שינויים בתקנות הקניין הרוחני המוטלות על חברות שהרשות משקיעה בהן

רשות החדשנות מקדמת זה שנים רבות מדיניות של תמיכה בפעילות מחקר ופיתוח שתביא ליצירת קניין רוחני איכותי בישראל. רישום קניין רוחני על בסיס פיתוח טכנולוגי הוא מרכיב חשוב בהצלחה הכלכלית של היזם והחברה, ולרישומו במדינת ישראל חשיבות משקית רבה, בין היתר משום שהוא משמש עוגן לפעילות כלכלית מקומית ובכלל זה תעסוקה והכנסות ממיסים. היגיון זה עומד בבסיס התנאים שמציבה רשות החדשנות לחברות בהן היא משקיעה בנוגע לרישום קניין רוחני, שימוש עתידי בו והעברתו לחברות הפועלות במדינות אחרות.

עם זאת, בעידן של דיגיטציה מואצת, גלובליזציה ושינויים טכנולוגיים מהירים - גם תהליך הפיתוח הטכנולוגי עצמו לובש צורות חדשות, ואיתו מושג הקניין הרוחני ואופני השימוש בו. רשות החדשנות ערה למגמות אלה, ועל כן היא מעדכנת חלק מהתנאים שהיא קבעה בנוגע לרישום ושימוש בקניין רוחני המפותח בתמיכתה. במסגרת זו, במהלך שנת 2018 אישרה מועצת הרשות שני שינויים משמעותיים במדיניות הקניין הרוחני שלה.

ראשית, כדי לאפשר תמיכה בתכניות מו"פ הכוללות פיתוח קוד פתוח – תופעה נפוצה המשקפת מודלים עסקיים עדכניים בתחום התוכנה – אושרה תמיכה של הרשות בפרויקטים הכוללים קוד פתוח שנמסר לשימוש הכלל. זאת, כל עוד מסירת קוד המקור לשימוש הכלל צפויה לייצר תועלת כלכלית ועסקית עבור החברה הנתמכת.

שנית, נקבעו כללים חדשים לשיתוף ידע טכנולוגי של חברות ישראליות אשר קיבלו מענק מרשות החדשנות עם חברות קשורות מחוץ לישראל, באמצעות מתן הרשאה שאינה בלעדית לשימוש בידע. כללים אלו משקפים את ההבנה כי תהליכי מחקר ופיתוח רבים בישראל מתבצעים כיום במשותף עם חברות קשורות בעולם. תופעה זו הולכת וגוברת ככל שחברות הייטק ישראליות צומחות והופכות גלובליות, וכן ככל שחברות רב-לאומיות תוקעות יתד באקוסיסטם הישראלי. הכללים החדשים מאפשרים לחברות הנתמכות על ידי הרשות לבצע תהליכי פיתוח גלובליים מבלי להזדקק להעברת הבעלות על הקניין הרוחני לחברה קשורה במדינה אחרת, ויחד עם תיקון מס' 73 לחוק עידוד השקעות הון, הם מגבשים תשתית להרחבת הפעילות הכלכלית של חברות רב לאומיות המחזיקות במרכזי פיתוח בישראל.