דבר היו"ר והמנכ"ל

דבר היו"ר והמנכ"ל

כמדי שנה, רשות החדשנות גאה להביא בפניכם את הדו"ח השנתי המשרטט את תמונת המצב של תעשיית החדשנות הישראלית. תמונת מצב זו שונה מכל קודמותיה בשל השינויים המבניים שחלו בכלכלה העולמית בכלל, ובכלכלה הישראלית בפרט, לאור הזרמת ההון חסרת תקדים שנעשתה על ידי הממשלות במרבית מדינות העולם עקב משבר הקורונה. בסיומה של שנת 2021 החלה האטה בהזרמת ההון, ובמקביל לה חלו ירידות בבורסות העולמיות. כך, גם בישראל נרשמה האטה מסוימת בקצב השקעות ההון בחברות ההיי-טק ברבעון הראשון של שנת 2022 , לאחר שהגיעו לשיא מרשים של כ 27- מיליארדי דולרים בשנת 2021 . שנה זו הייתה שנת שיא גם במספר החברות הצומחות לחברות שלמות המגיעות לשווי של מעל מיליארד דולר (יוניקורנים), העומד על יותר מ-40 חברות. שיא נוסף שנרשם בשנת 2021 הוא מספר החברות שיצאו להנפקות (IPO), העומד על יותר מ-75 חברות מונפקות חדשות. שיאים אלה הובילו לגידול מואץ בדרישה לכוח אדם מקצועי, הן לעובדי מחקר ופיתוח והן לעובדים במקצועות עסקיים, ובתוך כך גם לתחרות עזה על עובדים. תחרות זו תורגמה לעליות שכר בהינתן מחסור חמור בכוח אדם מקצועי.

למרות כל השיאים הללו, המשך ההובלה העולמית וצמיחת תעשיית ההיי-טק הישראלית אינו מובטח. קצב פיתוח הטכנולוגיות החדישות מואץ, ויישומן מלווה בהשקעות עתק המשנות את אורחות החיים ואת יחסי הכוחות הגלובליים. מדינות שיעמדו בקצב המחקר והפיתוח וביישום החדשנות לטובת כלכלתן, רווחת תושביהן וחוסנן הלאומי יהפכו לכוח רב-השפעה גלובלית. מדינות שלא ישכילו להשקיע, לפתח ולאמץ את החדשנות המואצת - יישארו מאחור מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית. התפתחויות אלה מעמידות את ישראל בפני מספר אתגרי רוחב מורכבים, הדורשים מאמץ ממשלתי משולב עם המגזר הפרטי, כדי לאפשר לתעשיית ההיי-טק להמשיך לצמוח ולסחוף עימה את כלכלת ישראל. מרכזיותו של ענף ההיי-טק בכלכלה הישראלית, אשר השנה עבר לראשונה את רף ה-50% מהייצוא הישראלי, דורשת את המשך התפתחותו המהירה של הענף, המהווה את מנוע הצמיחה הכלכלי העיקרי של מדינת ישראל ומספק לה את החוסן הלאומי.

האתגרים להאב (Hub) החדשנות הישראלי רבים, הולכים ומתעצמים. המחסור בעובדים מיומנים למשימות פיתוח גורם להעברת פעילויות מו"פ למדינות אחרות, כך שבמדינות אלו, ולא בישראל, נוצרים מקומות עבודה חדשים. בעוד סך ההשקעה במו"פ בישראל, הכוללת גם את המגזר הפרטי, היא הגבוהה בעולם - בשיעור של מעל 5% (!) מהתוצר הלאומי הגולמי, האקו-סיסטם מתרכז במגוון מצומצם יחסית של תחומים טכנולוגיים, מבוססי תוכנה והשקעה ממשלתית נמוכה במו"פ ביחס לעולם. מצב זה מקשה על התפתחות אקו-סיסטמים בתחומי טכנולוגיה נוספים. חסמים רגולטוריים וביורוקרטיים פוגעים ביכולת התחרות וההטמעה של החדשנות בישראל ומונעים הטמעה של טכנולוגיות ישראליות חדשניות במשק הישראלי. לעיתים חסמים אלה הם הסיבה לכך שחברות ישראליות עוברות לפעילות בחו"ל או אף פועלות בחו"ל מלכתחילה. כל אלה יכולים לגרום למדינה לאבד את ההובלה הישראלית העולמית, אשר כבר כיום מתבטאת בדירוגים בינלאומיים שונים המודדים את המובילות העולמית בחדשנות. כך לדוגמה, בדירוג מדד החדשנות העולמי (GII) לשנת 2021, הידרדרה ישראל עד למקום ה-15 בדירוג הכללי. נוכח זאת, ממשלת ישראל ורשות החדשנות פועלות בדרכים שונות ומפתחות כלים חדשים להתאמת דרכי הפעולה ולהתמודדות עם האתגרים השונים כפי שמסוקר בדו"ח להלן. 

ברצוננו להודות לאגף כלכלה ומחקר ברשות החדשנות על הכנת הדו"ח ועל הצפת הנושאים הרלוונטיים להמשך שגשוגו של ענף ההיי-טק בישראל והכלכלה הישראלית. אנו רוצים להודות לכל עובדי רשות החדשנות על עשייתם האיכותית והמאומצת במהלך השנה, לצוות הבודקים המקצועיים ולחברי ועדות המחקר בכלל, ולנציגי הציבור בפרט, על מסירותם ועבודתם המקצועית. אנו מודים גם לחברי מועצת רשות החדשנות על עבודתם החשובה בהתוויית המדיניות ולכלל שותפי הרשות הרבים, מהממשלה ומחוצה לה, על פעילותם למען קידום החדשנות בישראל.

ד"ר עמירם אפלבום
המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה
יו"ר מועצת המנהלים של רשות החדשנות

דרור בין
מנכ"ל רשות החדשנות