כללי

1.       שיפור יעילות הפיקוח והאסדרה של רשות ניירות ערך.

2.       הגנה על תשתיות ומערכות המידע של הגופים המפוקחים על ידי הרשות.

3.       ייעול ושיפור שוקי ההון וענפי השירותים הפיננסיים בישראל.

4.       הנגשת מידע ושירותים לציבור.

 

דוגמאות לאתגרים:

1.       הרחבת פעילות הבורסה ושוק ההון.
 

2.       עידוד הנפקה או רישום למסחר של חברות מקומיות וזרות בבורסה , לרבות חברות היי-טק.
 

3.       הגברת הנזילות בבורסה.
 

4.       ביסוס מעמדו של שוק ההון הישראלי בזירה הבינלאומית.
 

5.       כלים להנגשת הרגולציה הפיננסית לגופים המפוקחים והגברת הוודאות.
 

6.       התגברות על השפה כמחסום להשקעה או הנפקה בבורסה.
 

7.       ייעול ופישוט עבודת הרשות בדגש על ניהול וזרימת המידע והטמעת תהליכי אוטומציה.
 

8.       שיפור יכולות הציות והפחתת עלויות הציות של הגופים המפוקחים:

א.      כלים המשלבים אוטומציה בתהליכי הדיווח של המפוקחים.

ב.      מניעת טעויות בדיווח.
 

9.       הערכת יעילות והשפעת הרגולציה לאורך זמן:

א.      כלים לבחינת אפקטיביות הרגולציה הפיננסית לאורך זמן.

ב.      מדידת השפעת הרגולציה על היקף ואופי הפעילות בשווקים הפיננסיים.

 

10.   הנגשת מידע

א.    הנגשת מידע מורכב ורחב המצוי במגוון מערכות מידע פנימיות וחיצוניות באופן שיאפשר מיצוי טוב יותר של המידע, ניתוחו, יצרת התראות והפקת תובנות.

ב.    הנגשת מידע רלבנטי לציבור במועד שבו הוא זקוק לו בצורה אינטואיטיבית ויעילה:

  1. איחוד מאגרי מידע רחבים ולא מובנים (unstructured) למאגר אחיד שעבר עיבוד/ניתוח בסיסי והפקת תובנות ראשונית.

  2. ניהול תיק חקירה ממוחשב.

  3. איתור קשרים נסתרים בין יישויות/אנשים/חברות/ארועים.

  4. כלי פיקוח המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות.

  5. שליפת נתונים כספיים מתוך דיווחי החברות ללא צורך בתיוג מראש.

  6. העברת מידע רלבנטי ואובייקטיבי לציבור לצורך קבלת החלטת השקעה.

  7. הנגשת דיווחים פיננסיים למשקיע לא מתוחכם באופן שיאפשר לו להבין את משמעות הדיווח והשפעתו.
     

 

11.   שיפור תהליך זיהוי ואימות הלקוח (KYC) באמצעים דיגיטאליים.
 

12.   שיפור תהליך הכרת הלקוח באמצעים מקוונים כך שתתאפשר התאמה מיטבית של מוצרי ההשקעה עבורו:

א.      הבנה וניתוח הצרכים של משקיעים.

ב.      קביעת רמת סיכון המשקפת את רכיב הסיכון של הלקוח.

ג.        מוצרים המותאמים אישית ללקוחות – “הפצה אישית”.
 

13.   הגדרת רמות סיכון ללקוחות באופן שתאפשר השוואה בין נותני השירותים.
 

14.   הגברת מעורבות הציבור הרחב בפעילות בשווקי ההון:

א.      התמודדות עם התמעטות משקיעי ריטייל כתוצאה ממסחר רובוטי מתוחכם.

ב.      שילוב קהלים רחבים יותר בפעילות בשוק ההון.

ג.        קירוב הציבור לאפיקי השקעה חדשים.
 

15.   הגברת התחרות בשוק ההון:

א.      קידום התחרות בין השחקנים השונים בשוק ההון.

ב.      הסרת חסמי כניסה ללקוחות, מתווכים ונותני שירותים.

ג.        הגברת יכולת השוואתיות בין מתווכים ונותני השירותים.

ד.      הרחבת דרכי הפצה של מוצרים ושירותים כגון, קרנות נאמנות, ניהול תיקים ועוד.
 

16.   הגברת אפקטיביות וייעול תהליכי הפיקוח, איתור ההפרות והאכיפה:

א.      איתור מוקדם של הפרות החוק.

ב.      תעדוף נושאי ביקורת על סמך המידע הקיים על המפוקח.

ג.        מודל פיקוח דינאמי ומותאם סיכונים.

ד.      זיהוי מוקדם של מוצרים, מכשירים או טכנולוגיות חדשות והסיכונים הכרוכים בהם.

ה.      זיהוי חברות שעומדות לקרוס.

ו.        איתור דפוסי מסחר חריגים ולא מוכרים.

 

לפני המועד האחרון להגשת בקשות יתקיים Meet Up במסגרתו תוצג פעילות רשות ניירות ערך, יפורטו אתגרי הפעילות ויוקדש זמן לשאלות ותשובות.

אתרי ההרצה יוקמו ויפעלו במשרדי רשות ניירות ערך, במשרדי הגוף המפוקח או במשרדי החברה.

לתשומת לבכם: ניתן להגיש בקשות בנושאים נוספים שאינם מצוינים כל עוד הם תואמים ומקדמים את אסטרטגית רשות ניירות ערך ותפקידיה. בפיילוט אצל הגופים המפוקחים, בכל נושא, ובלבד שהתקבל LOI לביצוע הפיילוט.