פער שכר חודשי של כ 10,000 ₪ בהייטק: גברים משתכרים כ 44% יותר מנשים

מספר הסטודנטיות למקצועות ההייטק גדל ב 116% בעשור ומספר הנשים במו״פ יותר מהוכפל, אבל הפערים נשארים. למרות הגידול האבסולוטי במספר הנשים בענף, פערי השכר, הניהול והיזמות נותרו עמוקים גם בתוך ליבת ההייטק

נשים בהייטק השתכרו בממוצע כ 23 אלף שקלים בחודש, לעומת כ 33 אלף שקלים בקרב גברים, פער של 44%, כ 10,200 שקלים בחודש. גם בתוך אותם תחומי עיסוק קיימים פערים משמעותיים. בתפקידי מו״פ שכר הגברים גבוה ב- 44% מזה של נשים, בתפקידי מטה פער של 48% ובדרגי ניהול הפערים אף חדים יותר. נתונים אלה מראים כי פערי השכר אינם נובעים רק מהבדלים בבחירת מקצוע, אלא משילוב של חסמים בקידום, בניהול ובמוקדי קבלת החלטות.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין: ״הנתונים מראים בבירור שהבעיה היא בחסמים מבניים שמלווים נשים לאורך כל המסלול מהתיכון ועד ההייטק. מהבחירות בבתי הספר, דרך ההשתלבות באקדמיה ובתפקידי מו״פ, ועד לקידום, לניהול ולשכר. ההייטק הישראלי נשען על הון אנושי איכותי, כל עוד חלק משמעותי ממנו אינו ממומש במלואו, גם פוטנציאל הצמיחה והחדשנות של המשק נפגע. צמצום הפערים אינו רק יעד חברתי, אלא אינטרס כלכלי מובהק של מדינת ישראל״.

ההייטק הישראלי ממשיך להוות את מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית ולהפגין חוסן ועמידות גם בשנים של אי ודאות ואתגרים ביטחוניים וכלכליים. תרומתו של הענף למשק נשענת בראש ובראשונה על ההון האנושי, הידע, היזמות והחדשנות. אולם נתונים עדכניים מצביעים על כך שפוטנציאל משמעותי של הון אנושי אינו ממומש במלואו ובראשו פוטנציאל ההשתלבות של נשים בענף:

בשנת 2025, בהתבסס על נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של השנה, הועסקו בענף ההייטק הישראלי כ 135 אלף נשים, שהן  רק כ 34% מהמועסקים בענף. שיעור זה כמעט ולא השתנה בשלושת העשורים האחרונים. גם בעשור האחרון, על אף גידול מהיר במספר המועסקים בענף, חלקן היחסי של הנשים נותר כמעט ללא שינוי. בין השנים 2015 עד 2025 גדל מספר הנשים המועסקות בהייטק בכ 61%, אך מספר הגברים גדל בקצב דומה, ולכן הפער היחסי לא הצטמצם. במקביל, לאחר עשור של עלייה הדרגתית, נבלם הגידול בחלקן של הנשים המועסקות בהייטק מתוך כלל הנשים המועסקות במשק ושיעור זה נותר ללא שינוי בשנים האחרונות.

הפערים אינם מתחילים בשוק העבודה, אלא נוצרים כבר בשלבים מוקדמים של קבלת החלטות חינוכיות. בשנת 2024 רק 34.5% מהנבחנים בבגרות חמש יחידות במדעי המחשב היו תלמידות. למרות שמספרן גדל בכ 40% בין השנים 2017 עד 2021, מאז נרשמה עצירה הן במספר הנבחנות והן בחלקן היחסי. זאת, על אף שבבחינת חמש יחידות במתמטיקה נרשם כמעט שוויון מגדרי. היחס בין מספר הנבחנים במדעי המחשב לבין מספר הנבחנים במתמטיקה ברמת חמש יחידות עומד על 72% בקרב תלמידים לעומת 41% בלבד בקרב תלמידות. פערים מגזריים ניכרים כבר בשלב זה, כך שבחינוך היהודי שיעור הבנים הניגשים לחמש יחידות מדעי המחשב גבוה פי 2.5 משיעור התלמידות בחינוך היהודי והערבי.

באקדמיה נרשם גידול עקבי אך איטי: בשנת הלימודים 2024 עד 2025 נשים היו כ 34% מהסטודנטים למקצועות ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות, לעומת כ 24% בלבד בתחילת העשור הקודם. מספר הסטודנטיות למקצועות ההייטק גדל ב 116% מאז 2010, בעיקר בזכות גידול חד במספר הלומדות מדעי המחשב שמספרן גדל פי שלושה והגיע לכ 6,000 בשנת הלימודים 2024-2025. עם זאת, במקצועות הנדסה מרכזיים שיעור הנשים עדיין נמוך משמעותית, כ 23% מהסטודנטים להנדסת חשמל וכ 18% בהנדסת מכונות.

לראשונה בדו"ח זה, נבחנה תעסוקת נשים בהייטק לפי קבוצות גיל. הנתונים מצביעים על כך שבגילאי 25 עד 34 נשים מהוות קרוב ל 40% מהמועסקים בענף, שיעור גבוה יחסית לשאר קבוצות הגיל. עם זאת, רק כ 10% מכלל הנשים המועסקות בישראל בקבוצת גיל זו עובדות בהייטק, לעומת כ 15% מהגברים. עם העלייה בגיל, שיעור הנשים בענף יורד באופן עקבי. המשמעות היא שגם אם הדור הצעיר מציג שיעור השתלבות גבוה יותר, אין ודאות שהדבר יתורגם לשינוי מבני ארוך טווח בענף.

