דוח חדש של רשות החדשנות וC4IR (WEF):
ישראל הופכת למוקד חדשנות עולמי בתחום הקוונטום: חברות ישראליות גייסו קרוב ל 500 מיליון דולר בשנת 2025, מקום רביעי בעולם בהשקעות פרטיות בקוונטום
בישראל התפתח, בתוך שנים ספורות, אקוסיסטם חדשנות קוונטית ייחודי בקנה מידה לאומי, המשלב מגוון טכנולוגי רחב, התפתחות חברות בכלל תחומי הקוונטום (חישה, תקשורת ועוד), ובמיקוד בטכנולוגיות מחשוב קוונטי. בהם חוזקות בתוכנה ובבקרה, תשתיות משותפות וקשרים הדוקים בין המחקר, התעשייה ומשתמשי קצה מתקדמים. על בסיס חוזקות אלה, מציע הדוח מודל של "ריבונות טכנולוגית ממוקדת" במסגרתו ישראל תבנה יכולות בתחומים שבהם יש לה יתרון אסטרטגי ממשי ובמקביל תבטיח גישה לטכנולוגיות משלימות באמצעות שותפויות בינלאומיות אסטרטגיות.
רשות החדשנות ו C4IR Israel הפועל ברשות החדשנות ומהווה חלק מרשת C4IR העולמית של הפורום הכלכלי העולמי (WEF פרסמו היום את הדוח "אקוסיסטם הקוונטום הישראלי: כיצד מייצרים חדשנות פורצת דרך בהשקעה ממוקדת", הבוחן את ההתפתחות המהירה של אקוסיסטם טכנולוגיות הקוונטום בישראל, ובפרט טכנולוגיות מחשוב קוונטי, ואת מודל החדשנות הייחודי שאפשר את צמיחתו.
על פי הדוח, בתוך 6 שנים בלבד התפתחה ישראל מתעשיית קוונטים בראשית דרכה לאקוסיסטם חדשנות מרוכז ומקושר לעולם. מספר חברות הקוונטום הישראליות הפעילות גדל מכ 5 בשנת 2019 ליותר מ 20 בשנת 2025 ומספר המועסקים בחברות קוונטים גדל מכ 50 לכ 1,000 עובדים. בתחום המחשוב הקוונטי לבדו גדל מספר החברות מחברה אחת ליותר מ 10 בתקופה זו.
בהתאם, נרשמה האצה גם בהשקעות הפרטיות. בשנת 2025 לבדה גייסו חברות קוונטום ישראליות קרוב ל 500 מיליון דולר, סכום המהווה כ 9% מכלל ההשקעות הפרטיות בטכנולוגיות קוונטים בעולם וכ 15% בניכוי ארצות הברית. ישראל דורגה במקום הרביעי בעולם בהיקף הכולל של ההשקעות הפרטיות בקוונטום, אחרי ארצות הברית, בריטניה וקנדה.
צחי שנרך, מ"מ מנכ"ל רשות החדשנות: "בעולם שבו מדינות משקיעות סכומי עתק בטכנולוגיות קוונטום, השאלה עבור ישראל היא לא רק כמה משקיעים, אלא היכן משקיעים ואיזה יתרון בונים. לישראל יש בסיס מדעי וטכנולוגי חזק, אקוסיסטם דיפטק מפותח ויכולת מוכחת לחבר בין מחקר, יזמות ותעשייה. בשנים הקרובות נצטרך למקד את ההשקעה בתחומים שבהם לישראל יש פוטנציאל להמשיך להוביל ולתרגם את היכולות האלה לחברות, לטכנולוגיות ולמעמד משמעותי בכלכלת הקוונטום העולמית. השלב הבא מחייב אותנו להסתכל על התחום כמערכת שלמה: לצד המשך ההשקעה במחקר מצוין, צריך לבנות את התשתיות שיאפשרו לחוקרים ולחברות להתקדם, להגדיל את מאגר ההון האנושי, לחבר חברות ישראליות למשתמשים מתקדמים ולשווקים בעולם, ולהעמיק שותפויות בינלאומיות. המטרה אינה לפתח בישראל כל רכיב בשרשרת הקוונטית, אלא לזהות את המקומות שבהם יש לנו יתרון יחסי משמעותי, מתוכנה ואלגוריתמים ועד מערכות בקרה, חישה וטכנולוגיות מאפשרות, ולבנות בהם יכולות מעולות. ההחלטות שנקבל היום יקבעו את מקומה של ישראל בכלכלת הקוונטום של העשור הבא, ואת היכולת שלנו להיות בין המדינות שלוקחות חלק משמעותי בפיתוח הטכנולוגיות ובבניית השוק העולמי סביבן."
