בונים עתיד ירוק

innovation logo

בונים עתיד ירוק

תחום הבנייה נחשב לענף מסורתי ולא ידידותי לטכנולוגיה ולחדשנות. שתי חברות ישראליות – Buildots ו-TIGI – הצליחו להתגבר על האתגרים ולפתח טכנולוגיות מהפכניות שטובות עסקית, חוסכות משאבים ותורמות לאיכות הסביבה

 

לא משנה מה אתם מדמיינים כשאתם חושבים על טכנולוגיה, סביר להניח שבמוחכם לא עולות תמונות של אתרי בנייה, פועלי בניין וידיים מלוכלכות. אבל יש מי שבשבילם החדשנות האמיתית נולדה דווקא שם. הכירו את חברת בילדוטס (Buildots), שהוקמה על ידי רועי דנון, אביב ליבוביץ' ויקיר סודרי – בוגרי תלפיות ומודיעין, עם רקע בפיזיקה ומדעי המחשב. 

דנון, מנכ"ל החברה, מספר: "שלושתנו למדנו במהלך השנים במערכת הביטחון איך עושים טכנולוגיה פורצת דרך עם משאבים מוגבלים. שם גם התעורר בנו הרצון להשפיע על תעשייה מסורתית יותר, שאנשים טכנולוגיים חוששים להיכנס אליה - תעשייה עם המון אתגרים פתוחים ומגוון הזדמנויות לשינוי ולחדשנות. מהר מאוד הגענו לעולם הבנייה". 

השלושה השקיעו חצי שנה במשרה מלאה בללמוד את תעשיית הבנייה מאפס. הלכו לאתרי בנייה, דיברו עם פועלים ועם מנהלים וניסו להבין מה הבעיות הבוערות של התעשייה וחיפשו בעיה ספציפית שביכולתם לפתור, עד שהגיעו  לאתגר הכי גדול שלדעתם אפשר לפתור באמצעות הטכנולוגיה ומשם הגיעו  לרעיון ולפיתוח המערכת:

"כשנכנסים לענף הבנייה מבינים יחסית מהר שבסוף זה תהליך ייצור לכל דבר: בנייה חזרתית של דירה אחר דירה, כאשר עושים שוב ושוב את אותן עבודות בכל הדירות. כל המונחים שאנחנו מדברים עליהם בעולם התעשייתי - כמו צווארי בקבוק, בקרת ייצור וכו' - מאוד רלוונטיים גם בענף הבנייה. באתר נמצאים בכל שלב כמה עשרות ולפעמים מאות פועלים שכל אחד מהם תלוי בקודמו", מסביר דנון.

הקושי הכי גדול הוא שבענף הבנייה, בניגוד למפעל, יש חוסר גדול בבקרה. בעוד שבמפעל יש חדר בקרה שמשקף למנהלים ולעובדים מה קורה בכל יום, באתר בנייה קשה מאוד להגיע למידע הזה ואת הפער הזה החליטו השלושה לסגור. כלומר להגיע למצב שהמנהלים באתר בנייה מבינים מה קורה באתר הבנייה שלהם גם ברמת הלו"ז של הפרויקט וגם ברמת הביצוע בפועל אל מול התוכניות. 

המערכת של בילדוטס מבוססת על כך שמנהלים מצטיידים במצלמת קסדה דוגמת גו-פרו ומסתובבים באתר הבנייה. האלגוריתמיקה שפיתחה החברה, ומבוססת על עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, משווה בין מה שרואים באתר לבין התוכניות ומאפשרת להבין – אפילו ברמת השקע הבודד - מה מצב פרויקט הבנייה ביחס לתוכניות. לאחר הניתוח מנהלי הפרויקט מקבלים את התוצאות המעובדות, כשהן תואמות את האופן שבו תעשיית הבנייה עובדת, מתנהלת ומדווחת. 

