ועדת הכספים של הכנסת אישרה: רשות החדשנות תצא בהליך תחרותי חדש לחממה ביוטכנולוגית נוספת בצפון

בעקבות החלטת ממשלה 2262 שהתקבלה ב-8.1.2017, לפיה רשות החדשנות תבצע בחינה להקמת חממה ביוטכנולוגית במחוז צפון, החליטה ועדת הכספים לאשר יציאה בהליך תחרותי של חממה ביוטכנולוגית שנייה. זאת נוכח ההצלחה של ההליך התחרותי הראשון בו נבחרה חממת פיוטורקס והצורך בחממה נוספת שתסייע להקים ולבנות חברות איכותיות רבות נוספות בתחום.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה: "אנו מייחסים חשיבות רבה להבנת צרכי התעשייה עתירת הידע והתאמת התוכניות לצרכיה ולטכנולוגיה המתפתחת. תפקידנו הוא, בראש וראשונה, לתת שירות לתעשייה ולאפשר לה להתפתח ולקבל מאתנו את מלוא התמיכה הדרושה לה לשם הצלחתה. זהו נדבך נוסף להמשך תוכנית הצפון אשר תסתכם בכ-920 מיליון ש"ח עד סוף 2018".

מטרתה של החממה הביוטכנולוגית לעזור בבניית תעשיית פארמה בישראל. זאת על ידי חיבור של משקיעים ושותפים אסטרטגיים היכולים לזהות פרויקטים טכנולוגיים חדשניים ולעזור להם להפוך לחברות חדשניות בישראל.

 

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן ואהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. קרדיט: דוברות משרד הכלכלה

 

בעקבות החלטת ממשלה 2262 שהתקבלה ב-8.1.2017, לפיה רשות החדשנות תבצע בחינה להקמת חממה ביוטכנולוגית במחוז צפון, החליטה ועדת הכספים לאשר יציאה בהליך תחרותי של חממה ביוטכנולוגית שנייה. זאת נוכח ההצלחה של ההליך התחרותי הראשון בו נבחרה חממת פיוטורקס והצורך בחממה נוספת שתסייע להקים ולבנות חברות איכותיות רבות נוספות בתחום.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "באקדמיה מתבצעים מאות מחקרים חדשניים בתחום הביוטכנולוגיה והפארמה. כ-50% מהבקשות לרישום פטנטים שמקורן באקדמיה בישראל הם מתחום הפארמה והביוטכנולוגיה. התעשייה העולמית מגלגלת כ-60 מיליארד דולר במכירת תרופות המבוססות על מחקרים שהתחילו במוסדות מחקר בישראל. חשוב שהערך הרב הנוצר באקדמיה ימשיך לזרום לתעשייה בישראל. הנתונים שברשותנו מצביעים על כך שבשנים האחרונות ישנה עלייה בפעילות בתחום ולכן חשוב להמשיך ולמצות פוטנציאל זה. הקמת חממה ביוטכנולוגית נוספת הוא צעד הכרחי על מנת לענות על צורך זה.

 

במחוז הצפון ישנן התחלות של תשתיות מחקר ושירותים רלוונטיים כמו גם פוטנציאל רב של הון אנושי. התכנית שאושרה בוועדת הכספים תאפשר לחממה להקים גם שלוחה בחיפה, וזאת על מנת להתחבר לאקו-סיסטם העשיר בעיר זו בתחום מדעי החיים הכולל בתי חולים, אוניברסיטאות וחברות רפואיות. יסודות אלה יחד עם חממה ביוטכנולוגית שתסייע בהקמת חברות הזנק חדשות, יאפשרו לבסס אקו-סיסטם חשוב בתחום באזור ויחזקו את תעשיית הפארמה בישראל. החיבור עם חיפה יאפשר שילוב יכולות משלימות וסינרגיה בתחום מדעי החיים בין אזור הצפון לחיפה, ויהווה מנוע צמיחה משמעותי לאזור בפרט ולמשק הישראלי בכלל".

 

בישראל פועלות כיום כ-20 חברות פארמה גלובליות המתמקדות בעיקר בפעילות מסחרית. ישנו פוטנציאל רב להרחבת פעילותן לתחומי החדשנות והמו"פ באופן שישפיע על האקוסיסטם של תעשיית הפארמה בארץ. ההליך התחרותי הראשון בו זכתה חממת פיוטורקס, הצליח למשוך לישראל שני תאגידים רב-לאומיים בתחום הפארמה: Johnson&Johnson מארה"ב ו- Takeda מיפן, בשותפות עם קרן הון הסיכון האמריקאית הוותיקה Orbimed. חיבור היכולות המשלימות של התאגידים הרב לאומיים, יחד עם קרן הון סיכון, כבר מוכיח את עצמו ומביא ערך רב ל-11 חברות ההזנק בהן השקיעה החממה עד כה.

אניה אלדן, מנהלת זירת הזנק: "תכנית החממות הטכנולוגיות מהווה פלטפורמה מרכזית לתפיסת הערך שנוצר באקדמיה על ידי חברות ישראליות והחממות הטכנולוגיות הוכיחו עצמן ככלי סיוע חשוב ליצירת חברות חדשניות על בסיס ידע אקדמי במגוון תחומים. חממה ביוטכנולוגית נוספת תכפיל את מספר החברות הצעירות בתחום ותהווה שער כניסה לחברות פארמה רב-לאומיות וקרנות השקעה מתמחות. הבאת חברות פארמה נוספות לישראל יאפשרו את התמיכה הנדרשת להקמת חברות חדשות ברות קיימא ויבססו את תעשיית הפארמה בישראל".

 

החממה הביוטכנולוגית שתזכה בהליך התחרותי תקבל זיכיון לתקופה של 8 שנים בהם תוכל למנף את השקעותיה בחברות הזנק במימון משמעותי מצידה של רשות החדשנות. כל חברה שתאושר על ידי הרשות תוכל לקבל תקציב בסך של עד כ- 2.3 מיליון דולר למשך שלוש שנים, 85% מהתקציב יינתן כמענק מצידה של הרשות ויתרת 15% תושקע על ידי החממה. בתמורה לכך תוכל החממה לקבל עד 50% ממניותיה של כל חברה (עד 80% אם מקור המיזם במוסד מחקר). בנוסף על כך, תזכה החממה בסיוע כספי מהרשות בהקמת המעבדה המרכזית שתשרת את חברות החממה.