כיצד בונים אקוסיסטם של חדשנות ואיך הוא יכול להציל את האקוסיסטם של האקלים

נועה יפה | 06.07.2021

כשכותבים את המילה אקוסיסטם במנוע החיפוש של גוגל מתקבלות 58,900 תוצאות תוך 0.44 שניות. וזה רק בחיפוש בשפה העברית...
אז מה מתארת הבאז וורד הזו שהפכה לשחוקה ושגורה בפינו ולמה היא עדיין צריכה להישאר 'ביג טיים' בכותרות?

אז מהו בכלל אקוסיסטם?

אקוסיסטם הוא מונח השאול מתחום הביולוגיה, הבא לתאר מערכת אקולוגית בעלת מרחב פיזי בו יש מגוון יצורים חיים המקיימים תהליכים אקולוגיים בינם לבין עצמם ועם סביבתם הפיזית והכימית. התהליך האקולוגי של הייצור הראשוני מהווה את הבסיס לתפקודו של המרחב כולו וכך מתעצבת המערכת על ידי יחסי הגומלין של כל המרכיבים שחיים בה. המערכת האקולוגית יכולה להיות גדולה כמו מדבר הסהרה או קטנה כמו השטח שמתחת לאבן אחת.  

ניקח לדוגמא את האקוסיסטם של היערות. ביערות ישנם אורגניזמים רבים וחשובים; עצים מסוגים שונים, פרחים, חיות וחרקים. חיידקים ופטריות. מים ושמש – כולם כולם מהווים חלק מהאקוסיסטם של היער ותפקודם מוביל לתפקודו של האחר. זוהי שרשרת חיים שלמה, המזינה אחת את השניה ומייצרת הפריה הדדית. אם חוליה אחת בשרשרת תיפגע – כל המערכת תיפגע.

(דוגמא, האקוסיסטם  של העשב; אוכלי עשב צורכים דשא, אך גם מאכילים את האדמה בצואה שלהם, מה שמאפשר לדשא לצמוח בחזרה ומאפשר איזון של המערכת) 

איך זה קשור לחדשנות?

בעבר שלטה תפיסת המודל הליניארי של חדשנות, בה כל שחקן היה פועל נקודתית ומפתח חדשנות באופן מבודד, עץ בודד ביער, ללא מים וללא אור. פעולות אלו השפיעו בצורה מינורית ולא התפתחו לכדי פייפליין של יזמות ברת קיימא. כיום ,אנו כבר יודעים, כי השגה של פיתוח חדשנות תלויה ביכולת של גורמים ושחקנים רבים ושונים במערכת – ממשלה, אקדמיה, תעשייה, הון אנושי, יזמים ומשקיעים- לעבוד ביחד בצורה סינרגטית תוך אינטראקציה ותלות בסביבתן. 

כך התפתחה גישת האקוסיסטם כגישה הוליסטית רחבה, השמה דגש על תלות הדדית בין כל השחקנים, בשלביו השונים של תהליך החדשנות. היא מייצרת אינטראקציה ויחסי גומלין בין הגורמים השונים, המפרים ומצמיחים אחד את השני, ובכך מייצרים אקוסיסטם חי ובועט, מצמיח שורשים ומגדל פרחים. מכיוון שקיים קשר של תלות והשפעה הדדית בין כל שחקני האקוסיסטם, כל פעולה משפיעה על הסביבה כולה, בדיוק כמו בטבע. קשירת כל השחקנים לרשת אחת יכולה להפוך תלות זו מאתגר - לגורם הצלחה.

האקוסיסטם מתפתח וצומח כל הזמן והוא מייצר סקטור של חדשנות לפי ורטיקל מסויים או אזור מסויים.

ניקח לדוגמא את האקוסיסטם של הקלינטק.

עד לשנת 2010 המונח הרווח היה קלינטק (טכנולוגיה נקייה) שהיווה הגדרה כללית לציון מוצרים או שירותים שנועדו לשפר את הביצועים התפעוליים, היעילות או היצרנות תוך הפחתת עלויות, תשומות, צריכת אנרגיה, ייצור פסולת וזיהום הסביבה. 

