רפורמת טראמפ

מורה נבוכים

איתי רן ויעל חדד

ב-22 לדצמבר 2017, נחקקה רפורמת מס היסטורית בארה”ב (US Tax Cuts and Jobs Act of 2017). מטרתה העיקרית של הרפורמה היא לעודד יצירת מקומות עבודה ולהוביל השקעות בארה”ב, והיא מושגת בשיטת הגזר והמקל.

בצד הגזר, כדי לעודד פתיחת חברות והעברת פעילויות לארה”ב, מס החברות הפדראלי בארה”ב הופחת משמעותית: משיעור מס מדורג שנע מ-15% עד 35%, לשיעור מס קבוע של 21%. נציין, כי לשיעור המס הפדראלי יש להוסיף את שיעור המס המדינתי והמקומי בארה”ב. לפיכך, בממוצע, שיעור המס האפקטיבי הכולל (פדרלי, מדינתי ומקומי) עומד כעת על כ-27% בממוצע. אם נשווה לישראל נגלה כי שיעור מס החברות בישראל (העומד כיום על 23%) עדיין נמוך משיעור מס החברות בארה”ב, אך הפער בשיעורי המס בין המדינות הצטמצם, ואיתו גם היתרון התחרותי של ישראל.

בצד המקל, הוקשחו הכללים הנוגעים לחברות נשלטות זרות לצרכי מס אמריקאי (חנ”ז או “CFC”). באופן כללי, חברה נשלטת זרה לצרכי מס אמריקאי הינה חברה שאינה אמריקאית (לדוגמא, חברה ישראלית) אשר למעלה מ-50% משוויה או מכוח ההצבעה בה מוחזק על ידי אמריקאים או מיוחס לאמריקאים. הקשחת הכללים נעשתה בשני מישורים עיקריים: ראשית, הרפורמה הרחיבה את קשת המצבים בהם חברה ישראלית תיחשב חברה נשלטת זרה. שנית, הוחרפו השלכות המס שיוטלו על בעלי המניות האמריקאים אם חברה אכן מוגדרת כחברה נשלטת זרה לצרכי מס אמריקאי.

כפועל יוצא, מאז חקיקת הרפורמה ישנן קרנות אמריקאיות המביעות חשש מלהשקיע בחברות שאינן אמריקאיות (לרבות חברות ישראליות). במקרים יוצאי דופן, קרנות אף מתנות את ההשקעה בחברה הישראלית בכך שיעשה "היפוך שרוול" (הקמת חברת אם אמריקאית מעל החברה הישראלית). סיווג החברה הישראלית כחברה נשלטת זרה לא משפיע על החברה עצמה, אלא על בעלי המניות האמריקאים. לכן, החברה הישראלית אדישה לשאלה אם המשקיעים אמריקאים או לא ותעדיף לגייס ממשקיע שייתן את ההצעה הטובה ביותר.

הקמת חברת אם אמריקאית עשויה להקל על בעלי המניות האמריקאים, אך מהלך זה עלול לגרום לזליגת מס משמעותית ברמת החברה עצמה, משום שהקמת חברת אם אמריקאית מכפיפה את החברה והקבוצה לרשת המס האמריקאית, שיציאה ממנה בשלב מאוחר יותר עלולה להיות בלתי אפשרית.

מתוך הבנת הסוגיה והשלכותיה, פרסמה לאחרונה רשות המסים "מסלול ירוק" המפשט את תהליך היפוך השרוול, תוך מתן פטור ממס בישראל. מטרת המסלול היא לאפשר ליזמים ולסטארט-אפים בתחילת דרכם להתאגד כחברה ישראלית תוך מתן גמישות להקים חברת אם אמריקאית בעתיד, אם צרכים עסקיים דוגמת גיוס משקיעים והון זר ידרשו זאת. יובהר כי במקרים מסוימים, עדיין תיתכן עדיפות למבנה של חברת אם אמריקאית ממועד הקמת הקבוצה ולא בדרך של היפוך שרוול לאחר מעשה. הדבר תלוי בתוכנית העסקית של החברה בנוגע לגיוס כספים מקרנות אמריקאיות ולא אמריקאיות, בצפי שאחד היזמים יעשה רילוקיישן לארה"ב, בתחזיות הרווח וההפסד בשנים הבאות ובנתונים נוספים.

היקף השפעת רפורמת המס האמריקאית על החברות בישראל טרם ידוע. בעקבות הרפורמה, אין מבנה ופתרון גנרי המתאים לכל המקרים וההחלטה צריכה להיעשות באופן פרטני לכל סטארט-אפ. עם זאת, ככל שמדינת ישראל תשכיל לספק פתרונות רגולטוריים ומיסויים המיטיבים עם החברות ומאפשרים להן לקיים פעילות תחרותית בישראל, כך ההשפעה של רפורמת המס האמריקאית תהיה קטנה יותר.​

הכותבים הינם: שותף מיסוי אמריקאי ומנהלת בדסק מיסוי אמריקאי, קוסט פורר גבאי ארנסט אנד יאנג (EY)​