טכנולוגיות חינוך מעצימות

innovation logo

טכנולוגיות חינוך מעצימות

חברותא אנושית בלמידה דיגיטלית

 

עולם האד-טק (Ed-tech) הולך ומתפתח באמצעות מיזמים הרותמים את הטכנולוגיה ליצירת אימפקט חינוכי משמעותי. יוריקה וורלד לוקחת את הלומדים לחוויית לימוד יצירתית בתלת ממד וירטואלי, ואילו אננוטו הופכת את קורסי האון-ליין בווידיאו לחוויית למידה שיתופית ואקטיבית. כך מחוללים שינוי בתמיכת רשות החדשנות

 

עולמנו מתאפיין בשינויים טכנולוגיים שמשפיעים על כל תחומי החיים. כדי להכין את התלמידים לעולם העבודה העתידי, גם מערכת החינוך צריכה לרתום את הטכנולוגיה לטובת הלמידה ולסייע לתלמידים לפתח את המיומנויות הדיגיטליות הדרושות להצלחתם. התלמידים צריכים לרכוש מיומנויות למידה וללמוד לעבוד בשיתוף פעולה, להיות מעורבים בלמידה ולעשות שימוש בטכנולוגיות חקר ויצירה שונות. בישראל פועלים מיזמים חינוכיים שונים המפתחים טכנולוגיות חדשניות שמבקשות לשפר את איכות החינוך והלמידה בבתי הספר ולהנגיש אותם לכל דורש. בנוסף לאתגרים הטכנולוגיים, על מנת להצליח חברות אלה צריכות גם למצוא משקיעים ולהפוך את המוצרים לרווחיים.

"רשות החדשנות רואה חשיבות רבה בהשקעות אימפקט הנעשות במטרה לייצר תשואה חברתית או סביבתית הניתנת למדידה, לצד תשואה פיננסית", מסבירה פטריסיה להי אנגל, מנהלת מו"פ חברתי-ציבורי ברשות החדשנות. "השקעות אלה מספקות הון כדי לתת מענה לאתגרים חברתיים או סביבתיים, כמו אנרגיה מתחדשת, חקלאות בת-קיימא, גישה לשירותים בסיסיים כולל בריאות, חינוך ודיור בר השגה". רשות החדשנות מפעילה כמה מסלולים שמיועדים לפתרון אתגרים חברתיים וציבורים, ביניהם מסלול ממשל-טק המשותף לרשות החדשנות וישראל דיגיטלית שנועד לעודד ולסייע ליזמים ולתאגידים המציעים מענה לאתגרי המגזר הציבורי באמצעות פתרונות טכנולוגיים חדשניים (בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, כלכלה, משפטים, שלטון מקומי ועוד).

כלי עזר חדשניים להוראה ולשיפור האוריינות הדיגיטלית משאירים חותם על מערכת החינוך ומכינים את התלמידים לקראת עולם העבודה המשתנה ללא הרף. חברות ההזנק, יוריקה וורלד (Eureka World) ואננוטו (Annoto), שזכו להשקעות אימפקט בתמיכת רשות החדשנות, הן דוגמאות מצוינות לחברות טכנולוגיה המשאירות אימפקט משמעותי על התלמידים והמורים ועל עולם הלמידה.

 

קהילה מרובת משתתפים, יצירה ומסחר

יוריקה וורלד היא חברת טכנולוגיה חינוכית, המאפשרת יצירה ולמידה שיתופית בעולמות תלת ממד מרובי משתתפים בשילוב ממשקים פיזיים, כמו מדפסות תלת ממד, בקרי רובוטיקה, משקפי VR ועוד. בשלוש השנים האחרונות מעל 150 מורים שימשו מנטורים לתלמידים שלקחו חלק בעולמות התלת ממדיים של יוריקה. 

"החזון של יוריקה הוא ליצור חברותא אנושית במציאות מעושרת ולהשתמש ביכולות המופלאות של תלת ממד בעולמות חדשים, מבלי להפסיד את הקשר האנושי ואת הקהילה הפועלת", מסביר שבתאי קמינר, אחד מבעלי החברה, שחבר בשנת 2014 לאורי שפירא, מומחה ותיק לטכנולוגיות למידה. ביחד השניים הקימו ופיתחו את יוריקה כמרחב וירטואלי שמאפשר יצירה ולמידה בתלת ממד ורותם את הטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה.