חסמים וחסרים שונים במערך ההוליסטי מנעו מהאקוסיסטם להיווצר ולגדול; אחד מהם למשל, הוא המחסור בחברות גדולות בעלות תשתיות מתאימות, שביכולתן להטמיע טכנולוגיות חדשות, והיעדר תמריצים ומוטיבציה לאלו שכן קיימות. כתוצאה מכך, ידע המתפתח באקדמיה לא הסתנכרן עם התעשייה בישראל ונשאר בין כותלי המעבדה. אם לא יוצא ידע, לא מגיעות חברות רב לאומיות לישראל, אם לא קמות חברות רב לאומיות בישראל, לא מתפתח הון אנושי מקצועי ומנוסה שיוכל לבסוף להקים חברות חדשות, וחוזר חלילה, מעגל הביצה והתרנגולת של האקוסיסטם נגדע באיבו.

כך קרס גם גל ההשקעות בקלינטק שהיווה מפלה גדולה למשקיעים בתחום והותיר כוויות. מתוך 12.5 מיליארד דולר שהושקעו בתחום כ-50% נרשמו כהפסד. המשקיעים ברחו, סטארטאפים חדשים לא הומצאו, חברות חדשות לא שגשגו והאקוסיסטם נבל.

אבל הצורך לא פחת. ההתחממות הגלובלית, הנובעת מפליטות פחמן וגזי חממה, תביא למשבר אקלים עולמי, ההופך מאיום מרוחק לסכנה מיידית. הוא מסכן את האנושות באסונות טבע, היכחדות של מינים חיים חשובים, נזקים אקולוגיים ומחסור במזון.

היום, העולם כולו מתגייס למען מניעת הקטסטרופה וכבר הכריזו, כ-120 מדינות, על יעד מוסכם של הפחתת פליטות גזי חממה ומעבר לכלכלה ירוקה עד שנת 2050. הממשלה אינה שחקן יחיד במערכה. גם התעשייה, התאגידים הרב לאומיים והמגזר הפרטי – כולם – התחייבו לקדם את האקוסיסטם ולהשקיע בתחום על מנת לפתור את המשבר.

ישראל לקחה על עצמה מחויבות ויעדים שאפתניים להתמודדות עם משבר האקלים והבסיס להצלחה תלוי בפעילות הוליסטית לפיתוח האקוסיסטם, בו כל השחקנים יעבדו ביחד, יפרו ויצמיחו האחד את השני. המחקר היישומי באקדמיה, היצע חברות ההזנק, ביחד עם הגדלת הביקוש בתעשייה הישראלית לקליטת הטכנולוגיות וקידום השקעות בתחום הקיימות ובטכנולוגיות האקלים-טק, יביאו למימוש הפוטנציאל למובילות עולמית מחד ולהאצת העמידה ביעדי הממשלה לקיום משק וכלכלה ירוקה מאידך.

ישראל לקחה על עצמה מחויבות ויעדים שאפתניים להתמודדות עם משבר האקלים והבסיס להצלחה תלוי בפעילות הוליסטית לפיתוח האקוסיסטם, בו כל השחקנים יעבדו ביחד, יפרו ויצמיחו האחד את השני.

אנחנו גם באינסטגרם

אז איך מצמיחים אקוסיסטם?

אפשר להסתכל על הקמת אקוסיסטם כמתודולוגיית פעולה בת ארבע שכבות אשר ניתן לבצע בו זמנית, שוב ושוב ולאו דווקא בסדר לינארי. שכבות אלו הן 'הביצה והתרנגולת' של המתודולוגיה והם מפרים ומייצרים האחד את השני ומשתנים כל הזמן:

  1. מיפוי העוגנים והשחקנים באקוסיסטם

בשביל שהמנוע יתחיל להתגלגל, ראשית, יש להבין מי הם העוגנים והשחקנים הקיימים בתחום שיכולים להיות הגורם המוביל בתהליך. ממפים את כולם:
יזמים וסטארט-אפים, תאגידים בין-לאומיים, ממשלה: מימון ורגולציה ,קרנות, אנג'לים, משקיעים, קרנות הון סיכון, תעשייה מקומית, הון אנושי: מומחים ומנטורים, אקדמיה, אקלסרטורים, חממות ומעבדת חדשנות, קהילות חדשנות, גופים ונותני שירות

  1. בניית אסטרטגיה 

בשלב הבא יש לנתח את כל  הנתונים שאספנו ומיפינו. מבינים מהם האתגרים והפערים בתחום, מהן החוזקות ומה החסמים ומתוך כך מייצרים חזון ונרטיב שיציע ערך מוסף לשחקנים באקוסיסטם אותו אנו מניעים. האסטרטגיה יכולה להשתנות ולהתעדכן מעת לעת, בהתאם לשינויים והתנודות שהתרחשו באקוסיסטם.

