על חוזה חכם כבר חתמתם?

innovation logo

על חוזה חכם כבר חתמתם?

"חוזים חכמים" הם חוזים מסחריים שנשמרים על רשתות הבלוקצ'יין ומציעים יתרונות גדולים, אך כוללים גם סכנות. שתי חברות ישראליות נכנסו לעולם הזה: "קליר" יצרה פלטפורמה ליצירת חוזים חכמים ו"וליד נטוורק" מציעה לארגונים מערכת אבטחה לבלוקצ'יין ונכסים דיגיטליים

"היום כבר ברור שבלוקצ'יין הוא הדור הבא של המערכת הפיננסית", מכריז ערן חג'ג', המנכ"ל של חברת קליר (Clear).

בלוקצ'יין (Blockchain) היא טכנולוגיית מחשב מתוחכמת שהומצאה על ידי מפתחי המטבע הווירטואלי הראשון - הביטקוין. מדובר בשיטה להצפנה (קריפטוגרפיה) של נתונים בצורה שמאפשרת פעילות עסקית גלויה ומאובטחת באינטרנט ואימות של עסקאות ללא צורך בישות ניהול מרכזית.

"ברמה הבסיסית ביותר", מסביר חג'ג', "רשת הבלוקצ'יין, מאפשרת לשנות את המצב בו אנחנו זקוקים לגופים מרכזיים שכולם סומכים עליהם (כמו גופים ממשלתיים או בנקים) כדי ליצור הסכמה ואמון סביב נתונים כמו זהות ובעלות על רכוש, קרקע וכו'. רשת הבלוקצ'יין מאפשרת לאמת את כל הפרטים האלה, לא באמצעות גוף מרכזי, אלא על ידי רשת שמופעלת על ידי הרבה גופים שונים. על ידי שימוש באלגוריתמים מתקדמים וחתימות קריפטוגרפיות, הרשת מאפשרת אמינות מלאה של מידע, ומונעת שיבוש מכוון של מידע -. כתוצאה מכך, המערכת בטוחה יותר מבחינות רבות ממערכות בעלות שליטה מרכזית. יום אחד כל הרישום של הפיננסי העולמי יעבור לתשתית הזאת, זאת מהפכה של ממש".

חג'ג', שעוסק כבר שנים ביזמות בעולמות התוכנה, הקים את קליר בינואר 2018 ביחד עם גל הוכברג. המטרה הייתה להבין איך רותמים את טכנולוגיית הבלוקצ'יין כדי לעזור לתאגידים בצורה משמעותית לעשות את העסקים שלהן בצורה טובה ויעילה יותר - ולהוריד את כמות הפעילות הידנית באזורים שקשה לעשות בהם היום אוטומציה.

חג'ג' מונה שני חידושים מרכזיים של הבלוקצ'יין: הראשון הוא הביטקוין - המצאה שהוא מגדיר כגאונית, שהיא מימוש של מטבע על גבי רשת בלוקצ'יין. הדור השני הוא מה שנקרא 'חוזה חכם', המופק על הרשת של אטריום. החוזה החכם מאפשר למשתמשים להסכים ביניהם על כל דבר שניתן לקידוד וחתימה דיגיטלית. למשל, חברה גדולה וחברת הפצה שיש ביניהן הסכם מורכב יכולות לכתוב אותו בחוזה חכם שירוץ אצל שתיהן, וישמש כמקור מוסכם על שתיהן (Single Source of truth). התוצאה היא שאין יותר צורך בשתי מערכות נפרדות (אחת לכל חברה), שצריך להשוות ולהתחשבן ביניהן בסוף כל חודש, ואפשר להשתמש במקום זה, במערכת אחת משותפת. כאשר המידע זורם כל הזמן למערכת, אפשר לזהות במהירות פערים שקיימים בין החברות, ולבצע התחשבנות וחלוקת כסף באופן רציף.

"לרוב אנחנו עובדים על רשת פרטית של אטריום, אבל הטכנולוגיה שלנו מאפשרת שימוש גם ברשתות בלוקצ'יין אחרות", אומר חג'ג',  "קשה לנבא איזו רשת תזכה להיות תשתית הבלוקצ'יין הנפוצה בעולם. ולכן פיתחנו את היכולת לעבוד עם כל תשתית בלוקצ'יין שהלקוחות שלנו מבקשים".

