חלק א׳: ההיי-טק הישראלי 2022 - תמונת מצב

חלק א׳: ההיי-טק הישראלי 2022 - תמונת מצב

ייצוא ההיי-טק הוא לראשונה יותר ממחצית הייצוא הישראלי - אבל שווי חברות הטכנולוגיה יורד

גם בשנה החולפת ההיי-טק הישראלי המשיך לשגשג ולהיות מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. תוצר ענפי ההיי-טק ב-2021 צמח במעל ל-10%, עמד על כ-237 מיליארד שקלים ושמר על חלקו היחסי מתוך התוצר הישראלי - 15.3%. כמו כן, בשנת 2021 חצה ייצוא ההיי-טק לראשונה את סף ה-50% מכלל הייצוא של מדינת ישראל ועמד על 54% (בהשוואה ל-43% בשנה הקודמת), המהווים כ-67 מיליארד דולר.

עם זאת, שנת 2021 גם העלתה בפני ההיי-טק הישראלי מספר סימני אזהרה, העלולים לפגוע בעתיד הנראה לעין ביכולת שלו להמשיך ולשמור על עמדת מובילות עולמית. בין הסימנים הללו ניתן לציין את הירידה בשווי המצרפי של חברות ההיי-טק בבורסות השונות. רשות החדשנות בחנה את נתוניהן של 125 חברות טכנולוגיה בעלות קשר לישראל5 הנסחרות בנאסד"ק ומצאה כי שווין המצרפי של החברות הללו ירד בין אפריל 2021 לאפריל 2022 בכ-9.4%, מכ-252 מיליארד דולר לכ-228 מיליארד דולר. זאת, בעוד מדד נאסד"ק 100 טיפס בתקופה המקבילה בכ-9.3%. תוצאותיהן של חברות הטכנולוגיה הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב גרועות אף יותר - בעוד מדד ת״א-35 כולו עלה בכ-22% בין אפריל 2021 לאפריל 2022. שווין של חברות הטכנולוגיה הנכללות במדד ירד6 בכ-9.5% באותה תקופה. בנוסף, ברבעון הראשון של 2022 מדד נאסד״ק 100 הציג ירידה של קרוב ל-10%. במהלך השנה הקרובה התנודות בשוק ההון, ובפרט אלה הנוגעות לחברות הטכנולוגיה, עשויות להשפיע גם על החברות הישראליות.ֿ

סימן אזהרה נוסף הוא הירידה של ישראל במדד החדשנות הבינלאומי (Global Innovation Index) למקום ה-15 בשנת 2021. מאז שנת 2015, טיפסה ישראל בדירוג עד שבשנת 2019 היא נכללה בין עשר המדינות המובילות, לראשונה מתחילת פרסום הדירוג לפני למעלה מעשור. ואולם, מאז שנת 2019 ישראל מידרדרת במיקומה בדירוג.

בצד החיובי של הדברים, ישראל המשיכה להוביל את רשימת מדינות ה-OECD בהשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ) ביחס לתוצר בשנת 2020 (זוהי השנה האחרונה שיש לגביה נתונים זמינים). עם זאת, בישראל חלקה של הממשלה בהשקעה במו״פ הוא הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD ועמד על 9% בלבד בשנת 7,2019 לאחר שהצטמצם משמעותית בעשורים האחרונים. במדינות אחרות, שנחשבות למובילות עולמיות בהשקעה בתחום, חלקן של ההשקעות הממשלתיות במו״פ גבוה משמעותית מזה של ישראל. למשל, 20.7% בקוריאה, 24.2% בשוודיה ו-27.8% בגרמניה. גם באקו-סיסטם חדשנות מפותח כמו זה שבארצות הברית שיעור ההשקעה הממשלתית מתוך ההשקעה במו״פ היה 20.7%. המשמעות היא שבישראל מימון המו״פ נסמך כמעט באופן בלעדי על השוק הפרטי בהשוואה למדינות אחרות. נתון זה מעיד על הבגרות של ענף ההיי-טק הישראלי ועל הביקוש הגבוה לתוצריו בעולם. אך, גם הופך את ענף ההיי-טק הישראלי לרגיש מאוד לזעזועים בתנועות הון בינלאומיות, העשויות להיות מושפעות מהמלחמה המתרחשת בימים אלה באוקראינה וממגמות גלובליות אחרות.