עיקר הצמיחה בתעסוקה בהייטק נרשמה בתפקידי מו״פ, אך גם שם הפערים ניכרים. בשנת 2025 הועסקו כ 55 אלף נשים בתפקידי מו״פ, שהן 28.4% מהמועסקים בתפקידים אלה. מספרן יותר מהוכפל בעשור, אך חלקן היחסי עלה באיטיות בלבד. בתפקידי מוצר נשים מהוות כ 31.8% מהמועסקים, ובתפקידי מטה שיעורן גבוה יותר, אך בדרגי הניהול הפערים חדים במיוחד. נשים מהוות כ 16% בלבד ממנהלי הפיתוח ופחות מ 11% ממנכ״לי הסטארטאפים. גם בתחום היזמות וגיוסי ההון נמשכים פערים עמוקים, רק כ 8% מסבבי גיוס ההון בשנים האחרונות היו של חברות בניהול מנכ״ליות, ובמונחי הון מדובר בכ 4.6% בלבד מהסכומים שגויסו.

פערי השכר המגדריים משקפים את הפערים המבניים בענף: בשנת 2023, השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים מלאים, נשים בהייטק השתכרו בממוצע כ 23 אלף שקלים בחודש, לעומת כ 33 אלף שקלים בקרב גברים, פער של 44%, כ 10,200 שקלים בחודש. גם בתוך אותם תחומי עיסוק קיימים פערים משמעותיים. בתפקידי מו״פ שכר הגברים גבוה ב- 44% מזה של נשים, בתפקידי מטה פער של 48% ובדרגי ניהול הפערים אף חדים יותר. נתונים אלה מראים כי פערי השכר אינם נובעים רק מהבדלים בבחירת מקצוע, אלא משילוב של חסמים בקידום, בניהול ובמוקדי קבלת החלטות.

פערים חריפים במיוחד נרשמים בשילוב נשים מהחברה החרדית והערבית: כמעט 93% מהנשים המועסקות בהייטק הן יהודיות שאינן חרדיות. נשים חרדיות מהוות כ 5.5% מהמועסקות בענף ונשים ערביות פחות מ 2% בלבד. בעוד אחד מכל חמישה גברים יהודים מועסק בהייטק, רק אחת מכל מאה נשים ערביות משתלבת בענף. לאורך זמן ניתן לראות שקצב הגידול בחלקן מכלל המועסקים בהייטק מהיר יחסית. שיעור החרדיות המועסקות בהייטק מכלל המועסקים בהייטק הוכפל מ0.9%  בשנת 2014  ל1.8%  בשנת 2025. שיעור הנשים הערביות המועסקות בהייטק מכלל המועסקים בענף שילש עצמו מ0.2% בשנת 2014  ל0.6%  בשנת 2025. אף שמספר הנשים משתי קבוצות אלו גדל בקצב מהיר בעשור האחרון, חלקן היחסי נותר נמוך מאוד.

רשות החדשנות מדגישה כי נדרש טיפול מערכתי ורב שלבי, החל מהרחבת החינוך להייטק והבחירות הלימודיות בבתי הספר, דרך המשך חיזוק ההכשרה וההשתלבות באקדמיה ובשוק העבודה, ועד לקידום נשים לתפקידי ניהול, יזמות ושקיפות בשכר בתוך החברות. במקביל, יש חשיבות למעקב מתמשך אחר השפעות עתידיות של כניסת כלי בינה מלאכותית לתחום פיתוח התוכנה ולתפקידי ליבה נוספים, גם בהיבט המגדרי.

כל עוד נשים אינן משתלבות בהייטק ובמוקדי ההשפעה בו בהיקף רחב יותר, מדינת ישראל מוותרת על חלק משמעותי מהכישרון, הרעיונות ויכולת החדשנות הקיימים בה. מיצוי מלא של הפוטנציאל האנושי הוא תנאי מרכזי להבטחת המשך מובילותו של ההייטק הישראלי ולחיזוק הצמיחה הכלכלית של המשק.

השנה רשות החדשנות המשיכה והעמיקה את המענים הייעודיים לנשים בהייטק ובראשם ההטבה ליזמות נשים בקרן ההזנק, מסלול מרכזי המיועד לחברות בראשית דרכן. במסגרת זו מוענקים שיעורי השתתפות מוגדלים לסטארטאפים וחברות בהובלת נשים, במטרה לצמצם את פערי הגישה להון בשלבי הפרה סיד והסיד, להפחית את רמת הסיכון עבור היזמות, ולאפשר מינוף משמעותי יותר של השקעה פרטית. הכלי הזה אינו מהלך נקודתי אלא מנגנון עומק רוחבי שנועד להשפיע על נקודת הכניסה של נשים ליזמות טכנולוגית ולהגדיל את שיעור החברות שמוקמות ומובלות על ידן.

במקביל, המשיכה הרשות להוביל את מיזם 50:50 TECH, המאגד למעלה מ 200 נציגים מהתעשייה, האקדמיה והמגזר הציבורי לגיבוש צעדים מערכתיים לצמצום פערים מגדריים.

בנוסף, הופעלה תכנית ייעודית להכשרת מנכ״ליות בתחומי הדיפטק, שבה השתתפו 20 מנהלות בכירות ומתוכן 8 כבר מונו לתפקידי מנכ״ליות בתוך חודשים מסיום התוכנית, נתון המשקף השפעה ישירה על ייצוג נשי בהנהלות בכירות