innovation logo

כש-1+1+1 שווה 10

בראשית

למאגד "בראשית" היה בתחילת המילניום חזון שאפתני: להניח את היסודות שעליהם תתבסס ישראל כמעצמה מחקרית ויישומית בתחום תאי הגזע. את פירות המאמץ המשותף של האקדמיה והתעשייה קוטפות כיום חברות ישראליות, שחזונן ריפוי מחלות חסרות מרפא

 

בשנת 2003 הקימה רשות החדשנות (המדען הראשי דאז) קונסורציום של מוסדות אקדמיים ושל חברות מסחריות שנועד לפתח ידע ישראלי בתחום של תאי גזע. הטכנולוגיה שפותחה במאגד מיועדת לאפשר ריפוי של מחלות שונות בעזרת השתלת תאי גזע שיתורבתו וישומרו בתנאים ייחודיים  לפני שיושתלו בחולים. היום זה נשמע כמו מהלך הגיוני, אבל כדי להבין את רמת החדשנות צריך להיזכר עד כמה ראשוני היה אז כל המחקר של תאי הגזע.

"תאי גזע עובריים אנושיים הופקו לראשונה בשנת 1998 ולחוקרים מישראל היה חלק משמעותי מאוד בפריצת דרך זאת", מסביר פרופ' ראובינוף בנימין, מנהל מרכז הדסה לחקר תאי גזע עובריים אנושיים ומנהל מחלקת נשים ויולדות בבי"ח הדסה עין כרם. "הדיווח הראשון בנושא היה של החוקר האמריקאי ג'יימי תומסון, שעבד אז בשיתוף פעולה עם פרופ' יוסף איצקוביץ מהטכניון. אני הפקתי באותה עת בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוסטרליה וסינגפור תאי גזע עובריים אנושיים. אנחנו היינו הקבוצה השנייה בעולם שהפיקה תאי גזע עובריים אנושיים, והראשונה שהראתה את יכולתם של תאים אלה להתמיין לתאים סומטיים בתרבית. גם פרופ' נסים בנבניסטי מהאוניברסיטה העברית היה מהחלוצים באותה עת במחקר על תאי גזע עובריים אנושיים. וכך פעלו בישראל בו זמנית שלוש קבוצות אקדמיות: של הפרופסורים איצקוביץ ובנבניסטי ושלי. לשלושתן היו פרסומים ראשונים רבי השפעה וערך בתחום, והם מיצבו את ישראל כאחת המדינות המובילות בעולם בתחום המחקר של תאי גזע עובריים אנושיים.

"על רקע זה התעוררה היוזמה להקים את מאגד בראשית, שישלב בין הידע של הקבוצות האקדמיות לבין גורמים מסחריים. האדם שדחף את הנושא הוא ד"ר אהרון שוורץ, סמנכ"ל טבע לשעבר. ד"ר שוורץ שראה בכך חזון רתם את עצמו ואת השותפים במאגד במטרה לפתח טכנולוגיות גנריות שיקדמו את השימוש בתאי גזע עובריים ובתאי גזע בוגרים". חברת טבע הובילה את הפעילות עם יחידה מיוחדת ומקצועית לפיתוח תרפיה תאית, שנפתחה ברחובות.  

"המאגד פעל בשתי זרועות", מספר פרופ' ראובינוף: "האחת התמקדה בתאי גזע עובריים והשנייה בתאי גזע בוגרים. ובתוך כל זרוע עסקו בפיתוח טכנולוגיות גנריות שישמשו את חברי המאגד ויוכלו להניע את התחום ואת מדינת ישראל קדימה בשטח של תאי גזע. כאיש אקדמיה בחרתי לקחת על עצמי במאגד את המשימה לפתח טכנולוגיה לייצור תאי גזע עובריים אנושיים שיוכלו להתאים להשתלה בחולים". 