המטרה של בילדוטס היא לאפשר עבודה בצורה הרבה יותר יעילה ולחזות עיכובים מראש ועבודה חוזרת מיותרת שנעשית רק בגלל שדברים לא נעשו על פי הסדר, למשל. כל זה נתמך במחקרים שהראו שעל ידי שיפור הליכי הבקרה בתוך אתרי בנייה אפשר להעלות את היצור והפריון בתעשייה בעשרות אחוזים. המחירים של תקלות בתהליכי הבנייה עולים אקספוננציאלית ככל שעובר הזמן, וכמובן שמבחינת חיסכון בחומרי גלם ועלות של כוח אדם זה מאוד משמעותי. 

"אין טכנולוגיה שיודעת לנתח סביבה מורכבת ורועשת כמו אתרי בנייה", מספר דנון. "את הכל פיתחנו פנימית בחברה". במהלך הפיתוח, בילדוטס שיתפה פעולה עם חברת תדהר: "תדהר הצטרפו אלינו ביחד עם רשות החדשנות ונתנו לנו בית חם ומגרש משחקים גדול לפתח את המוצר. הם נתנו בנו הרבה אמון לאורך הדרך וגם הצטרפו כמשקיעים. זה עושה הרבה מאוד טוב לתעשיית הסטארט אפים כשהתעשייה המקומית משתתפת ופותחת להם את הדלת. כדי לפתח דברים צריך גישה פיזית וזה לא טריוויאלי לפתוח את הדברים לחברת טכנולוגיה. 

"אנחנו נתמכים על ידי הרשות ממש מתחילת הדרך בתוכנית של חברות הזנק. בתחום שהוא יחסית זר למשקיעי הון סיכון, במיוחד בשלבים ראשונים, התמיכה של הרשות הייתה אקוטית. לנו היה מאתגר לגייס את הסיבוב הראשון כי תעשיית ההון סיכון בארץ פחות מתחברת לעולמות המסורתיים. היום יותר קל לגייס כי חברות כמו בילדוטס ואחרות סללו את הדרך, אבל היינו צריכים תמיכה בתחילת הדרך".

המוצר של בילדוטס יצא לשוק ב-2019 וכיום משמש עשרות חברות בנייה ברחבי העולם בפרויקטים גדולים כמו בנייני משרדים, מתחמי מגורים ושדות תעופה. בחברה כ-130 עובדים והיא גייסה עד כה קרוב לחמישים מיליון דולר.

"החזון שלנו הוא להפוך את כל אתרי הבנייה למתקדמים", אומר דנון, "ובכך לאפשר למנהלי הפרויקטים לעסוק פחות בכיבוי שריפות ויותר בניהול. המאמץ הזה חשוב כי ככל שנאפשר לעולם בנייה יותר זולה ויותר מתקדמת נוכל גם לחסוך בחומרי גלם וגם להאיץ את הקצב שבו מחליפים בניינים ישנים בבניינים חדשים וידידותיים לסביבה". 

"בהצמחת אקו-סיסטם האקלים, אחת המטרות המרכזיות בפעילות הרשות היא הגברת המודעות לאפשרויות ולהזדמנויות בתחום - כולל פעילות משמעותית של חינוך והנגשת תחומי האקלים ליזמי הייטק שאינם מכירים דיים את אתגרי האקלים, את הצרכים הטכנולוגיים ואת ה'שפה' בה מדברות קרנות הון הסיכון בתחום"
נועה יפה, מנהלת פיתוח עסקי בזירת הזנק ברשות החדשנות

 

הדור הבא של דוד השמש

כולנו מכירים את דוד השמש הביתי, שעושה שימוש בחום השמש במטרה לחסוך בחשמל. חברת תיגי (TIGI) הישראלית לקחה את הטכנולוגיה המוכרת, יצקה לתוכה מנה גדושה של חדשנות ויצרה את הדור הבא של מערכות קולטי השמש, המיועדות ליצירה ולאגירה של אנרגיה תרמית המשמשת צרכנים גדולים ותעשייתיים.