 

ההיי-טק צומח וחוצה את רף ה-10% מועסקים - אבל הערבים והחרדים בקושי מצטרפים

ההיי-טק הוא אחד הענפים המבוקשים במשק הישראלי, המושך אליו כוח אדם המעוניין להיות חלק מתעשייה גלובלית ומתגמלת. מספר השכירים בענף ההיי-טק הישראלי המשיך לטפס ועמד בשנת 2021 על כ-362 אלף איש.8 יתרה מכך, שיעור המשרות הפנויות בהיי-טק ברבעון האחרון של שנת 2021 עמד על 7.17% לעומת שיעור של 4.61% בשאר המשק, כלומר ההיי-טק מתאושש מהר יותר משאר המשק מהשפעות הקורונה ומהווה אינדיקציה נוספת למחסור החמור בכוח אדם בענף.9 ההיי-טק מאופיין כענף בעל קצב צמיחה מהיר: על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2021 מספר השכירים בו גדל ב-8% בהשוואה לשנה הקודמת, בעוד מספר השכירים בכלל הענפים במשק עלה באחוז אחד בלבד.

ישראל ממשיכה להיות מובילה עולמית בשיעור העובדים בענף ההיי-טק. זהו סממן נוסף למרכזיות ההיי-טק בכלכלה הישראלית. ב-2021 שיעור זה חצה לראשונה את רף ה-10% והגיע ל-10.4%. יעד הממשלה הוא להגיע לשיעור של 15% עד שנת 2026.

עם זאת, גידול זה אינו כולל את כלל האוכלוסייה. מספר השכירים והשכירות מהחברה הערבית עלה בכ-200 איש בלבד ב-2021, ומספר השכירים והשכירות מהחברה החרדית ירד בכ-700 איש במהלך 2021, לפי נתוני הלמ״ס. אם נרצה להסתכל על חצי הכוס המלאה, ניתן לציין עלייה של 500 גברים חרדים שהצטרפו לענף בשנת 2021, אך נתון זה עומד במקביל לירידה של כ-1,200 נשים חרדיות. ממצא זה הוא הקצנה של ענף ההיי-טק בכללותו, בו שיעור הגידול של נשים היה נמוך משל גברים, 5.9% לעומת 9.1% בהתאמה ב-2021. ייתכן שניתן לייחס פער זה בין גברים לנשים לתקופות הסגרים וההגבלות שיצרו שיבושים במערכת החינוך. 

באופן כללי, ההיי-טק שומר על ההומוגניות שלו כענף יהודי: פחות מ-2% מהשכירים בו הם ערבים. עובדים בו בעיקר גברים שאינם חרדים, הנשים מהוות פחות משליש מהשכירים בענף, וחרדים וחרדיות תופסים בו 3% בלבד.

קבוצת הגיל שהמשתייכים אליה נוטים לבחור במעסיקים מענף ההיי-טק, היא כצפוי האוכלוסייה הצעירה. עם זאת, מעניין לראות כי ישנה צמיחה במספר האנשים שעוסקים במקצועות היי-טק גם בענפים שמחוץ להיי-טק. כלומר, בכלל ענפי המשק מועסקים יותר אנשים בתפקידים טכנולוגיים התורמים להתקדמות ולדיגיטציה בהם. במחקר שבוצע במכון אהרון בשיתוף עם קרן טראמפ נבחן שיעור המועסקים בהיי-טק ובמקצועות טכנולוגיים בכל ענפי המשק. במחקר נמצא כי בין השנים 2012-2021 עלה מספר המועסקים במקצועות טכנולוגיים בישראל במעל ל-160 אלף עובדים, כאשר רבע מהם מועסקים בחברות מחוץ לענפי ההיי-טק. כמו כן, עולה חלקם של המועסקים בהיי-טק ובתפקידי היי-טק מחוץ לענף, גם בקבוצות הגיל הבוגרות יותר. כלומר, מקצועות בעלי אוריינטציה טכנולוגית אינם נחלתו הבלעדית של ההיי-טק והם הופכים להיות נפוצים יותר ויותר בכלל ענפי המשק.

