במלאת שנה לפרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ ב-7.10.2023, מפרסמת רשות החדשנות דוח תמונת מצב שנועד לבחון את השלכות המלחמה על ההייטק הישראלי. כענף הנסמך ברובו המוחלט על שחקנים זרים, ההייטק מצוי במצב רגיש בתקופה זו בה הסיכון ואי-הוודאות של השקעה וניהול עסקים בישראל עולים. לאור חשיבותו לכלכלה הישראלית כמנוע הצמיחה העיקרי שלה, ובפרט לקראת דיוני התקציב הקרבים, מצאנו לנכון לבדוק מדדים בולטים הקשורים לענף ההייטק.
הכלכלה הישראלית מתמודדת בשנה האחרונה עם גירעון עולה ונדרשת לממן את עלויות המלחמה המצטברות בתקופה זו. כפי שהראינו בדוח השנתי של רשות החדשנות ובפרסום בנושא תרומת ההייטק להכנסות המדינה (שפורסם בשיתוף עם הכלכלן הראשי במשרד האוצר), ההייטק מהווה מעל למחצית מהיצוא הישראלי, חמישית מהתוצר ואחראי לכרבע מכלל הכנסות המדינה ממסי עבודה של שכירים וחברות.
תקציר
שנה לאחר ה-7.10 תמונת המצב בהייטק הישראלי מורכבת. בצד החיובי, ההייטק הישראלי מפגין עוצמה הבאה לידי ביטוי ביציבות בסך ההשקעות, שמירה על הובלה עולמית במדד זה וכן ביציבות בתעסוקה בענף. מצד שני, ההייטק עבר בשלוש השנים האחרונות מספר משברים משמעותיים: ההאטה הכלכלית העולמית שהחלה עם מלחמת רוסיה-אוקראינה; גידול באי-היציבות המקומית כתוצאה מהמשבר הפוליטי ופרוץ המלחמה בעקבות מתקפת הטרור של ה-7.10. משברים אלו הובילו לכך שלאחר עשור של צמיחה בהייטק לא חלה צמיחה במדדים המרכזיים בתחום מעל לשנתיים.
מאז מחצית שנת 2022 סך המועסקים בהייטק כמעט שלא השתנה ועומד על כ-400 אלף איש. בהתאם, חלקם היחסי של עובדי ההייטק מסך המועסקים במשק נשאר בתקופה זו קבוע בשיעור של כ-11%. מכיוון שעובדי ההייטק תורמים חלק נכבד ממס ההכנסה, קיפאון זה עלול להשפיע בשנים הבאות על הכנסות המדינה בתקופה בה היא מתמודדת עם גירעון הולך ומעמיק ונדרשת לצעדים מעודדי צמיחה.
ב-2023, השנה האחרונה לגביה יש נתונים המאפשרים השוואה בין-לאומית, מספר המועסקים בהייטק באירופה צמח בכ-5%, בארה”ב בכ-2.8% ובישראל בכ-2.6%, קרוב לקצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה. בתוך כך, חשוב להבחין במגמות פנימיות המאפיינות את התעסוקה בענף: התעסוקה בתפקידי המו”פ בהייטק המשיכה לצמוח בשנים האחרונות, ואילו בתפקידי המוצר ובתפקידים עסקיים נרשמה ירידה במספר המועסקים בתקופה זו.
במבט קדימה, כאשר בוחנים את ציפיות חברות ענף שירותי ההייטק בנוגע לגיוס עובדים ועובדות בשנה הקרובה, עולה כי נכון ליולי 2024 , כתשעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, כמעט רבע (23%) מהחברות צפו עלייה בגיוס העובדים לחברה בשנה הקרובה. נתונים אלה משקפים שהאווירה בחברות שירותי ההייטק ב-2024 פחות פסימית מזו שנצפתה ביולי 2023, אז רק 10% מהחברות העריכו גידול בגיוס עובדים.
מבחינת השקעות, סך ההון שגויס על ידי חברות טכנולוגיה בישראל מאז 7.10 ועד אמצע אוגוסט 2024 – תקופת המלחמה – עומד על קרוב ל-9 מיליארד דולר. סכום זה דומה לסכומים שגויסו בתקופות מקבילות בשנים קודמות, למעט שנות השיא של 2022-2020. השוואת סך ההשקעות בסטאראטפים ישראלים בתקופת המלחמה מעלה כי סך ההשקעות בישראל היה ה-3 בגודלו בעולם בהשוואה להאבים אחרים. בפרט, סך ההשקעות בישראל היה גבוה יותר מהאבים כמו פריז, לונדון ובוסטון ונמוך רק מאלה של עמק הסיליקון וניו-יורק. כאשר בוחנים את השינוי בסך ההשקעות בתקופה זו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, עולה כי הוא דומה לממוצע השינוי בקבוצת ההאבים המרכזיים בעולם.
כמו כן, ניתוח הנתונים מעלה כי בתקופת המלחמה לא חל שינוי משמעותי במספר קרנות הון הסיכון הפעילות בישראל, ובעיקר במספרן של הקרנות הזרות, שמהוות כשני שלישים מקרנות הון הסיכון הפעילות בישראל.