לעתים קרובות כאשר מדובר על אנרגיה מתחדשת, כדוגמת מערכות פוטו-וולטאיות ובטריות, מדובר בחשמל. אפשר להבין מזה בטעות שכאשר יום אחד החשמל יסופק ברובו על ידי אנרגיה מתחדשת בעיית גזי החממה תיפטר. אבל כשמסתכלים איך העולם מקבל אנרגיה רואים שהחשמל מהווה רק כ-20%. שאר השימושים באנרגיה הם בעיקר דלק בתחבורה, המהווה כ-30%, ושריפה של דלק פוסילי לצרכי חום, המהווה קרוב ל-50% מהאנרגיה בעולם! קיים צורך להחליף את החום ממקורות פוסיליים בחום ממקורות של אנרגיה מתחדשת. כאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה המהפכנית של תיגי.

צבי קליר, מנכ"ל תיגי (TIGI), מסביר כי תיגי פיתחה סוג חדש של קולט שמש, שמחמם מים לטמפרטורות גבוהות במיוחד הנדרשות לשימוש צרכני חום גדולים - 100-60 מעלות כל השנה, אל מול 40 מעלות הנדרשות לחימום מים למקלחות ושימוש ביתי. הקולט החדש מאפשר להגדיל דרמטית את נצילות האנרגיה המתחדשת ויודע לעבוד בנצילות גבוהה גם במקרה של צורך בטמפרטורות גבוהות וגם כשקר ומעונן. 

הבעיה בקולטים השטוחים הרגילים היא שהם לא מבודדים בצד שפונה לשמש. המשמעות היא שאם קר בחוץ וכשהמים מתחממים, הפרש הטמפרטורות הגדול מבריח את כל האנרגיה חזרה לסביבה והנצילות יורדת מאוד.

תיגי פיתחה בידוד שקוף שמאפשר לשמש להיכנס ובו זמנית מפחית מאוד איבוד אנרגיה לסביבה. התוצאה היא שכל עוד יש שמש, גם אם השמיים מעוננים, השמש נכנסת לקולט והוא מתחמם. כל מה שצריך זה קרינה. הקולט החדש עובד בנצילות הגבוהה ביותר מכל הקולטים הקיימים בעולם. ויש לכך יתרונות נוספים כמו מנגנון שמונע התחממות יתר, אטימת הקולט מפני אבק, ייצור יותר אנרגיה ליחידת שטח וגם אורך חיים גדול יותר. כך שבסופו של דבר השימוש בקולט החדש זול יותר ליחידת אנרגיה, ולעיתים קרובות מאד זול יותר משריפת דלק, בהחזר השקעה קצר - וזה מה שחשוב. 

הטכנולוגיה המפחיתה את פליטות העשן המקומיות, טובה גם לסביבה וגם לרגולציה. "צריך להבין שאנרגיה מתחדשת כמעט אף פעם לא מנסה לתת פתרון למאה אחוז מהזמן. המערכות של תיגי מפחיתות בין 50% ל-80% מצריכת הדלק הפוסילי ומפליטות גזי החממה", מסביר קליר. 

בדומה למערכים פוטו-וולטאים, מדובר במערכים גדולים שכוללים מאות קולטים, משאבות, מקורות אנרגיה נוספים, אגירה ועוד, ומספקים פתרון שלם להתייעלות אנרגטית. בנוסף לפתרון ההנדסי, בנתה החברה פתרונות המספקים סקיילביליטי של בקרה, שירותים בענן ועוד שמיועדים למפעלים, לצד פתרונות לאגירה יעילה מאוד של חום, כך שאפשר לאגור אותו לתקופות ארוכות יחסית באיבודי חום נמוכים. 

המידע בענן יאפשר למנהלי התפעול ולכל מי שזקוק למידע הזה לדעת מה הטמפרטורה העדכנית במכלים, ולקבל מידע רציף גם על זרימה, תקינות של משאבות, אגירה ומידעים חיוניים נוספים. המערכת תאפשר ללקוח דיווח שוטף והתרעות על דברים שעובדים בצורה לא תקינה עוד לפני שנוצרת תקלה. האלגוריתמיקה של הנתונים תאפשר אופטימיזציה גם מרחוק של שימוש במקורות האנרגיה, הפחתת גזי החממה ועוד. במקביל המערכת תראה כמה כסף נחסך ומה היקף גזי החממה שנחסכו. 

