הקמתו של מאגד CRISPR-IL

רשות החדשנות אישרה את הקמתו של מאגד CRISPR-IL המשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית לקידום תחום העריכה הגנומית

 

ועדת המחקר לתשתיות טכנולוגיות של רשות החדשנות אישרה את הקמתו של מאגד CRISPR-IL (קריספר) במימון כולל של 36 מיליון ₪ לתקופה של 18 חודשים (עם אופציית הארכה לתקופה של 18 חודשים נוספים). המאגד הינו חלק מתוכנית ה-Bio-convergence שמובילה רשות החדשנות ויכיל חברות מהתעשייה וקבוצות אקדמיה שונות, יתמקד בשילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית וטכנולוגית ה-CRISPR לפיתוח כלי מחשוב מתקדמים לעריכה גנומית. 

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות:  "מאגד CRISPR-IL יאפשר לתעשייה הישראלית לעמוד בחוד החנית של העשייה העולמית בתחום העריכה הגנומית, תוך גיוס מיטב המדענים והטכנולוגיות החדשניות שפותחו בישראל. המאגד יכנס תחתיו חברות תעשייה מתחומים שונים וקבוצות מחקר, שיפתחו יחדיו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים הצפויים להשפיע על תחומי הרפואה, החקלאות ובעלי החיים".

מאגד זה הינו חלק מתוכנית הBio-Convergence - אותה מובילה רשות החדשנות המשלבת ביולוגיה עם דיסציפלינות מתחומי הנדסה כגון אלקטרוניקה, AI, פיזיקה, חישוביות, ננו-טכנולוגיה, מדע חומרים וטכנולוגיות אינטגרטיביות כגון שילוב בין תרפיה תאית וגנטית, המהווים בסיס לפיתוח תחום ה-BC, ושנותנות מענה לאתגרים בתחום הרפואה או תחומים אחרים כמו חקלאות, אנרגיה וצבא. 

במאגד קריספר יהיו שותפות חברות מתחומי הביוטכנולוגיה, תעשיית התרופות, חקלאות, ביואינפורמטיקה ומוצרי הדגה, כמו גם חוקרים מובילים ממוסדות המחקר: אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן, אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית והמרכז הבינתחומי הרצליה. כמו כן שותפים במאגד קבוצות מחקר מבתי החולים שיבא ושניידר.

המאגד החדש ירתום טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לטובת פיתוח כלים חישוביים שיאפשרו את שיפור הדיוק והיעילות של העריכה הגנומית ויאפשרו הטמעה מהירה ויעילה של כלים אלו בתעשיה ובמחקר. תחום העריכה הגנומית המורכב מטכנולוגיות המאפשרות ביצוע שינויים בחומר הגנטי, זכה לתנופה אדירה עם הגילוי של מערכת הקריספר (Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic repeats) והבנת הפוטנציאל העצום עבור מגוון תחומי החיים. 
טכנולוגית קריספר מאפשרת חיתוך באזור ספציפי בדנ"א, השתקה או הפעלה של גנים והחלפת מקטע דנ"א במקטע אחר. הטכנולוגיה בעלת פוטנציאל עצום להשפעה בתחומי הרפואה, החקלאות ובעלי החיים, ובין השימושים הפוטנציאליים נמצאים: פיתוח טיפולים רפואיים מתקדמים ומותאמים אישית, תיקון גנים המעורבים במחלות, שיפור תכונות של תוצרת חקלאית, קיצור משך הזמן הנדרש לפיתוח מוצרים חדשים וצמצום עלות הפיתוח. על פי הערכות , עד לשנת 2025 יעמוד גודלו של שוק המוצרים המבוססים על טכנולוגיות קריספר על כ-500 מיליארד דולר. 

עם זאת, יישום רחב של הטכנולוגיה עדיין צריך להתגבר על חסמים משמעותיים. הכלים הקיימים כיום לעריכה גנומית מספקים יעילות ודיוק מוגבלים העלולים להביא לביצוע שינוי באזור לא רצוי בגנום ולהשלכות כלכליות ובטיחותיות משמעותיות. ביצוע עריכה יעילה ומדויקת דורש זיהוי מדויק של אתר המטרה, תכנון הכלים הנדרשים לפעולת העריכה הספציפית, וחיזוי מראש של התוצאות – ועל כך יעמלו חברי מאגד CRISPR-IL. 

חברי המאגד
תעשייה:

  • אנרג'ין טכנולוגיות
  • אבוג'ן
  • תרביות רה"ן 
  • פלוריסטם
  • BTG - ביוטכנולוגיה כללית
  • הזרע סידס
  • חוות קאלרס
  • טארגטג'ן ביוטכנולוגיות

קבוצות אקדמיה: 

  • אוניברסיטת תל אביב - פרופ' דויד בורשטיין, פרופסור איתי מירוז וד"ר דויד בורשטיין
  • אוניברסיטת בן גוריון – פרופ' אמיר שגיא, ד"ר איסנה וקסלר-לובלינסקי
  • אוניברסיטת בר אילן – ד"ר איל הנדר
  • האוניברסיטה העברית – ד"ר אורן פרנס
  • מכון ויצמן – פרופ' אבי לוי, פרופ' אסף אהרוני
  • IDC – פרופ' זוהר יכיני
  • בית חולים שניידר – פרופ' שי יזרעאלי
  • בית חולים שיבא – ד"ר מיכל בסר