כך למשל, בקבוצת הגיל 34-30 שיעור המועסקים במקצועות טכנולוגיים בישראל בכלל המשק בשנת 2012 היה 13% - שיעור דומה שנשמר עד שנת 2017. אולם בשנים האחרונות חלה עלייה בהשתלבות בתפקידים טכנולוגיים, וכעת שיעור זה עומד על 19% מהמועסקים בקבוצת הגיל. כאשר בוחנים את שיעור המועסקים בחברות המשתייכות לענף ההיי-טק בלבד, ניתן לראות כי קבוצת גיל זו עלתה בתקופה של 2021-2017 מ-11% מהמועסקים ל-14%.

אולם, שיעור ההשתתפות בהיי-טק עלה גם בקבוצות הגיל המבוגרות יותר. כך לדוגמה, לפי נתוני המחקר בקבוצת הגיל 64-45 - שיעורם של העוסקים במקצועות טכנולוגיים עלה מ-9% ב-2017 ל-11% ב-2021. זוהי עלייה איטית באופן משמעותי לעובדים צעירים יותר, אך גם מדובר בקבוצת גיל של עובדים הנוטים פחות לשנות את עיסוקם. חלקם של המועסקים בחברות היי-טק מבין העובדים בקבוצת הגיל עלה מ-7% ל-9% בתקופה זו.

בשולי הדברים, ראוי לציין כי בתקופה הקרובה מקור אפשרי נוסף לכוח אדם מיומן לענף ההיי-טק הוא עובדים מחו"ל. המלחמה המתחוללת בימים אלה באוקראינה, והשפעותיה גם על יהדות רוסיה ומדינות האזור, עשויה להוביל לגלי הגירה, בין היתר של עובדים פוטנציאליים לענף.

 

     
 

אחרי המגפה:
שיעור מובטלי ההיי-טק חזר לרמתו הנמוכה טרום הקורונה

 
 

מגפת הקורונה השפיעה כמובן רבות על העובדים בהיי-טק ועל היקפי התעסוקה בענף. אם בשנת הקורונה הראשונה (2020) נרשמה אבטלה בענף, שבדרך כלל סובל ממצב של מחסור כרוני בעובדים, בשנת 2021 הענף חזר ל״עסקים כרגיל״ על אף גלי תחלואה חדשים, בין היתר הודות למבצע החיסונים הנרחב. עם זאת, לקורונה הייתה השפעה מהותית על ההיי-טק והיא עלייה משמעותית בהיקף העבודה מהבית בשנתיים האחרונות.

אחד מסימני התאוששות ענף ההיי-טק ב-2021 הוא העלייה בכמות המצטרפים החדשים: אם בשנת 2020 מספר העובדים בענף ההיי-טק עלה בכ-14,000 איש בלבד, הרי שבשנת 2021 הגידול היה כפול מכך ועמד על כ-27,000 עובדים. בנוסף, ניתן לראות בתרשים כי היקף האבטלה של עובדים בעלי משלח יד הקשור למקצועות הטכנולוגיים המאפיינים את ההיי-טק חזר לרמתו טרום תקופת הקורונה. זאת, לעומת כלל המשק שבו עדיין נרשמת אבטלה גבוהה מעט ביחס לחודשים שלפני הקורונה.