 

דיוק של יותר מ-99.8%

החברה פיתחה למעשה פלטפורמה שמאפשרת לעשות אוטומציה לחוזים מסחריים מורכבים ולבצע התחשבנות אוטומטית.  כלומר, אפשר להכניס כל הסכם לתוך המערכת, ולתת לכל אחד מהשותפים להסכם גם עותק על הבלוקצ'יין וגם עותק משפטי, כשהחוזה החכם הוא בעצם מימוש של החוזה המשפטי בתצורה של קובץ פקודות מחשב. אם ניתן יהיה בעתיד להכיר בחוזים החכמים כחוזים משפטיים, הם יהפכו לאמצעי המרכזי לכתיבת חוזים בין חברות. לדברי חג'ג', היום מערכות המשפט עדיין לא יודעות להתמודד עם החוזים החכמים, אבל בחלוף הזמן, זה ישתנה. רגולציה מגיבה לאט לחידושים טכנולוגיים.

בנוסף, טוען חג'ג' כי ככל שיותר חברות יעברו לעבוד עם מטבעות קריפטו, יתאפשר להן לבצע גם את תהליך התשלום באמצעות אותו  חוזה – כלומר, פשוט להוציא לפועל את תנאי החוזה, באמצעות תשלום בקריפטו. "בניגוד לחברות מוכוונות קריפטו, אנחנו יודעים לעבוד ולתת ערך ללקוחות גם בתוואי הרגולטורי הנוכחי. נכון לעכשיו הפוקוס שלנו הוא לצרף כמה שיותר חברות לפלטפורמה שבנינו, ולייצר עבורן כמה שיותר ערך. מבחינתן זה עולם חדש", הוא מדגיש.

הפלטפורמה שבנתה קליר מאפשרת לארגונים גדולים לקחת את הקונספט של חוזה חכם ולהפוך אותו למשהו ישים שיכול לרוץ אצלם עם כל דרישות האבטחה והפרטיות, ובתיאום עם כל המערכות הפנימיות שקיימות בארגונים האלה. "אנחנו יכולים לפתח את כל המודלים המסחריים הנדרשים כדי לאפשר ללקוחות לעשות mix and match שמאפשר לייצר חוזה חכם שמכסה את כל החוזים והפרטים הקיימים כיום, וגם לייצר הסכמים מתוחכמים יותר", מסביר חג'ג'. "המטרה שלנו היא להנגיש את התשתית לחברות הגדולות בעולם וליצור מרקט פלייס שבו נמצאים ההסכמים ביניהן ומתבצעת חלוקת הכסף. כל זה קורה ומתעדכן אוטומטית, כך שכל צד בהסכם יודע בכל רגע איפה עומדת ההתחשבנות, וחישובים מבוצעים על פי לוגיקה משותפת לשני הצדדים שמקודדת בחוזה החכם. זה חוסך התנגשויות ואי-ההסכמות בין הארגונים והמערכות השונות שלהם, ואת העיכובים שנגרמים כתוצאה מכך.

המרקט פלייס המתקדם ביותר של קליר הוא בתחום הנדידה הטלפונית (Roaming) – כשנוסעים לחו"ל עם הטלפון הנייד יש התחשבנות בין המפעיל בארץ המקור לבין המפעיל בחו"ל. יש כ-800 חברות כאלו בעולם והן מתחשבנות ביניהן במודלים מורכבים מאוד. כיום, לוקח להן, לדברי חג'ג', כארבעה עד שישה חודשים לבצע את ההתחשבנויות ביניהן בסוף כל שנה. "בנינו פתרון ישים לתעשייה הזאת והיום, מחוברות לרשת שלנו חברות ענק מהגדולות ביותר בעולם", הוא מספר. "במילים אחרות, כ-20 אחוזים מנפח תעשיית הנדידה כבר מחובר למערכת שלנו. בדיקות שנעשו על ידי הלקוחות שלנו מעלות שאנחנו מצליחים להראות דיוק של יותר מ-99.8 אחוזים, בשבריר מהזמן שלוקח להגיע לבצע את התהליכים האלה היום, כך שרמת האמון במערכת שלנו הולכת וגדלה".

 

מי הבא שיצטרף?