"אנחנו עונים להגדרה של מרחבי 3D3C", מציין קמינר, "מכיוון שהלמידה בעולמות וירטואליים ובמרחבי תלת ממד כוללת קהילה מרובת משתתפים, יצירה ומסחר. כללי המשחק בסיסיים ומאפשרים לנו לתת ערך לעבודת היצירה. זה לב העניין. בנוסף, הלכנו צעד קדימה וחיברנו הכול גם אל עולם ה-Making בעזרת מדפסות תלת ממד, רובוטיקה ואלקטרוניקה. זו הסביבה האידיאלית לייצר בה למידה של מיומנויות המאה ה-21. הלמידה נעשית כעוגן בבתי הספר והיא ממשיכה גם בבתים. אחרי הכל, אין סיבה שתהליך הלמידה יוגבל ל-45 דקות בכיתה בלבד".

 

טכנולוגיה משחקית המאפשרת חיבורים אנושיים

הסביבה הלימודית-טכנולוגית שיוריקה מציעה מאפשרת חיבורים אנושיים, רגשיים וחווייתיים במציאות מעושרת באופן המרחיב את היכולת האישית של המשתתפים. המוצר שלנו הוא תוכנה. למעשה, זהו משחק תלת ממדי שנוצר על ידי התלמידים והמורים. כל קבוצה מייצרת לעצמה משחק בנושא אחר ויכולה להזמין קבוצות אחרות שישחקו במה שהיא יצרה. כאשר התלמידים יוצרים את המשחק - הם לומדים את התכנים הכלולים בו בצורה הטובה ביותר. בנוסף, יצירת עולם ביוריקה מפתחת מיומנויות חשובות, כמו עבודת צוות, חשיבה טכנולוגית, חשיבה על הדרך המתאימה לספר סיפור דרך משחק, התמודדות עם תכנות, עם לוגיקה ועיצוב ועוד. כל משחק נוצר באופן ייחודי על ידי המשתתפים בו. הם יכולים להחליט אם לחלק למשתתפים פרס שניתן להדפסה או לייצר מטלה ולשלוח אותה להדפסת תלת-ממד אצל חבר .

הסביבה המשחקית יוצרת לדברי קמינר אינטראקציות מיידיות. "לדוגמה, יש לנו קבוצה משותפת של בית ספר יהודי בארצות הברית שעובדת כבר שנתיים עם שני בתי ספר בישראל – בנהריה ובעכו. בשנה שעברה שלוש הקבוצות בנו ביחד בתלת ממד סביבה מוזיאונית של קהילות יהודיות לפני מלחמת העולם השנייה. אפשר להיכנס שם לבית ספר בקזבלנקה או לשוק בקובנה. זה נפלא. והכול מתבסס על מחקר של התלמידים עצמם". 

eurekaworld

 

היצירה דורשת מהתלמידים להתאמץ ולהשתפר

הפלטפורמה הטכנולוגית מיועדת לא רק לתלמידים. במסלול לגננות בבית ברל למשל בחרו להשתמש בטכנולוגיות של יוריקה לעיצוב גן החלומות, פיתוח פדגוגי, מחקר ועוד. "אנחנו מנחים את המורים והם מנחים את התלמידים, מספר קמינר. ביוריקה וורלד רשומים 12,000 חברים ובשנה האחרונה פעלנו ב-100 בתי ספר, מכיתה ד' ועד האקדמיה. בשנה הבאה אנו מתכוונים להגיע לעשרות בתי ספר נוספים בארץ ובחו"ל".

יוריקה מתבססת בעיקר על מוטיבציה משחקית של ילדים. תהליך היצירה מאתגר אותם. העבודה על פרויקטinfo-icon יכולה להימשך חצי שנה, והמורים והילדים נדרשים להתגייס להצלחתו. במהלכו ובעזרת מדפסות תלת הממד והחשיפה לטכנולוגיות השונות, הם מתנסים בעולם עתידי שבו הם יכולים להמציא וליצור מוצרים. תוך כדי התהליך הם רוכשים ידע על חוזק חומרים, יעילות הדפסה, עיצוב, צבע ושכבות ידע נוספות. שימוש במדפסת תלת ממד הוא גם אמירה משמעותית לטובת עולם בר קיימא בכל שרשרת הצרכנות העולמית. עם מדפסת כזו לא צריך חנות שמוכרת כיסאות, משאית שמובילה אותם, עצים שמהם יוצרים את הכיסאות וכן הלאה. זה חלק מהאימפקט.

