו של סטארט אפ ישראלי משגשג.