"ניגשנו למסלול הקורונה של רשות החדשנות בגלל ששוק הנדידה הטלפונית - השוק המרכזי שלנו - נפגע מאוד בעקבות הפסקת פעילות התעופה והתיירות כתוצאה מהמגיפה", מציין חג'ג'. "חששנו שההאטה בשוק תעכב את היכולת שלנו להתקדם במהירות. הופתעתי לטובה מהעבודה עם רשות החדשנות - היה לנו בודק חכם מאוד ששאל הרבה שאלות קשות, ואחרי תהליך יסודי אישרו לנו את תקציב התמיכה. זאת הייתה עזרה חיונית. כיף לראות שרשות ממשלתית יודעת להיות מאוד מהירה ומדויקת".

החזון של קליר הוא לבנות על התשתית עוד 'מרקטפלייסים': "התחלנו עם התחומים של סיבים אופטיים תת ימיים, זכויות תוכן בעולם המדיה ועוד, מספר חג'ג' "והמטרה  שלנו היא שהמערכת תהיה בשימוש בכל תעשייה – אפילו בקרנות השתלמות ובעמלות בין סוכנים לבין חברות בתחום הביטוח. כל התחשבנות בין צדדים תאגידיים יכולה להתרחש אוטומטית".

מבחינת קהלי יעד, קליר מתמקדת כיום בעיקר בחברות גדולות: "מחזור המכירות של רוב הלקוחות שלנו הוא מעל עשרה מיליארד דולר", אומר חג'ג'. "לחברות האלה יש מורכבויות ונפחי עבודה גדולים, והן מביאות את החברות הקטנות יותר שמצטרפות. אנחנו יכולים לעבוד עם חברה בכל גודל".

חג'ג' משוכנע שבעוד לא הרבה שנים, אנשים יצחקו שבעבר נחתמו חוזים על נייר, ולא חוזים בבלוקצ'יין שפועלים אוטומטית  ומקווה שהחברה שו תעזור לעולם העסקי להגיע לשם. "כדי שזה יקרה, צריכה להיות מסה קריטית של חברות מעוניינות. כלומר, ארגוני ענק של עשרות אלפי עובדים צריכים להכניס את עצמם למסיבה", מציין חג'ג' ומוסיף "עשינו כמה צעדים מרשימים עם ארגונים כאלה בדיוק, אפשר להגיד שאנחנו בדרך לשם".

 

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: אנו נמצאים בעיצומה של המהפכה הדיגיטלית. כמות העסקאות שחברה בינלאומית, מנהלת ביממה, היא עצומה. הכל כמובן, נעשה באופן אוטומטי באמצעות מערכות Billing וכדו'. אלא, שכל התקשרות עם גורם עסקי, מתחילה בהסכמה על תנאי ההתקשרות וכל עוד מדובר בחוזה המנוסח בשפה אנושית, יהיו פינות שלא נלקחו בחשבון ומקום לפרשנויות שונות של הטקסט. החוזים החכמים – הדיגיטליים על הבלוקצ'יין, מובלים אותנו לעידן חדש בזכות העלייה הדרמטית ביעילות של ניהול העסקאות וברמת האמון הגבוהה שניתן ליצור בין הצדדים. יחד עם הפוטנציאל הגדול שבתחום, קיימות גם סכנות לא מעטות. אנו גאים בזכות שנפלה בחלקנו לתמוך בחברות העוסקות בליבת הטכנולוגיה של בניית האמון בין גופים עסקיים בעולם המחר.

 

 

החזון: להגן על הכלכלה החדשה

"אחד היתרונות של הבלוקצ'יין כתשתית למערכות מידע, טמון בכך שהוא נתפס בפני הציבור כתשתית מאובטחת, כי כל התשתית בנויה על יסודות של קריפטוגרפיה - של הצפנה מאוד כבדה, והתהליכים העסקיים שרצים על גבי אותה תשתית הם תהליכים אוטונומיים", מסביר כפיר ניסן, המנכ״ל והיזם של וליד נטוורק (Valid Network) . 

"החוזים החכמים" של הבלוקצ'יין מכילים בתוכם את כל החוקיות כדי שעסקה על פי חוזה חכם (טרנזקציה) תוכל להתבצע, מבלי שאדם כלשהו יצטרך להפעיל שיקול דעת ולהחליט אם לאשר אותה או לא. הכול פועל בצורה אוטונומית: תהליכים שלמים שאין בהם יד אדם. הבלוקצ'יין היא רשת מאובטחת ומוצפנת, שאחד מהיסודות שלה הוא שכל פעולה נרשמת ביומן פעולות בלתי ניתן לשינוי (Ledger). מה שנכתב נכתב, ואין שום דרך לשנות אותו. יש היסטוריה מלאה של התנועות.