פרופ' ראובינוף שהקים את חברת סלקיור (CellCure Neurosciences)  ומשמש כמדען הראשי שלה מוסיף: "הטכנולוגיה ותאי הגזע שפותחו במאגד הועברו בין היתר לשתי החברות הישראליות סלקיור וקדימה סטם המפתחות תאי גזע להשתלה קלינית: לשמחתי שתי החברות הצליחו להמשיך לפתח את התאים עד ניסוי קליני בבני אדם - חברת סלקיור עושה בימים אלה ניסוי קליני גם בישראל וגם בארה"ב על חולים עם ניוון מקולרי של הרשתית שמתפתח עם הגיל. חברת קדימה סטם מבצעת ניסוי של השתלה קלינית בחולים עם מחלת ALS.

"החזון האישי שלי מזה עשרים שנה הוא לנצל  את הפוטנציאל הגלום בתאי גזע עובריים אנושיים לטובת השתלה בחולים במחלות שאין להן מרפא, ולהשתמש בתאים  לרגנרציה. את פיתוח הטכנולוגיה בשורות תאי הגזע לשימוש קליני התחלתי עוד לפני המאגד, שהיה מבחינתי הזדמנות יוצאת מהכלל לקדם את הפרויקט הזה. המאגד סייע לי להגשים את החזון ויש לי סיפוק עצום  מהעובדה שתוצאת העשייה מיושמת על החולים במסגרת ניסיונות קליניים.וכן מהפוטנציאל שעל בסיס זה יפותחו תאים שישמשו לריפוי מחלות. המאגד הוקם בזמן הנכון: הוא נתן דחיפה עצומה לתחום בו עסקתי ובמסגרת השותפות בו הצלחנו לפתח את תאי הגזע המתאימים לשימוש קליני, המשמשים את החברות בתחום, ועל כן אני רואה בו הצלחה יוצאת מהכלל". 

"רשות החדשנות רואה בתחום הביו-פארמה מנוע צמיחה ראשון במעלה", אומר אהרון אהרון, מנכל רשות החדשנות. "פיתוח תרופות המותאמות אישית דורש שילוב בין חדשנות בביולוגיה ובגנטיקה ובין התפתחויות בבינה מלאכותית. שילוב זה משנה את כל תהליך הפיתוח, תוך טשטוש הגבולות בין תחום הביופארמה הקלאסי ובין תחום טכנולוגיות המידע"

 

 

תחום בחיתולים

ד"ר תמר רז, מנכ"לית חברת "הדסית", זרוע היישום הטכנולוגי של בית החולים הדסה, מספרת על הקמת המאגד, שקדם לתקופתה בחברה: "זאת היתה תקופה של תחילת המחקר בעולם בתחום הזה. כאשר העובר מתחיל לגדול מהביצית המופרת הוא מורכב מתאים פלורי-פוטנטיים שיכולים להתפתח לכל איבר בגוף. כשפותחה הטכנולוגיה של גידול תאי גזע ושמירה שלהם כתאים עובריים התחילו לחשוב שיש כאן אולי את המפתח לרפואת העתיד: כלומר, שאם נדע לגדל ולכוון את ההבשלה של  תאים אלה נוכל להפוך אותם לתאים המתאימים להשתלה לאיבר שאנחנו רוצים לטפל בו – למשל, לעשות בהם שימוש כדי לרפא לב אחרי התקף לב, עצמות אחרי שבירה או כל איבר אחר. זה היה הרעיון האבסטרקטי.

"בארץ היו אז כמה קבוצות אקדמיות חזקות מאוד שעסקו בנושא, וגם כמה חברות מסחריות. כאן נכנסה לתמונה רשות החדשנות עם 'בראשית' – והציעה לחבר את עולמות האקדמיה, הממסד הרפואי והתעשייה ולשלב כוחות. המטרה: לגלות איך אפשר לגדל תאי גזע עובריים בצורה שתאפשר להשתמש בהם לריפוי מבלי שיאבדו את התכונות שלהם ויהיו בטוחים לשימוש בבני אדם.

