חדשנות בתאגידים גדולים

ריאיון מיוחד עם סטיב בלנק

מהו המכשול המשמעותי ביותר בהטמעת חדשנות בתאגידים גדולים?
“המכשול הגדול ביותר לחדשנות בחברה גדולה אינו הטכנולוגיה, אלא מחסור בתהליכים, בנהלים ובתקציבים ייעודיים שיאפשרו לחדשנות להתקיים. בדרך כלל, חברות גדולות עובדות לפי נהלים מסודרים של כספים, רכש ומשאבי אנוש. נהלים כאלו מתפקדים היטב בתוך מודל עסקי שגרתי בחברה גדולה, אך כאשר תאגידים מנסים ליישם תהליכי חדשנות מהירים - הנהלים האלו חונקים אותם מהרגע הראשון. אותם התהליכים שמבטיחים רווחיות בחברה גדולה הם האנטי-תזה למה שנדרש בחדשנות”.​

כיצד ניתן להתמודד עם זה?
“תאגידים צריכים לבנות מעין “צנרת חדשנות” כארגון מקביל, שיפעל על בסיס כללים ותקנות שונים לחלוטין, ויהיה בעל חופש תפעולי גדול יותר מאשר נהוג בארגון. הארגון המקביל צריך להיבנות בצורה תהליכית - מקצה לקצה: משלב ההנבטה של רעיונות חדשניים ועד לשלב היישום בשוק".​

כיצד משתלב צינור החדשנות עם הפעילות העסקית של התאגיד?
“אם צנרת החדשנות לא תפעל בתאגיד הקיים ולא תתקשר עם ההנדסה, העיצוב, הייצור והתמיכה, רעיונות חדשניים יסתיימו כ”דמו” ולא יהיו חלק מקו המוצרים הקיים של החברה. בדרך כלל, אנשי החדשנות (היזמים) מצטיינים ביצירת האב-טיפוס הראשון, אבל הם האנשים האחרונים שמתאימים לנהל ארגון בקנה מידה גדול. לכן, התאגיד זקוק לקבוצה קטנה של אנשים שתפקידם יהיה לשלב את הרעיונות החדשניים בקו המוצרים. צריך לאפשר לאנשים תנועה קדימה ואחורה בין קבוצות החדשנות והביצוע, כדי שיהיו מקורות מגוונים של רעיונות חדשניים וכדי שאנשי החדשנות ילמדו כיצד לבצע. בנוסף, על התאגיד לוודא שהמשאבים הכספיים להוצאת רעיונות חדשניים תמיד יהיו קיימים. חשוב שהארגון יקצה 5-10 אחוזים מהתקציב השנתי שלו למטרה זו.

כמובן, כל זה חל על תאגידים שיש להם זמן ומשאבים לתהליכי חדשנות פנימיים. לתאגידים גדולים אחרים יש את היתרון של רכישת סטארטאפים".​

מהי הדרך הנכונה לשלב חברות סטארטאפ בתאגידים?
“יש ארבעה סוגים של רכישות: הראשון מתמקד בקניין הרוחני (IP) של הסטארטאפ, ואז אין צורך בשילוב היזמים בתאגיד. השני – רכישת צוות שעובד על מוצר איכותי אך טרם הגיע לשוק. את הצוות הזה כדאי לתאגיד להשאיר שלם ולספק לו משאבים בהתאם לצורך. השלישי – רכישת סטארטאפ שכבר הגיע לשוק, אבל עושה בו את צעדיו הראשונים. גם כאן, צריך לאפשר לסטארטאפ לפעול באופן עצמאי תוך אספקת המשאבים הנדרשים לצמיחה בשוק, כגון גישה לערוץ מכירות קיים. האחרון הוא סטארטאט אפ שיש לו כבר מוצר בשוק ותזרים המזומנים שלו חיובי. במקרה כזה אפשר לחשוב על שילוב מלא שלו בתאגיד, אבל צריך להיזהר שלא לשבור את “הצעצוע המבריק” החדש.

חשוב שהחברות הגדולות יבינו כמה שביר התהליך של רכישת סטארטאפ: למעשה הדבר היקר ביותר שנרכש הוא לא הטכנולוגיה, אלא התרבות שאפשרה אותה”.