ניסן ושותפו, גלעד אייזנברגר, הקימו את וליד נטוורק באוקטובר 2018 עם השקעה ראשונית של JVP ורשות החדשנות תחת המסגרת של JVP Cyber Labs בבאר שבע. עד כה גייסה החברה 8 מיליון דולר. "החזון שלנו הוא להגן על הכלכלה החדשה ועל המשתמשים בבלוקצ'יין", אומר ניסן. "אנחנו חברה לפתרונות אבטחת מידע ומידע שבאה להגן על השחקנים ברשתות הבלוקצ'יין – חברות גדולות, סוחרי קריפטו (מטבעות וירטואליים) וחברות המפתחות חוזים חכמים לבלוקצ'יין. פתרונות ההגנה והמידע שלנו הם בעיקר ברמה האפליקטיבית – ברמת החוזה החכם והטרנזקציה, אך אנחנו מתרחבים לרמת הרשת. בנוסף, יכולות המידע והניתוח המתקדמות שלנו משמשות לא רק לאבטחת מידע, אלא גם כמידע מועיל לסוחרי קריפטו – בדומה למידע שזמין במערכות מסחר בורסאיות".

על אף שטכנולוגיית הבלוקצ'יין נחשבת כבטוחה בפני עצמה, לא כך הדבר. חברות ואנשים פרטיים איבדו כבר מיליארדי דולרים בהונאות בלוקצ'יין. ב-2020 בלבד יותר מ-4 מיליארד דולר נגנבו, נעלמו או נמחקו בבלוקצ'יין. הסיבה לכך היא פשוטה: החוזים החכמים נכתבים על ידי בני אדם, על ידי מפתחים שמשתמשים בשפות קוד שונות. כשקוד נכתב על ידי בן אנוש, סביר להניח שיהיו בו טעויות למשל - בעיות לוגיות שהמפתח הכניס בטעות, או טעויות אריתמטיות. בנוסף, ישנם מקרים של קוד זדוני בחוזים החכמים. ברגע שיד אדם מעורבת, ההנחה הבסיסית היא שלא הכול תקין ולא הכול בטוח. אז באה וליד נטוורק, ובודקת את החוזים החכמים למשל, כדי לזהות חולשות ופרצות, כמו בעולם התקשורת והמחשבים המסורתי – אבל בכלים שמתאימים לרשתות הבלוקצ'יין החדשות. בקרב קהילת הבלוקצ'יין מובן וידוע, שהחוזים החכמים הם אחת החולשות הכי גדולות בבלוקצ'יין.

 

ארגונים חייבים להשאיר דלת פתוחה, וזה מסוכן

וליד נטוורק פיתחה טכנולוגיה ייחודית המאפשרת פתרון אבטחה הוליסטי ראשון מסוגו ליישומי בלוקצ'יין במטרה להגביר את האבטחה בבלוקצ'יין ולהאיץ את השימוש בה על ידי חברות גדולות בתעשייה.

"בנינו מערך בדיקות מעמיקות, שמסתכלות על החוזים החכמים ומזהות בדיוק איפה יש בעיה ומה ההשלכות האפשריות", מסביר ניסן. "מחקר מקיף של דלויט העלה ש-70 אחוז ממנהלי מערכות מידע ומנהלי אבטחת מידע בארגונים גדולים אמרו שאחת הסיבות שהם לא משתמשים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין היא בעיות אבטחת המידע. אנחנו נותנים מענה לבעיה הזו.

"בעולם אבטחת המידע, יש היום חברות מדהימות כמו צ׳קפוינט, מייקרוסופט ועוד, ויש בלי סוף פתרונות. אבל כל הפתרונות הללו לא יודעים לתת מענה לעולם החדש של הבלוקצ'יין. אחת הסיבות היא שמדובר בטכנולוגיה חדשה, שטרם אומצה באופן רחב על ידי ארגונים גדולים. סיבה נוספת היא כי מדובר בעולם מבוזר, שבנוי משתי שכבות שלא קשורות באופן ישיר אחת לשנייה: שכבה אחת אפליקטיבית ושכבה שנייה תשתיתית. אנחנו יודעים לנטר את הסיכונים בשתי הרמות."