"ב-2003 זה היה נראה כמו חזון רחוק. אף אחד לא ידע בוודאות מה ייצא מזה ולא היה מודל עסקי, כי הרי לא מדובר כאן במוצר מדף רגיל, אלא בפרוצדורות מסובכות. בנוסף עלו שאלות לגבי היתכנות הטכנולוגיה והתאמתה כפרוצדורה רפואית. לדוגמה כמו בהשתלת איברים , התאים יכולים להידחות על ידי הגוף. המשמעות היא שצריך לטפל באנשים תוך השתקת מערכת החיסון.  שאלה נוספת שעלתה כללה את החשש מהתפתחות של גידולים סרטניים". 

אבל רשות החדשנות הסתכלה קדימה. ההיגיון היה פשוט: המדינה תממן את המחקר של הגופים שמשתפים פעולה בקונסורציום והידע שייווצר ישמש את כל החברים בקונסורציום. בין החברות היו פרוקור, טבע,MGVS , הפטו  והרלן. בצד האקדמי לקחו חלק חוקרים מהאוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי הדסה, הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון. החזון היה שהידע החדש יסייע לחברות הישראליות להוביל את התחום בעולם – ומכאן יסייע לכלכלה הישראלית כולה. במילים אחרות, היתה זו משימה לאומית.

"בראשית" איגד את החוקרים ואנשי המקצוע המובילים בארץ בתחומם ואיפשר להם לשתף פעולה זה עם זה. ההשקעה הכספית במאגד היתה חיונית – אף חברה מסחרית לא יכלה להשקיע בכוחות עצמה סכומים כאלה בתחום ידע שנמצא רק בתחילת הדרך. פעילות המאגד התמקדה בפיתוח טכנולוגיות להפקת תאי גזע ממקורות שונים, גידולם, הכוונתם, הובלתם ושימורם.

למרות הקשיים שניצבו בפני התחום הזה במהלך השנים, מספרת ד"ר רז, "על הפרויקט עבדה קבוצה רצינית שלא ויתרה ופיתחה בהצלחה את הטכנולוגיה לגידול ושימור של תאי גזע עובריים". 

"הטכנולוגיה שנולדה ב'בראשית' אפשרה ל'הדסית' להפוך את תאי הגזע למוצר שאנחנו מספקים עד היום לחברות המעוניינות  לפתח תרופות חדשות על בסיסם. קיימות היום מספר חברות ישראליות ובינלאומיות  שקיבלו מאיתנו את התאים ומפתחות אותם לטיפולים חדשניים למחלות שונות  על בסיס הטכנולוגיות שלהן. 

 "לדעתי", אומרת ד"ר רז, "תוכנית המאגדים הינה חשובה ובעלת משמעות כשמצליחים לחבר כוחות של אקדמיה ותעשייה בתחום חדשני בו שילוב הכוחות יכול להביא לפיתוח של ידע חדשני אשר יאפשר לחברי המאגד ולתעשייה הישראלית לפתח מוצרים ייחודיים ובעלי משמעות כלכלית, או במילים אחרות כאשר  1+1+1 שווה 10 ולא 3. כלומר, כשהשלם יהיה גדול בהרבה מסך חלקיו. בקיצור, בנושאים  שבהם המאמץ המשותף יכול לעשות שינוי ואימפקט אמיתי". 

בין ההישגים הבולטים של המאגד בתחום תאי הגזע העובריים אפשר למנות כיום פיתוח טכנולוגיות שמאפשרות יצירת קווי גזע עובריים וקווי תמך המתאימים לשימוש קליני, ובדיקת ראקטורים שונים לגידול ובדיקות בטיחות. בתחום תאי הגזע הבוגרים פותחו שיטות להפקת תאים מדם פריפרי, מח עצם ושומן, שיטות לזיהוי תאים מזנכמליים ובידולם מתאים אחרים, הכוונת התמיינות אוסטאוגנית וריפוי עצם. כמו כן נבדקו פקטורי גידול שונים וזוהה וריאנט של שחבור חלופי המעורב בתהליכי ההתמיינות.