  1. הוצאה לפועל

משזהינו את החסמים והאתגרים, נוכל באופן אקטיבי לייצר שרשרת דינמית של תמיכה בכל השלבים בחייו של סטארטאפ , לחבר את כל השחקנים והעוגנים למארג האקוסיסטם. תוך יצירת מותג חזק,  נבנית קהילה מגובשת שתוכל לייצר שיתופי פעולה נרחבים, ותסייע לחבריה לעבוד בסינרגיה תוך הפרייה הדדית.

  1. מדידה

מוביל אקוסיסטם חייב להציב לעצמו מטרות, למדוד אותן באופן קונסיסטנטי ולשאול את עצמו: כמה חברות חדשות קמות? כמה השקעות ומשקיעים מגיעים לתחום? האם מתקיימים שיתופי פעולה וסינכרון בין העוגנים והחברים במערכת ברמה המקומית והגלובלית? האם שרשת התמיכה לצמיחת חברות סטארטאפ חדשות ממלאת את תפקדיה?
שאלות כמו אלו והמענה עליהן, יובילו להמשך תהליך פיתוח האקוסיסטם תוך חזרה על כל אחד מהשלבים במתודלוגיה.

אם כך, כיצד פועלת רשות החדשנות לקידום אקוסיסטם משגשג של קלינטק בישראל?

לאחר האכזבה הקודמת בקידום תחום הקלינטק, היום אנו יודעים יותר; מיתוגה של ישראל כ-"סטרטאפ ניישן" – התחזק והוכיח את עצמו בחדשנותו. הידע והנסיון רב השנים שצברה ישראל בתחומי האנרגיה המתחדשת, המובילות העולמית בטכנולוגיות מים, התפתחותם של מוקדי מחקר איכותיים באקדמיה ובשלותה של תעשיית החקלאות, כל אלו מצטרפים לעוגנים והחוזקות עליהם אנו יכולים להתבסס כיום, בבואנו לקדם את האקוסיסטם של הקליימטק, שוב.

תפקיד הרשות לטפח ולפתח את משאב החדשנות בישראל, תוך יצירת תשתיות וחיזוק היסודות המבניים המספקים את המסגרת לתמיכה בתעשיית הידע כולה, בדגש על תעשיית ההיי-טק, לרבות תעשיית הייצור, זאת על ידי רצף תמיכה לחברות משלב הרעיון הראשוני או ממחקר באקדמיה, דרך חברות סטארטאפ קטנות וגדולות ועד להקמת קו ייצור חדש בישראל! 

בימים אלו, פועלת רשות החדשנות לגיבוש תוכנית אסטרטגית הוליסטית לקידום כל שרשרת השחקנים באקוסיסטם בתחום הקליימטק בישראל; מחקר, תעשייה, חברות סטארטאפ, הבאת משקיעים ותאגידים בינלאומיים ועוד. כחלק מהאסטרטגיה, תפעל הרשות להגדלת ההשקעות הציבוריות, ליצירת פעילויות חשיפה וקידום אינטנסיביות עם כל הגורמים ולחינוך שוק: מיתוג, שיווק, אירועים, רשתות חברתיות ומאמרים בתחום.

לסיכום, תחום הקלינטק הוא תחום חם ומתפתח בעולם כולו. לישראל יש את האפשרות וההזדמנות לחזק את התחום עם תעשייה מתפתחת, סטארטאפים חדשניים, מומחים, חוקרים ומשקיעים רבים. רשות החדשנות תפעל בכל כוחה על מנת לאפשר ולחזק את מדינת ישראל אל עבר מובילות טכנולוגית גם בסקטור זה.

שתפו
נועה יפה מנהלת פיתוח עסקי בזירת הזנק
נועה יפה, מנהלת פיתוח עסקי בזירת הזנק

נועה אחראית על קידום ופיתוח שיתופי פעולה בין יזמים ותעשייה, סיוע בבנייה ופיתוח של אקו-סיסטם יזמי לשותפים כגון חממות ומעבדות חדשנות, חברות ממגוון תעשיות בארץ וקידום שיתופי פעולה עם גורמי ממשל רלוונטיים. חיבור העוגנים השונים ויצירת כר פורה מהווה בסיס להנבטה של סטארטאפים חדשים בישראל שיובילו את הכלכלה לקידמה טכנולוגית. נועה בעלת תואר ראשון ושני במדעי החברה ובוגרת תכנית אנליסטים בקרן הון סיכון.

עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך

רוצים להתעדכן ראשונים על המסלולים הפתוחים להגשה, החדשות והאירועים שלנו?
הירשמו לניוזלטר!

נרשמתם בהצלחה V