"לשמחתנו העצומה, רשות החדשנות זיהתה את הפוטנציאל כבר בתחילת הדרך, ואף קיבלנו מענק המשך. ללא התמיכה הזו - לא היינו יכולים לרוץ קדימה. בעולם הטכנולוגיה החינוכית עובר זמן רב עד שרואים רווחים ושהמוצר מצליח להחזיר את עצמו", מציין קמינר.

 

הגדלת מעורבות הלומדים באמצעות למידה שיתופית בווידיאו

עולם החינוך וההוראה מתקדם ומכין את התלמידים למאה ה-21. כדי לעשות זאת בהצלחה צריך להתאים גם את הפדגוגיה למציאות המשתנה ולפתח אצל הלומדים מיומנויות רלוונטיות לתפקוד מיטבי. במהלך השנים גבר השימוש בסרטוני וידיאו ובקורסי און-ליין לצורכי למידה, הדרכה ורכישת השכלה. היתרון הוא שאפשר לצפות בהם מכל מקום ובכל זמן, אך החיסרון הוא – היעדר חוויית למידה וקושי של המנחים והמורים לוודא שהתלמידים מבינים את החומר.

גם חן איתןקיריל סלבקין וגנאדי סוקולוב עמדו על חסרונות אלו כשלמדו בקורסים דיגיטליים בתקופת שירותם הצבאי המשותף ביחידת 9900 ובמהלך שנות עבודתם בהמשך. הפתרון שלהם הוא אננוטו (בלטינית: "להגיב על") – סטארט-אפ חינוכי שהקימו ביחד אשר הופך צפייה פסיבית בווידיאו לחוויית למידה אקטיבית, שיתופית וחברתית במטרה לשפר את מעורבות הלומדים והתקשורת ביניהם ואת איכות הלמידה באמצעות וידיאו, ולספק לארגון ולמורה תובנות משמעותיות בנוגע להבנת התלמידים. אננוטו מוסיפה שכבת שיח אינטראקטיבית על גבי סרטון הווידיאו ובכך מאפשרת ללומדים לנהל שיח על כל נקודת זמן במהלך ההרצאה. שכבת המידע הדינאמית הזו של דעות, שאלות ותשובות, כולל היכולת לסכם נקודות חשובות במחברת האישית, מאפשרת לכל הלומדים לחזור להרצאה וללמוד עוד מהתוכן הנוסף שנוצר על ידי לומדים אחרים.

"בניגוד לחוויית הלימוד הפיזית בכיתה שבה התלמידים משוחחים, נעזרים זה בזה ולומדים ביחד, והמורה יודע מהי רמת ההבנה של הכיתה בכלל ושל כל תלמיד בפרט", מסביר סלבקין, "בלימודי און-ליין נגלה שיתרונות רבים שהיו קיימים בכיתה נעלמו. המורה לא תמיד יודע מה מצב התלמידים, הם לא מתקשרים אחד עם השני וצריכת התוכן היא חד-כיוונית, היום קושי זה כבר זכה לשם - בדידותו של הלומד".

"מהניסיון הפרטי שלנו כלומדים, הבנו שיש כאן פער שרק ילך ויגדל", מתאר איתן. "פנינו לאוניברסיטאות ולגופי חינוך מובילים, העוסקים בהדרכה ובלמידה ומרבים להשתמש בווידיאו בקורסים מקוונים ללמידה מרחוק, וגילינו כמה בעיות המשותפות לכולם: הרבה מהנרשמים לקורס און-ליין לא מסיימים אותו, הלומדים חווים בדידות ופאסיביות בתהליך הלמידה, ללומדים חסר כלים בסיסיים כדי ללמוד עם סרטונים, ולמרצה אין דרך למדוד את הבנת התלמידים ולגבש תובנות מתוך נתונים אלה כדי לשפר את התוכן ולהוביל לשיפור בתהליך הלמידה. המרצה אמנם יכול לתקשר עם הסטודנט במייל או בסמס, אבל שאר התלמידים לא מרוויחים ידע, מעורבות או עניין מהתקשורת הזו – כי היא אישית ומתקיימת רק בין המרצה לתלמיד המסוים, מה גם שהיא מנותקת מההקשר ומהתוכן עצמו".

annoto

 

גם בשוק העבודה כולם לומדים כל הזמן

בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בתרבות הארגונית בעקבות ההבנה שההון האנושי הוא המשאב החשוב והמרכזי ביותר ויש להשקיע ולטפח אותו. גישה זו מכונה ניהול חוויית העובד (Employee Experience – EX), וכחלק מיישומה – יותר ויותר ארגונים שמים את הדגש על הלמידה ועל הפיתוח המקצועי של העובד בעזרת סרטוני הדרכה וקורסי און-ליין. 