 

 

 

תל אביב היא בירת ההיי-טק הישראלי הבלתי מעורערת ורוב עובדי ההיי-טק לא מועסקים בסטארט-אפים

לקראת כתיבת דו״ח זה, ערכה רשות החדשנות ניתוח מקיף, המתפרסם כאן לראשונה, של מאפייני המעסיקים והמועסקים בהיי-טק הישראלי. מטרתו למפות באופן מדויק ומעודכן את פיזור העובדים בין סוגי חברות ההיי-טק מבחינת הפרישה הגאוגרפית של החברות, ובכך לקבל תמונת מצב מעודכנת של המאפיינים הדמוגרפיים של הענף.

כאשר בוחנים את התפלגות עובדי ההיי-טק, בין סוגי החברות השונים שבהן הם מועסקים, ניתן לראות כי למרות הדימוי של ישראל כ״סטארט-אפ ניישן״, כ-8% בלבד מהעובדים בענף מועסקים בחברות המוגדרות סטארט-אפים (כלומר חברות הזנק צעירות). למעשה, רוב העובדים מועסקים בחברות תעשיית ההיי-טק (30% מהעובדים), הכוללות בעיקר את התעשיות הביטחוניות, שהן המעסיק הגדול בענף. אחריהן נמצאות חברות הצמיחה (21%), חברות ה-IT עם כ-20% מהעובדים והחברות הרב-לאומיות (18%).

בדיקה של הפיזור הגאוגרפי של חברות ההיי-טק הפועלות בישראל מעלה כי תל אביב היא ביתן של מעל לשליש מהחברות הפועלות בישראל ולכרבע מהעובדים המועסקים בה. הערים הבאות אחריה בדירוג מספר עובדי ההיי-טק המועסקים בחברות שנמצאות בהן הן חיפה והרצליה, עם כ-13.6% ו-7.7% מעובדי ההיי-טק בהתאמה. צמד הערים רחובות ונס ציונה מאכלסות ביחד כ-6.6% מהעובדים.

כאשר בוחנים את השינויים לאורך זמן עולה כי תל אביב היא גם העיר שבה נפתחו הכי הרבה חברות טכנולוגיה בין השנים 2015 ל-2020, הן במונחי מספר החברות שנפתחו והן בשיעור הצמיחה.10 יש לציין כי ירושלים אמנם מאכלסת 6.8% מחברות ההיי-טק בישראל, אך מועסקים בה רק 4.2% מהעובדים. כלומר, ירושלים מאופיינת בריבוי של סטארט-אפים קטנים, ולא של חברות גדולות המעסיקות מספר משמעותי של עובדים. זאת בניגוד לרעננה - עיר שבה מועסק שיעור דומה של עובדים (4.6%) אך בפחות ממחצית ממספר החברות (3.2% מכלל החברות). כלומר, זוהי עיר המאופיינת בריכוז של חברות גדולות ולא של סטארט-אפים.

מקצוע הלימודים הפופולרי בישראל: מדעי המחשב

הצעירים הישראלים מזהים את ההזדמנויות המחכות להם בענף ההיי-טק ורוכשים הכשרה שתאפשר להם להשתלב בו. כראייה לכך ניתן לראות כי מקצועות ההיי-טק מככבים בהעדפות הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות. עם זאת, הסטודנטיות מהוות מיעוט בחוגים אלה ומעטים הבוגרים הבוחרים להתמקצע ולהמשיך לתארים מתקדמים.

בשנת הלימודים תש"ף (2019-2020) מדעי המחשב היה מקצוע הלימוד הפופולרי ביותר לתואר ראשון באקדמיה בישראל.11 מספר הסטודנטים שלמדו שילוב כלשהו של מקצוע זה עלה על 20 אלף סטודנטים - 10.8% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.

