קפיצת מדרגה דיגיטלית במערכת הבריאות

בשנים האחרונות פועל משרד הבריאות לקידום תשתיות בריאות דיגיטלית לאומיות, המציבות את ישראל בחזית המרוץ לעולם רפואי מונחה מידע. מטרת המהלך היא לאפשר למערכת הבריאות הישראלית להתמודד בהצלחה עם אתגרי המאה ה-21: הזדקנות האוכלוסייה, ריבוי במחלות כרוניות, עלייה בציפיות המבוטחים, אורח חיים לא בריא ועוד, תוך מינוף היתרונות היחסיים של המערכת הישראלית.

תחת החזון הכללי של משרד הבריאות לקידום בריאות מיטבית לכלל אוכלוסיית ישראל, הגדיר המשרד חזון ייעודי לנושא הבריאות הדיגיטלית: קפיצת מדרגה במערכת הבריאות שתאפשר הפיכתה לבת קיימא, מתקדמת, חדשנית, מתחדשת ומשתפרת באופן מתמיד, על ידי מינוף מיטבי של טכנולוגיות המידע והתקשורת העומדים לרשותה, למען שיפור הבריאות לכלל אוכלוסיית ישראל. בתוך חזון זה, הפרט ממוקם בלב העשייה הבריאותית והרפואית והוא שותף משמעותי בקידום בריאותו ובטיפול בו. ההחלטות הרפואיות מתבצעות בתמיכת מידע ממקורות זמינים ומגוונים, ועושות שימוש בתוצרי מחקר ופיתוח המבוססים אף הם על מידע בריאות. מימוש החזון דורש טרנספורמציה בחמישה היבטים:

• המטופל במרכז – כמנוע מרכזי לשינוי ביתר ההיבטים
• בריאות מותאמת אישית – טיפול המותאם למאפייני האדם וצרכיו האישיים
• קידום בריאות – רפואה פרואקטיבית, פרדיקטיבית ומונעת
• בריאות בת קיימא – תהליכים אפקטיביים ויעילים כלכלית במערכת הבריאות
• בריאות זמינה – שירותים דיגיטליים

ישראל מתגאה במערכת בריאות איכותית וברוח יזמית וטכנולוגית. לאחר עשורים של השקעה בתיעוד דיגיטלי רפואי, ישראל ניצבת בחזית המידע הרפואי הדיגיטלי הקיים, ומצמיחה מאות חברות הזנק בתחום הבריאות. עם זאת, לשם מימוש החזון וניצול מיטבי של ההזדמנות הטכנולוגית האדירה, נדרש מהלך תשתיתי רחב הקף, הכולל קידום תשתיות רגולטוריות ותהליכיות במערכת.

במרץ 2018 קיבלה ממשלת ישראל, בהובלה של משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, ובשותפות עם משרדי רוה"מ, האוצר, רשות החדשנות, הוות"ת ומשרד הכלכלה, החלטה שמטרתה קידום הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה לאומי. החלטה זו ממוקדת בהסרת חסמים רגולטוריים ותשתיתיים לשיתופי פעולה בין מגזריים מבוססי מידע בריאות, ובפרויקט פסיפס – שמטרתו הקמת מאגר מידע גנומי קליני שייאפשר מחקר ופיתוח של תוצרים מקדמי רפואה מותאמת אישית.

תכנית בריאות דיגיטלית, אשר הושקה בעקבות ההחלטה, כבר החלה לפעול במספר חזיתות. בתחום התשתיות, מוקמות תשתית ביג דאטה לאומית למחקר ופיתוח בתחום הבריאות; תשתית רפואה מרחוק, תשתית הל"ב (המטופל במרכז) שמטרתה סינכרון תהליכים בין ארגוניים במערכת הבריאות (לדוגמה קביעת תור לפרוצדורה רפואית) שהאחריות עליהם מוטלת היום על המטופל; וגרסה חדשה למערכת שיתוף מידע רפואי בין גורמי הטיפול במטופל במערכת הבריאות (איתן, המחליפה את אופק).

בראיית העתיד, ועל בסיס תשתית רגולטורית ותהליכית מתאימות, צופה המשרד שיתפתחו שירותי בריאות המבוססים על שילוב יכולות מכלל התשתיות הללו. כך למשל, תוכל לפעול תשתית לרפואה מרחוק שתתחבר למכשור בריאות שבידי המטופל ומטפליו העיקריים, ולמידע הבריאות במערכת איתן, על בסיס יכולות IoT (האינטרנט של הדברים).

בנוסף, תוצרי מחקר ופיתוח בביג דאטה יוטמעו בתהליכי אספקת שירותי הבריאות – בביתו של המטופל, במתקני הקהילה, או בבתי החולים. הצפי הוא כי ב-2030 יכולות ביג דאטה וכלי ניתוח מידע מתקדמים יוטמעו בסביבת הטיפול עצמה ויספקו תוצרים לומדים ומשתפרים. החלטות טיפוליות יתקבלו בסיוע בכלים אלה, וישקפו את הידע הנצבר בתחומי הטיפול הרפואי והרפואה המונעת. שילוב של מערכת הבריאות במערכות המשיקות כמו רווחה וחינוך, ופתיחת תהליכי ניהול הטיפול כך שיכללו בתוכם את צרכיהם ויכולותיהם של המטופל ומשפחתו, ישלימו את תמונת העתיד ויהפכו את ישראל למובילה עולמית בתחום הבריאות.​