הדוח קובע כי היתרון של ישראל אינו מתמצה בהצלחתן של חברות בודדות: בניגוד למדינות גדולות יותר, שבהן פעילות הקוונטום מתפתחת לעיתים סביב מספר מוקדים גיאוגרפיים נפרדים, ישראל מתפקדת כאקוסיסום חדשנות בקנה מידה לאומי: אוניברסיטאות, חברות הזנק, משקיעים, מעבדות ביטחוניות, גופים ממשלתיים ותשתיות לאומיות פועלים בתוך אקוסיסטם קטן יחסית אבל מקושר מאוד. קרבה זו מאפשרת תיאום מהיר, ניידות של הון אנושי, גישה משותפת לתשתיות יקרות ומעגלי משוב קצרים במיוחד בין חוקרים, מפתחים ומשתמשי קצה.
הדוח מציין כי טכנולוגיית הקוונטום לא התפתחה בישראל כתעשייה חדשה ומבודדת, אלא על בסיס מערכת מבוססת למסחור טכנולוגיות דיפטק, הכוללת חברות מסחור של אוניברסיטאות, משקיעי הון סיכון, מאיצים, מנגנוני מימון ציבוריים למחקר ופיתוח וערוצים מפותחים המחברים בין המחקר האקדמי להקמת חברות. תשתית זו סייעה לקצר את הדרך מתגלית מדעית לפעילות מסחרית שזכתה למימון.
ממצאים מרכזיים בדוח:
- התפתח בישראל אשכול חדשנות קוונטית בקנה מידה לאומי: הגיאוגרפיה של ישראל מחברת בין מוסדות אקדמיים, חברות הזנק, משקיעים, מעבדות לאומיות, גופי ביטחון ותשתיות טכנולוגיות בתוך אקוסיסטם אחד ומקושר. הדבר מאפשר שיתופי פעולה ותהליכי תיקוף מהירים יותר מכפי שמתאפשר לעיתים במדינות בהן מוקדי החדשנות מפוזרים גיאוגרפית.
- צמיחה תעשייתית מהירה: אקוסיסטם הקוונטום הישראלי גדל מ 5 חברות בשנת 2019 ליותר מ 20 חברות פעילות בשנת 2025, ומספר העובדים בתעשייה גדל מכ 50 ל 1,000. מספר החברות בתחום המחשוב הקוונטי לבדו גדל מחברה אחת ליותר מ 10 בתוך 6 שנים.
- קרוב ל 500 מיליון דולר גויסו בשנה אחת: חברות הקוונטום הישראליות משכו קרוב ל 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות בשנת 2025 והביאו את סך ההון הפרטי המצטבר שגויס בענף ליותר ממיליארד דולר. ישראל הייתה אחראית לכ 9% מההשקעות הפרטיות בקוונטים בעולם בשנת 2025, או לכ 15% בניכוי ארצות הברית.
- חוזקה עולמית בתוכנה, בקרה ואינטגרציה: אחד היתרונות המסחריים המשמעותיים ביותר של ישראל נמצא בשכבה המאפשרת שבין החומרה הקוונטית ליישומים. חברות ישראליות מפתחות יכולות בתכנון אלגוריתמים ברמה גבוהה, בקרת מעבדים, אינטגרציה של חומרה, אלקטרוניקה מדויקת וצמצום שגיאות. טכנולוגיות אלה יכולות לפעול על גבי ארכיטקטורות שונות של חומרה קוונטית ובכך לאפשר לחברות ישראליות להשתלב באופן אסטרטגי בשרשראות ערך עולמיות מבלי לייצר בישראל כל רכיב חומרה.
- מגוון טכנולוגי המפחית תלות בארכיטקטורה קוונטית אחת: חברות ישראליות פועלות במגוון תחומים, ובהם מערכות מוליכות על, יונים לכודים, פוטוניקה, אטומים ניטרליים, מחשוב אופטי וטכנולוגיות מבוססות מרכזי NV ביהלום, לצד תוכנה, אלקטרוניקת בקרה, חישה, תקשורת וסייבר. מכיוון שתעשיית המחשוב הקוונטי בעולם עדיין לא התכנסה לארכיטקטורת חומרה דומיננטית אחת, מגוון זה מעניק לישראל גמישות משמעותית בבחירה בין חלופות טכנולוגיות.
- תשתית לאומית המפחיתה חסמים לחדשנות: המרכז הישראלי למחשוב קוונטי, IQCC מאפשר גישה למספר סוגים של מערכות מחשוב קוונטי ותומך בבדיקת אלגוריתמים, השוואת ביצועי מערכות, תהליכי עבודה המשלבים מחשוב קוונטי וקלאסי והכשרה מעשית של כוח אדם. המרכז מציב את ישראל בקבוצה מצומצמת יחסית של מדינות המאפשרות גישה לפלטפורמות קוונטיות מגוונות באמצעות תשתית לאומית משותפת.
- משתמשים ראשונים מתקדמים מסייעים ביצירת ביקושים: ארגוני ביטחון לאומי וארגוני טכנולוגיה מתקדמת בישראל משמשים לא רק כגורמי מימון, אלא גם כמשתמשים ראשונים בטכנולוגיות קוונטיות. הצרכים המבצעיים שלהם יוצרים מעגלי משוב ישירים בין משתמשי הקצה, החוקרים ומפתחי הטכנולוגיה, במיוחד בתחומי החישה הקוונטית, התקשורת והמחשוב.