 

שרשרת רציפה

הביולוג ואיש המחקר ד"ר רמי סקליטר הוא מנכ"ל סלקיור, שהוקמה בשנת 2005 כחברת בת של הדסית-ביו-הולדינגז (HBL). פעילות החברה מתבססת על שורת תאי הגזע והטכנולוגיות שפותחו על ידי פרופ' בנימין ראובינוף. בהמשך הצטרף אליו גם פרופ' אייל בנין

בשנת 2017 סלקיור נקנתה במלואה על ידי חברה אמריקאית שממוקדת בפיתוח תרופות המבוססות על תאי גזע והיא פועלת כיום כחברת בת ישראלית המהווה את בסיס הפיתוח והייצור. סלקיור פועלת מתוך המתחם של הדסה בשיתוף פעולה הדוק עם שני החוקרים שעל בסיס הידע שפיתחו הוקמה. 

"המיקוד המרכזי של סלקיור הוא פיתוח וייצור תרופות המבוססות על תאי גזע", מספר ד"ר סקליטר. "היא משתמשת לשם כך בשורת תאים של תאי גזע בעלי איכות קלינית גבוהה שפותחה במסגרת מאגד 'בראשית'. 

"בתחילת דרכה החברה עסקה בפיתוח תרופות למחלות נוירונליות של מערכת העצבים ובהמשך עברה להתמקדות במחלות עיניים ניווניות. השיטה פותחה תחילה בהדסה ואחר כך הועברו כל הטכנולוגיות לסלקיור. 

"הקמנו מתקן ייצור שמיועד לפתח תרופות מבוססות מחלות גזע. המוצר המרכזי שלנו מכיל תאים שמיועדים להחליף תאים פגומים בעין (RPE) שנפגעו בעקבות מחלות ניווניות של הרשתית. כיום אנחנו עובדים על ייצור התרופה בתנאי GMP ובפיתוח שיטות לשחרור שלה ברמה הקלינית. 

"במקביל אנחנו עובדים על דברים נוספים כמו גימלון התהליך הנוכחי. כלומר, לאפשר ייצור כמויות חומר גדולות יותר בשיטות יעילות יותר. בנוסף אנחנו עוסקים בפרויקטים חדשניים יותר של מחקר ופיתוח במטרה להרחיב את השימוש בטכנולוגיות שלנו להתמודדות עם מחלות עיניים אחרות וסוגי תאים אחרים – ואפילו בהטמעה שלהן בתחומים שלא קשורים במחלות עיניים.

כאמור, התשתית הבסיסית שעליה נשענת סלקיור היא תוצאה ישירה של שורת התאים שפותחה בהדסה במסגרת מאגד "בראשית". "זאת שרשרת רציפה מסוף שנות התשעים ועד היום", מתאר ד"ר סקליטר. "המפתח טמון בדרך לשמר אותה בצורה כזאת שהיא תמשיך להיות זמינה להמשך הפיתוחים. מי שבתחום יודע ששיטת ההכנה המקורית היא שקובעת את האיכות של המוצר היום. בחלוף שני עשורים אנחנו רואים שהפעולות שננקטו ב'בראשית' היו נכונות – ועובדה לכך היא שעד היום אנחנו מסוגלים לייצר אצוות קליניות על בסיס אותה שורת תאי גזע מקורית. 

"היכולת לשמר דברים לאורך זמן היא מאוד קריטית במקרה הזה", ממשיך ד"ר סקליטר. "לדעתי, אחד ההישגים הגדולים של המאגד - מעבר ליכולת להשתמש בתאים זה - הוא היכולת לשמר אותם בצורה המתאימה. היתרון שלנו הוא שאנחנו יודעים להמשיך את אופן השימור כך שהאותנטיות של הליין המקורי אינה משתנה ומאפשרת לנו לעשות תהליכים שמסייעים לפיתוח התרופות בצורה אדירה. זה הישג כפול. 

"בתחום הזה של תאי גזע אין הרבה חברות כמונו שיש להן גם מתקן ייצור וגם יכולת פיתוח. זה מאוד ייחודי. אחת התוצאות היא שאנחנו החברה המובילה בעולם בפיתוח קליני בתחום מחלות העיניים".