"החדשנות הנוספת היא שאנחנו מציעים את המערכות במודל של מכירת חום", מספר קליר. "כלומר, במקום שהלקוח יקנה מערכת, אנחנו במקרים מסוימים מתקינים את הפתרון על חשבוננו ומציעים ללקוח לקנות אנרגיה תרמית במחיר הנמוך ממחיר דלק פוסילי שהיה מספק את אותה כמות אנרגיה. כלומר יש לו חיסכון בכסף בהסכם ארוך טווח ללא השקעה ראשונית". 

"עד כה התקנו יותר מ-30 מערכות, בעיקר בישראל אבל גם בנורבגיה, גרמניה וארצות הברית", מוסיף קליר. "קהל הלקוחות שלנו יחסית מגוון: המערכות מותקנות במקומות כמו בתי אבות, מדגרות, מטבחים, מכבסות וקיבוצים. יש פה הרבה מאוד שימושים דרך כמעט כל תחום תעשייתי: שטיפות, ייבושים, אמבטיות צבע ועוד". החברה הונפקה בבורסה בתל אביב במרץ 2021 ועוסקת כעת בכניסה לשווקים נוספים בעולם.

לדעת קליר חום עדיין לא מקבל את הדגש הראוי, אבל המודעות הסביבתית הגדולה מסייעת להתקדמות בנושא. כשניגשים לתאגידים גדולים הם מבינים שבתעשייה העולמית 75% מצריכת האנרגיה היא תרמית והם מודעים לכך שצריך לטפל באנרגיה מתחדשת תרמית. אנחנו באוקיינוס כחול בלי הרבה שחקנים ונכון שצריך לחנך את השוק, אבל יש בו פוטנציאל אדיר. לתפיסתו, אין עתיד בלי פתרונות של חום תעשייתי באנרגיה מתחדשת ויש כאן הזדמנות גם לעשות טוב גם מבחינת עסקית וגם לעזור לעולם.

"תמיכה ממשלתית היא סופר דרמטית בעיקר בשלבי הפיתוח", אומר קליר. "אנחנו נעזרנו בתמיכה כזאת באמצעות משרד האנרגיה וזירת ההזנק של הרשות לחדשנות. הבעיה היא שישראל פחות חזקה בתמיכה בחברות בשלב 'עמק המוות' – כלומר, עם מוצר קיים אך עדיין לא מוכר. אני חושב שהמדינה צריכה להתאמץ יותר, אבל היא כן עושה דברים. אנחנו למשל נעזרנו בתוכנית הפחתת פליטות שבה קיבלנו גם אישור כטכנולוגיה חדשנית וברגע שקיבלנו אישור של רשות החדשנות לכך קיבלנו גם תמיכה גדולה יותר. 

"נושא חשוב נוסף הוא התמיכה במימון של פרויקטים של אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית לטכנולוגיות חדשות, כי אנרגיה מתחדשת כמעט כולה ממומנת. לא ניתן לצאת לדרך ללא מימון בנקאי אטרקטיבי. ממשלת ישראל קיבלה החלטה להעמיד מימון לפרויקטים כאלו בערבות מדינה והוקם גוף, אבל הקריטריונים שנקבעו היו לדעתי קשים ומגבילים מדי אז תוכניות מהסוג הזה לא הגיעו לשימוש רב. לדעתי צריך למצוא דרך להנגיש זאת. בישראל יש הרבה פיתוחים בתחום הקליימטק ויש כאן הזדמנות להקים תעשייה חזקה. צריך לתמוך בתחום ולעודד אותו כערוץ נוסף לפיתוח כלכלי משמעותי בדיוק כמו הייטק. 

"אנחנו יכולים להיות שחקן מפתח בעולם בתחום של פתרונות לחום תעשייתי ומסחרי באנרגיה מתחדשת. בהקשר הזה אני חושב שתיגי יכולה להיות חברה מאוד מצליחה וגם כזו שתתרום משמעותית לפתרון בעיות האקלים של כדור הארץ". 

"בישראל יש הרבה פיתוחים בתחום הקליימטק ויש כאן הזדמנות להקים תעשייה חזקה. צריך לתמוך בתחום ולעודד אותו כערוץ נוסף לפיתוח כלכלי משמעותי בדיוק כמו הייטק"