טכנולוגיות סביבה חדשניות בישראל

המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה פועל להטמעת טכנולוגיות סביבתיות בישראל כדי להתמודד עם סיכוני זיהום ואתגרי ניהול פסולת ושמירה על משאבי טבע

זיהום האוויר נחשב גורם הסיכון הסביבתי הגדול ביותר על בריאות הציבור במדינות המערב ובישראל. המשרד להגנת הסביבה אמון על פעולות הניטור, ההסדרה, הפיקוח, האכיפה וצמצום זיהומים וסיכונים לאוכלוסיה. במקביל מפעיל המשרד כלי תמיכה ותמריצים לעידוד התייעלות אנרגטית והפחתת זיהום אוויר מארבעת גורמי הזיהום העיקריים - תעשייה, ייצור אנרגיה, תחבורה ושריפות בשטחים פתוחים.

אתגר מרכזי נוסף איתו מתמודד המשרד הוא הטיפול בפסולת, ויישום אסטרטגיה לאומית חדשה לטיפול בה. כיום בישראל כ-80% מהפסולת מוטמנת באדמה. היתרה עוברת למיחזור ולהשבה. הטמנת הפסולת יוצרת מפגעים סביבתיים שונים: זיהום אוויר וריח, פליטת גזי חממה, זיהום קרקע ומי תהום, תפיסת שטחי קרקע המהווים משאב במחסור, פגיעה בבריאות הציבור ושימוש לא יעיל במשאבים. מטרת המשרד בסוגיה היא להביא לצמצום הטמנת הפסולת והפיכת הפסולת לחומרי גלם בעלי ערך כלכלי. אתגרים אחרים הם בתחומי צמצום סיכונים מחומרים מסוכנים, הפחתת פליטות, ושמירה על מים ומשאבי טבע.

במסגרת ההתמודדות עם האתגרים הסביבתיים הללו, המשרד להגנת הסביבה שואף לעודד פיתוח מיזמים חדשניים של טכנולוגיות סביבה (הנקראות גם "קלינטק"), אשר מטרתן להפחית סיכוני סביבה ולמזער את השימוש במשאבי טבע בתהליכי הייצור אנרגיה ומוצרים שונים. השווקים המרכזיים לטכנולוגיות אלו כוללים בעיקר את תחום האנרגיה על נגזרותיו השונות (התייעלות אנרגטית, ייצור אנרגיה מתחדשת, אגירה וחלוקה) ואת תחום ניהול משאבי המים. סקטורים נוספים של טכנולוגיות סביבה, לצד מגזרי האנרגיה והמים, כוללים תחבורה חכמה ובת קיימא, ניהול משאבי פסולת וייצור תעשייתי מתקדם שמייעל שימוש בחומרי גלם.

בישראל פועלות כמה מאות חברות בתחומי טכנולוגיות סביבה שונים, אולם הטמעה של פתרונות טכנולוגיים סביבתיים חדשניים דורשת עידוד ממשלתי במספר ערוצים:

  • סיוע בהקמתם של מתקני חלוץ של טכנולוגיות סביבה - מתקן או תהליך בהיקף העולה על ניסוי מעבדתי, שנועד לבחון בתנאי שטח את ההיתכנות של הפעלת הטכנולוגיה החדשנית בקנה מידה תעשייתי.
  • מימון - שלב הדגמת הטכנולוגיה הסביבתית בקנה מידה תעשייתי מתאפיין בעלות גבוהה מחד, ובמחסור במקורות מימון מצד הבנקים, הגופים המוסדיים או קרנות ההון סיכון, ויש לעודד זאת.
  • רגולציה - טכנולוגיה חדשנית שטרם נוסתה בתנאי שטח אינה יכולה להבטיח עמידה בביצועים סביבתיים ובערכי הפליטה המשויכים לטכניקה המיטבית הזמינה שמפעלי התעשייה מחויבים לעמוד בהם לפי הרגולציה הסביבתית. כדי לאפשר ניסויים בתנאי שטח, יש להתוות מדיניות רגולטורית אשר תביא בחשבון את הסיכון לחריגה זמנית ומבוקרת מביצועים ומערכים המיוחסים לטכניקה מיטבית זמינה. במסגרת זו המשרד החל לפעול על פי נוהל חדש לטיפול ברישוי מתקני חלוץ לחדשנות סביבתית שנועד להסיר חסמים רגולטוריים שבתחום טיפולו של המשרד להגנת הסביבה. התמיכה הרגולטורית כוללת ליווי בהליכים הבירוקרטיים של רישוי המתקנים במסגרת סמכויות האסדרה של המשרד, ואפשרות להקלה מבוקרת בערכי פליטת מזהמים למשך תקופת הפיילוט.

בעיות אלה אשר מאפיינות את שוקי הקלינטק אינן ייחודיות לישראל. מחד, אנו עדים לצמיחה עיקבית של שוקי טכנולוגיות סביבה בעולם והם צפויים להמשיך ולצמוח. מאידך, על מנת למצות את הפוטנציאל הסביבתי והכלכלי הגלום בטכנולוגיות סביבה, על ממשלות בעולם להתגייס ולתמוך במיזמים מסוג זה.

תוכנית חדשה שהשיקו המשרד להגנת הסביבה ורשות החדשנות תיצור תנאים שיאפשרו לטכנולוגיות סביבה חדשניות להבשיל ולהגיע ליישום בקנה מידה תעשייתי ובינלאומי. התוכנית משלבת תמיכה כספית ורגולטורית במיזמי טכנולוגיות סביבה בשלב הבטא, השלב בו מוכחת היתכנות בקנה מידה מסחרי. לסבב התמיכה הראשון הוגשו מעל 50 פרויקטים ממגוון תחומים סביבתיים, בתקציב כולל של כ-150 מלש”ח.