מדיניות חדשנות במדינת הייטק

blog_writer 

שגיא דגן

article public date 

ראשון, יוני 13, 2021

article subject 

article paragraph 

במרבית הענפים במשק מגפת הקורונה הביאה עימה, במהלך השנה האחרונה, חוסר וודאות גדול וכניסה למשבר כלכלי שבמהלכו עצרו משקיעים את ההשקעות וחברות צמצמו הוצאותיהן. עם ההתאוששות והחזרה לשגרה עולם ההייטק עומד על "קו הסיום" של שנת הקורונה במצב טוב יותר משאר חלקי המשק, עם גידול במכירות ובהשקעות, שעה שחלקים אחרים בכלכלה המקומית חוו פגיעה משמעותית. כפי שהתשתית הקיימת במערכת הבריאות הציבורית של מדינת ישראל הוכיחה את עצמה במבצע החיסונים, כך, באופן דומה-שונה, מהווה תשתית המערכת הציבורית גורם מפתח גם בענף ההייטק.

מדיניות ההייטק

מצב ההייטק היום, על אף המשבר, הוא תוצאה של מדיניות ופעילות ממשלתית נכונה ב-50 השנים האחרונות, שתמרצה ואפשרה לשוק הפרטי לפרוח. מראשית שנות ה-70 נקטה ישראל במדיניות ממשלתית עקבית, א-מפלגתית שבבסיסה תמיכה במחקר ופיתוח על ידי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה (בשנת 2021 לשכת המדען הראשי ברשות החדשנות עברה למשרד המדע והטכנולוגיה), ללא הכוונה או מיקוד ממשלתיים, אלא במיקוד ובבחירה של השוק החופשי עצמו בהזדמנויות הטכנולוגיות-עסקיות, ודחיפה ממשלתית לבצע מחקר ופיתוח חדשני ומתקדם על מנת להשיגן.

התפתחותו של ההייטק הישראלי

התבגרות עולם ההייטק בעשור האחרון, בין היתר תודות למדיניות הממשלתית העקבית, העלתה את חברות ההזנק הקמות בישראל אל ליגת העל של השקעות ההייטק הגלובאליות. הגידול הדרמטי בהשקעות צמיחה לאורך העשור הקודם ובהיקפי ההנפקות בראשית העשור הנוכחי מעמיד את ההייטק הישראלי בתקופת פריחה שבתורה מביאה פירות עצומים למדינה, ליזמות והחדשנות הישראלית ולמשקיעים המקומיים והגלובאליים.

כיום, בהינתן עוצמתו האדירה של המגזר הפרטי, פועלת מדינת ישראל בענף ההייטק דרך רשות החדשנות, ומתמקדת במקומות שבהם יש כשלי שוק מובחנים ובהם היעדר תמיכה ממשלתית שנועדה לתמוך ולהכין את הענף לעתיד הטכנולוגי, תשאיר את ההייטק הישראלי מאחור בעשורים הבאים. כשם שפעילות ממשלתית נכונה בחדשנות הישראלית ב-50 השנים האחרונות הייתה זו שאפשרה, בין היתר, לענף ההייטק לצלוח את משבר הקורונה הכלכלי, כך זו נדרשת גם עתה, אם כי המיקוד הוא זה שמשתנה. 

article quote 

כשם שפעילות ממשלתית נכונה בחדשנות הישראלית ב-50 השנים האחרונות הייתה זו שאפשרה, בין היתר, לענף ההייטק לצלוח את משבר הקורונה הכלכלי, כך זו נדרשת גם עתה, אם כי המיקוד הוא זה שמשתנה.

article news banner text 

אנחנו באינסטגרם

article news icon 

article news button text 

עקבו אחרינו!

article news button link 

https://www.instagram.com/israel_innovation_authority/

article second paragraph 

שעה שההשקעות בעולם ההייטק הישראלי ממשיכות בתחומים בהם נמצאת במהרה היתכנות כלכלית, אין זה המצב בטכנולוגיות עתידיות הנמצאות בראשית ימיהן. פעילות ממשלתית נכונה בתחומים אלו, באמצעות תמיכה בחברות הזנק בשלבים מוקדמים, בתשתית טכנולוגית למחקר ופיתוח, בתכניות להכשרת כוח אדם ועוד, תהא זו שתכין את הענף לגלי הטכנולוגיה הבאים, ותאפשר לחדשנות הישראלית לעמוד בחזית המשק הישראלי גם במשברים הבאים. 

עולם ההייטק כחלק מהכלכלה הישראלית

קל להציג את ההייטק ככלכלה נפרדת למעטי מעט, אך הנתונים מראים אחרת. מגזר ההייטק והחדשנות הטכנולוגית מהווים את משאב הטבע החשוב ביותר של הכלכלה הישראלית. הענף אחראי לכ-15% מהתמ״ג, 45% מכלל הייצוא,  וכ-24% ממס ההכנסה של השכירים. אין זו כלכלה דואלית הפועלת במקביל לשאר המשק, אלא ההייטק הוא כלכלת העתיד הטכנולוגית והחדשנית אשר נמצאת עמוק בתוך המאה ה-21, ומושכת אחריה חלקים נוספים במשק – מארגוני בריאות, דרך נמלי-ים ועד לחברות מזון – המשתפים כולם פעולה עם חברות הזנק כדי להיחשף לחדשנות ולבסס יתרון טכנולוגי בזירה העולמית. ארגונים עסקיים או ציבוריים שלא יאמצו חדשנות וקידמה טכנולוגית לא יתקיימו במקביל לאורך זמן, וסופם להישאר מאחור או להיסגר.

גיבוש מדיניות החדשנות במדינת ישראל הוא כיום מורכב כפליים. מצד אחד עלינו לשמר את המובילות שיצרנו ב-50 השנים אחרונות בעולם ההייטק, ומצד שני על הממשלה להאיץ את המעבר של שאר חלקי הכלכלה הישראלית ושל עצמה אל המאה ה-21, ולהצטרף אל הקדמה הטכנולוגית. לשם כך נדרשת חדשנות גם במדיניות הממשלתית, שעברה מבריאת התעשייה הטכנולוגית – לתמיכה בתחומים טכנולוגיים חדשניים ובעלי סיכון גבוה, וכן תמיכה ברגולציה מאפשרת שתתאים עצמה לחדשנות הטכנולוגית. כיוון שכך, ורק כך, תיווצר חדשנות ישראלית פורצת דרך, שתתווה את המובילות העולמית שלנו כמדינה – כמו שרק ההון האנושי במדינת ישראל יודע ליצור. 

article banner image