הדוח מדגיש כי אסטרטגיית הקוונטום של ישראל אינה צריכה להתבסס על ניסיון להגיע לעצמאות טכנולוגית מלאה :ישראל ממשיכה להיות תלויה בשרשראות אספקה עולמיות בתחומים הכוללים חומרים ייעודיים, מצעים, מערכות קריוגניות, כלי ייצור ורכיבי חומרה מתקדמים. לכן הדוח מציע מודל של ריבונות טכנולוגית ממוקדת, שבמסגרתו ייבנו בישראל יכולות מחשוב קוונטי בתחומים שבהם יש לה יתרון אסטרטגי ממשי, תוך הבטחת גישה לטכנולוגיות משלימות באמצעות שותפויות בינלאומיות עם שותפים אסטרטגיים. גישה זו מצביעה על הצורך ביצירת שיתופי פעולה בינלאומיים משמעותיים במחקר ופיתוח משותפים, בתשתיות משותפות, בשרשראות אספקה מתמחות, בתיקוף טכנולוגיות ובמסחור.
ישראל כבר משולבת עמוק ברשתות המחקר והחדשנות הבינלאומיות בתחום הקוונטום. שיתופי פעולה במסגרת Horizon Europe, QuantERA ותוכניות בילטרליות, לצד קשרים עם חברות טכנולוגיה בינלאומיות, מחברים חוקרים וחברות ישראליים למומחיות משלימה, לתשתיות ולשותפים מסחריים באירופה, בארצות הברית ובאסיה.
רונית אשל, מ"מ סמנכ"לית וראש חטיבת תשתיות טכנולוגיות: "רלוונטיות אסטרטגית אינה מחייבת הובלה בכל שכבה של המערך הטכנולוגי. מדינות יכולות ליצור השפעה עולמית באמצעות שילוב של חוזקות טכנולוגיות ממוקדות, תשתיות משותפות, מנגנוני מסחור אפקטיביים, פיתוח הון אנושי וקשרים חזקים בין מפתחים ויזמים לבין משתמשים בעולם האמיתי."
ליאור יפה, מנהל אגף C4IR ישראל, החטיבה הבינלאומית, רשות החדשנות: "חדשנות קוונטית היא מטבעה בינלאומית. היכולת של ישראל לשלב אקוסיסטם מקומי מקושר מאוד עם שותפויות מדעיות, טכנולוגיות ומסחריות ברחבי העולם יכולה להפוך אותה לזירת פיתוח וניסוי משמעותית עבור הדור הבא של טכנולוגיות קוונטיות."
במסגרת השלב הראשון של התוכנית הלאומית לקוונטים בישראל, שהושק בשנת 2019, הוקמו עשרות מעבדות מחקר, חוזקו היכולות האקדמיות ונוצרו תשתיות לאומיות משמעותיות והושקעו עד כה 413 מיליון דולר.
עם זאת, הדוח קובע כי האתגר הבא של ישראל הוא לעבור מבניית האקוסיסטם לאימוץ רחב יותר וליצירת השפעה כלכלית. בעוד שבתחומי הביטחון, התעופה והחלל והתקשורת המאובטחת כבר קיים ביקוש ראשוני, האימוץ עדיין פחות מפותח בתחומים ובהם פיננסים, בריאות, אנרגיה, לוגיסטיקה וייצור. התקדמות נוספת תחייב יותר פיילוטים בתעשייה, פיתוח כוח אדם, מקרי שימוש שעברו תיקוף, חיזוק שרשראות האספקה והעמקת החיבור בין חברות הקוונטום לבין משתמשים פוטנציאליים.
השלב השני המוצע של התוכנית הלאומית לקוונטים לשנים 2027 עד 2031 קורא להרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים, לחיזוק התשתיות ושרשראות האספקה בתחומים ובהם פוטוניקה, קריוגניקה וייצור, להמשך ההכשרה האקדמית והכשרת דוקטורנטים, לתעדוף תוכנה ואלגוריתמים קוונטיים, להגדלת השתתפותן של תעשיות שאינן מתחום הקוונטום ושל גופים ממשלתיים בפיתוח מקרי שימוש, ולהרחבת הכשרת כוח האדם ושימור ההון האנושי.
הדוח מסכם כי הניסיון הישראלי ממחיש כיצד מדינה קטנה יחסית יכולה לבנות יכולות המבוססות על חשיבה אסטרטגית באמצעות השקעה ציבורית ממוקדת, מצוינות מדעית, קשרים הדוקים בין האקדמיה לתעשייה ותיאום הממוקד במשימה משותפת. האתגר בשלב הבא יהיה לתרגם את היסודות הללו לאימוץ בהיקף רחב וליתרון כלכלי ואסטרטגי בר קיימא.