"גם בשוק זה נתקלים גופי ההדרכה בארגון בבעיות דומות", מסביר איתן, "קושי בהטמעת כלים טכנולוגיים להעצמת חוויית העובד, היעדר סביבת למידה שיתופית ואינטראקטיבית שמעודדת את העובדים לשמור על למידה וביצועים ברמה גבוהה, ומחסור בתובנות על תהליך התקדמות העובד לאורך זמן. הפתרונות שפלטפורמת אננוטו מציעה מגוונים ועונים גם על הצרכים של מחלקות ההדרכה בארגון.

"לאחר שמוסדות הלימוד וגופי ההדרכה הבינו את החשיבות בלמידה שיתופית, מעורבת ואינטראקטיבית באמצעות סרטוני וידיאו – הם מגלים כי זהו תהליך יקר ומורכב טכנית הדורש לרוב זמן פיתוח, אינטגרציה מורכבת או אפילו כרוך בהעברת התוכן לצד שלישי. אננוטו מציגה פתרון לכל הבעיות האלה, על ידי הוספת שכבה אינטראקטיבית על גבי סרטוני הווידיאו הקיימים בארגון ומוצגים בנגני מדיה שונים, מבלי לשנות כלום בתשתית או בתהליך העבודה. למעשה, לאחר הוספת אננוטו למערכת כל סרטוני ההדרכה הופכים לאינטראקטיביים וגוף ההדרכה יוכל לנטר את השימוש ואת היעילות שלהם", הוא מציין. 

"זהו שוק ענק שגדל בקצב מהיר, בגלל השינויים בתפיסת הלמידה. למעשה, גם בשוק העבודה כולם לומדים כל הזמן. המושג 'למידה' לא מתייחס רק לתרגיל במתמטיקה או להרצאה בספרות, אלא גם למדריך להחלפת נורה, שיעור הכנה לפסיכומטרי, ולחילופין למידע שוטף שעובדים צריכים ללמוד כדי להיות מעודכנים", אומר סלבקין.

 

להיות בכל מקום ולהשפיע על איכות הלמידה

כיום אננוטו עובדת עם גופים רבים בארץ ובחו"ל ותומכת ב-28 שפות. ולאחרונה זכתה במקום ראשון בכנס טכנולוגיות למידה הגדול בעולם (BettShow London). זהו הישג בקנה מידה לאומי מכיוון שזו הפעם הראשונה שחברה ישראלית זוכה בפרס זה ובהכרה בסדר גודל עולמי בתור מדינה שמקדמת חדשנות בתחום הלמידה.

אננוטו נותנת מענה לסרטוני וידיאו קצרים של שתי דקות בפסיכומטרי, אך גם בקורסי מוק (Mooc) של אלפי משתמשים. דוגמה טובה לכך היא הקמפוס של ישראל דיגיטלית. "יש לנו שיתופי פעולה עם רשות החדשנות ועם ישראל דיגיטלית", מסביר איתן, "פרויקטinfo-icon הדגל של ישראל דיגיטלית הוא קמפוס – פלטפורמה לאומית ללמידת און-ליין, כל האוניברסיטאות המובילות בישראל מעלות אליה בחינם את הקורסים הטובים ביותר שלהן. המשמעות היא שכל אזרח יכול, ללא תשלום, ללמוד בקורס שהשקיעו בו מאות אלפי שקלים. כלומר, יש כאן שוויון הזדמנויות בפריפריה וקידום השכלה לכולם. התמיכה של רשות החדשנות פתרה לנו בעיה משמעותית בפיתוח הפלטפורמה ואפשרה אותה". 

"בהקשר זה מעניין לציין שהקורס הראשון שעלה עם אננוטו בפרויקט קמפוס הוא בעברית, ערבית ואנגלית – קורס של מכללת תלפיות בנושא מבוא לרב-תרבותיות, העוסק בסוגיות מורכבות הקשורות לחיינו כמו זהות, תרבות, דעות קדומות וקשרים בין קבוצות שונות בעולם הגלובלי. הלומדים מהמגזרים השונים ראו סימולציות שונות מחיי היומיום והשתמשו באננוטו לניהול שיח ולשיתוף דעות וחוויות אישיות שלהם. לאפשר שיח רב תרבותי בנושא כה חשוב זה אימפקט משמעותי בעינינו", מסכמים איתן וסלבקין.