בסביבה התשתיתית של הבלוקצ'יין, ארגונים צריכים להיות פתוחים מול ארגונים אחרים בצורה שעד היום הם לא חוו. אם ארגון רוצה לשתף מידע עם ארגון אחר, הוא צריך להשאיר את הדלת פתוחה ואת המידע נגיש. זה שונה מאוד מעולם האבטחה הישן. הדרך של ארגונים עד היום לשמור על עצמם הייתה לנעול עשר דלתות ביניהם לבין העולם כדי שיהיה מאוד קשה לחדור פנימה ולהגיע למידע. עכשיו בעולם של הבלוקצ׳יין הם חייבים לתרגל פתיחות, והדבר יוצר חשיפה מטורפת מבחינת אבטחת המידע.

יש כיום חברת ייעוץ בינלאומית, שלושה בנקים גלובליים גדולים ומספר חברות קטנות יותר שמשתמשות בשירות של לווליד נטוורק באופן יומיומי. "אנחנו כרגע משפרים ומפתחים את המוצר לפי צרכי השוק", מספר ניסן  "והלקוחות שלנו, שותפים לתכנון המוצר. השנה אנחנו יוצאים לשוק ורוצים לאפשר להרבה יותר גופים שפעילים או מתנסים בבלוקצ'יין לעשות זאת באופן בטוח, עם פחות סיכונים".

"מה ששונה אצלנו מרוב חברות האבטחה זה שאנחנו פיתחנו את כל יכולות הזיהוי מאפס", מסביר ניסן. "אנחנו מתבססים הרבה על Machine Learning ו-Artificial lntelligence. אחד מהדברים שאנחנו עושים בעבודה מול טרנזקציות, זה לזהות התנהגויות שהן אנומליות על בסיס כל הידע המקדים שיש לנו. אנחנו נמצאים בעולמות הביג הדאטה כי אנחנו סורקים את כל רשת הבלוקצ׳יין. סרקנו מעל 400 אלף חוזים חכמים ומיליארדי טרנזקציות, עשינו להם אנליזה, אינדקסנו אותם. זהו בסיס המידע שלנו".

על רוב הבעיות ווליד נטוורק עולה בזמן אמת, וזאת אחת החוזקות שלה – "אנחנו יכולים לתת מענה לדברים כשהם מתרחשים, ולא בדיעבד", אומר ניסן. "יש הרבה חברות שנותנות כלי ניתוח מאוד חזקים, אבל מה שקרה - קרה. המערכת של וליד נטוורק יודעת גם לחזות סיכונים ולצפות בעיות על בסיס ההתנהגות של חוזים חכמים וכתובות מסוימות ברשת בעבר".

 

הסיוע של רשות החדשנות לא מובן מאליו

לשאלה מה חזון החברה משיב ניסן "אנחנו מאוד רוצים לבנות חברה גדולה. מי שהשקיעה בנו זו קרן JVP של אראל מרגלית, שכל תזת ההשקעה שלו היא לבנות חברות גדולות. גם המשקיעים האמריקאים שנכנסו, Ten Eleven Ventures, מוכרים חברות רק כשהן מגיעות לשווי של מיליארדים. אני חושב שהשוק שלנו הוא חדש ושיש לו עוד דרך לעבור. אנחנו נכנסנו מוקדם ונחשבים למובילי שוק בתחום האבטחה של רשתות בלוקצ'יין וניתוח מעמיק של המידע העובר בהן.

"רשות החדשנות תמכה בנו מהיום הראשון ובלעדיה לא היינו קיימים", מספר ניסן. "זה התחיל בהשקעה הראשונית בחממה של JVP בבאר שבע, והשקעה נוספת לאחרונה במסגרת חברות מתחילות. יש לנו מערכת יחסים מאוד טובה עם רשות החדשנות ואנחנו מלאי תודה על הפרגון, התמיכה ושיתוף הפעולה הפורה."

כיזם סדרתי, ניסן משמש מנטור להרבה מאוד סטארט-אפים, ולדבריו תמיד המליץ  לאנשים לפנות לרשות החדשנות. "מדובר בגוף מאוד מיוחד ומקצועי במפה העולמית. ישראל היא אחת המדינות היחידות שיש להן גוף כזה, שהוא כל כך אקטיבי ועוזר לסטארט-אפים. כישראלים אנחנו רואים את זה כברור מאליו, אבל זה לא.

היכולת של רשות החדשנות לתמוך ביזם בתחילת דרכו ולהכשיר אותו כיזם, ואפילו לסייע לו במימון עם כספי תנופה, מקנה לו את דרך החשיבה היזמית ואת הכלים להצליח".