עם זאת, הפופולריות של מקצועות ההיי-טק השונים אינה אחידה בין גברים ונשים. בעוד שמדעי המחשב פופולריים במידה דומה אצל גברים ונשים (מקום 1 ו-2 בהעדפות בהתאמה), הנדסת חשמל מדורגת בקרב הסטודנטים הגברים במקום השני אך רק במקום ה-20 אצל נשים (6,545 גברים לומדים את המקצוע, לעומת 1,424 נשים). גם מקצועות היי-טק פחות מובהקים, כמו הנדסת מכונות והנדסת תעשייה וניהול, מדורגים גבוה יותר אצל גברים (מקומות 5 ו-7) מאשר נשים (מקומות 33 ו-9), המעדיפות לימודי משפטים, חינוך וסיעוד. עם זאת, בהנדסת תעשייה וניהול כמות הסטודנטיות - 3,394 במספר - גבוה מכמות הסטודנטים (2,950).

לאור פערי ההעדפות המגדריים, אין זה מפתיע לגלות כי בעוד קרוב ל-40% מהגברים פונים ללימודי מקצועות היי-טק באקדמיה, רק קצת יותר מ-13% מהנשים בוחרות במקצועות אלו. זהו פער משמעותי המשפיע בהמשך על שיעור הנשים המועסקות בתעשייה.

למרות מספר הסטודנטים הגדול שבוחר בלימודי מקצועות ההיי-טק, רק חלק קטן מהם ממשיך לתארים מתקדמים בתחום. כאשר בוחנים את מספר הסטודנטים לתואר שני עולה כי בשנת תש"ף היו בישראל רק כ-3,000 סטודנטים לתואר שני במקצועות ההיי-טק, המהווים כ-7%-ממספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק. בעוד שביתר המקצועות באקדמיה - יחס זה גבוה פי חמישה (כלומר, יחס הסטודנטים לתואר שני מול מספר הסטודנטים לתואר ראשון עומד על כ-35%).

נתונים אלה, בין היתר, הובילו להחלטת ממשלה 455 מאוקטובר 2020, שתכליתה גידול של 60% במספר הסטודנטים לתואר שני מחקרי במקצועות היי-טק, וגידול של 100% במספר הדוקטורנטים במקצועות אלו ביחס לשנת תשע"ט (2019). כל זאת עד תום שנת הלימודים תשפ"ה (2025). 12 אחד ההסברים לכך שבוגרי תואר ראשון במקצועות ההיי-טק בוחרים שלא להמשיך לתארים מתקדמים, הוא ככל הנראה המשכורות הגבוהות הממתינות להם כשהם יוצאים לשוק העבודה לאחר הלימודים. התנאים הטובים שמקבלים הבוגרים לא מתמרצים אותם להשקיע זמן ומשאבים נוספים בתארים מתקדמים.

 

סטארט-אפים ישראלים גייסו כ-27 מיליארד דולר בשנה - 56% מההשקעות בתוכנה ארגונית, סייבר ופינטק

הסטארט-אפים הישראלים ממשיכים לשבור שיאים בגיוסי הון. על פי הנתונים המעודכנים ב-IVC, כ-800 סטארט-אפים גייסו כ-27 מיליארד דולר ב-2021. כמות ההון שזרמה להיי-טק הישראל בשנת 2021 יותר מאשר הכפילה את עצמה ביחס לשנת 2020.

הגורם המרכזי שתרם לעלייה בסך גיוסי ההון הוא השכיחות הגוברת של מגה סבבי גיוס שבכל אחד מהם מגויסים מעל ל-100 מיליון דולר. כשני שלישים מההון שגויס ב-2021 היה בסבבים בסדר גודל זה. מספר המגה סבבים גדל תוך שלוש שנים יותר מפי 10 - ל-88 מגה סבבים ב-2021. יחד עם זאת, מספר סבבי הגיוס גדל בכל אחד מהשלבים. שיעור הגידול בסכום שגויס בשלבי סיד, A, B ושלבים מאוחרים ב-2021 הוא 71%, 80%, 100% ו-172% בהתאמה.

מבחינת תחומי הפעילות של החברות שגייסו הון ב-2021 עולה כי התחום המוביל בגיוסים בשנת 2021 היה תוכנה ארגונית  (Enterprise Software) אשר משך כ-25% מההון. שני תחומים נוספים שהמשיכו לרכז את תשומת ליבם של המשקיעים הם פינטק וסייבר. ביחד הם מהווים כ-31% מההון שגויס על ידי סטארט-אפים בישראל. כלומר, למעלה ממחצית מכלל ההון שמשך ההיי-טק הישראלי בשנת 2021 הגיע לשלושה תחומים בלבד. נתון זה מצביע על ריכוזיות גבוהה בתחומי העניין של המשקיעים. תחומים שפחות משכו את תשומת הלב של המשקיעים הם חקלאות, אנרגיה ומדעי החיים, לרבות מכשור רפואי ופארמה, שמשכו יחד רק כ 6%- מההון שגויס.

בשנים האחרונות ההשקעות של השוק הפרטי בסטארט-אפים בישראל, בעיקר באמצעות קרנות הון סיכון, מרוכזות בחברות בעולמות התוכנה בפרט, ובחברות המשתייכות לענף השירותים בהיי-טק בכלל. השוק הפרטי עוקב אחר המגמות והביקושים בעולם לטכנולוגיות בתחום. נוכח העובדה כי רוב ההשקעות מרוכזות במספר מצומצם של תחומים שנהנים מסבבי גיוס גדולים במיוחד - כך גם מתפלג כיום הרכב החברות הבוגרות יותר שצמחו בישראל. יתרה מכך, ההשקעות הללו צפויות לקבוע כיצד ייראה תמהיל החברות הגדולות והבוגרות בישראל בשנים הקרובות.

 

תמונת המראה של השקעות הענק בתחומי התוכנה היא שסטארט-אפים וחברות בתחומי החומרה ובתחומים עתירי סיכון, המאופיינים בתהליכי פיתוח ארוכים יותר, כמעט ואינם נהנים מהגאות שנרשמת בענף ההיי-טק. כלומר, המצב הקיים משפיע על הגיוון הטכנולוגי והתעשייתי בישראל בשנים הקרובות. לכן, יש מקום לחשיבה מחדש בכל הנוגע להשקעה הממשלתית במו"פ, לרבות הגדלת חלקה ביחס לתוצר, כך שהיא תתרום לגיוון ההיי-טק גם לתחומים המאופיינים בסיכון גבוה יותר. הגדלת ההשקעה הממשלתית תתרום לצמצום ההסתמכות הגבוהה של ישראל על הון זר לטובת השקעות במחקר ופיתוח ואת השלכות השינויים המאקרו-כלכליים הצפויים בעקבות יציאה גלובלית מסביבת ריבית נמוכה.

 

 


5. בהקשר זה, נבחנו מיקומי המטה ומשרדי החברה וכן זהות המייסדים והמנהלים בחברה.
6. בנטרול השינויים בהרכב המדדים נמחקת הירידה בשווי המצרפי של חברות ההיי-טק הנכללות במדד. עם זאת, העלייה בשווי החברות הריאליות והפיננסיות במדד עולה על 40%.
7. השנה האחרונה שלגביה התפרסם הנתון הרלוונטי לישראל.
8. זהו הנתון הממוצע לשנת 2021. בדצמבר 2021 מספר השכירים המועסקים בהיי-טק כבר עמד על קרוב ל-400 אלף איש.
9. כך לפי ניתוח שביצע הלמ״ס על ענפי ההיי-טק בשנים 2021-2013 על בסיס נתונים מסקר משרות פנויות.
10. בנטרול ערים שבהן פעלו בשנת 2020 פחות מ 100- חברות.
11. מכללות אקדמיות ואוניברסיטאות, ללא מכללות לחינוך.
12. ראו: החלטת הממשלה 455